שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אורי קופר

    אגדה איטלקית

    הוא לא רק אחד השוערים הגדולים בכל הזמנים, אלא גם אחת הדמויות המרגשות ביותר שידע המשחק. הערב ג'אנלואיג'י בופון יפריד בין שחקני נבחרת ישראל לרשת של איטליה

    באוקטובר 1997, במהלך משחק הפלייאוף מול רוסיה על העלייה למונדיאל בצרפת, נפצע השוער האיטלקי ג'אנלוקה פליוקה. המחליף שלו, ג'אנלואיג'י בופון, היה רק בן 19 וערך בכורה בנבחרת. ערן זהבי, מי שינסה להכניע אותו הערב, היה עדיין בבית ספר יסודי בזמן שכמה עצירות גדולות של בופון עזרו לאיטליה לנסוע למונדיאל.

     

    היום, כמעט שני עשורים אחרי, בופון מתחיל את המסע שלו לקראת מונדיאל שישי, דבר שאף שחקן לא עשה מעולם. המסע האחרון עם הנבחרת, שאחריו יפרוש מכדורגל.

     

    צפו בנבחרת איטליה נוחתת בארץ

    צפו בנבחרת איטליה נוחתת בארץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    המסע האחרון. בופון (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    המסע האחרון. בופון(צילום: אורן אהרוני)

    בעוד שנתיים, אחרי מונדיאל 2018 (או לפניו אם איטליה לא תעפיל), תסתיים האגדה על שם ג'יג'י בופון, וזה בהחלט אחד השמות הגדולים שידע הכדורגל העולמי. כמובן שהאגדתיות הזו קיימת בזכות יכולתו בין הקורות, אבל לא רק שיא ההעברות לשוער (51 מיליון יורו מפארמה ליובנטוס לפני 15 שנה!) והעובדה שהוא השוער היחיד שנבחר לשחקן השנה באירופה, הופכים אותו לאחד הגדולים בתפקידו בכל הזמנים.

     

    מורשת בופון היא הרבה יותר מכדורגל. היא מורכבת מתשוקה שלא רואים תמיד ברמת הנבחרות. מנאמנות ללא גבולות. ממנהיגות ואהבה שעוברת בין כל קהלי האוהדים. מכריזמה שנוטפת ממנו ללא הפסקה. מאישיותו ומהכנות שלו. כשבאיטליה מזכירים את המילים "בופון" ו"אגדה" באותו משפט, מתכוונים גם לאדם שמעבר לכדור והכפפות.

     

    תשוקה ענקית. בופון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    תשוקה ענקית. בופון(צילום: AFP)

    "בופון הוא האייקון האמיתי של הכדורגל האיטלקי", קובע לוקה ביאנקין, כתב גאזטה דלו ספורט. "פירלו מתוחכם מדי כדי להיות הכי פופולרי וגם תמיד נראה ביישן בטלוויזיה. טוטי נחשב לגאון אצל 95 אחוז מהאוכלוסייה, אבל הוא יותר מדי 'רומא' כדי להיות סמל עבור כולם. בופון הוא התשובה. תמיד מוכן להגיד מה הוא חושב. אהוב על כולם וזה לא דבר פשוט עבור שחקן יובנטוס, שהיא האויבת הכי גדולה של אינטר, רומא, פיורנטינה ואולי גם מילאן. בופון הוא אחד שגם האישה הזקנה מהיישוב המבודד יודעת מי הוא: השוער הכי גדול בהיסטוריה של המשחק, יותר מדינו זוף".

     

    איטליה מאוהבת בבופון בן ה־38 כי אכפת לו. כי הוא מסמל את איך שהאיטלקים רואים כדורגלן מושלם. מספיק לראות את הקלוז־אפ שלו בכל פעם שהוא שר את ההמנון, ואפשר לומר צורח את ההמנון, בקול עוצמתי, כדי להבין במה מדובר. אחרי ההפסד בפנדלים לגרמניה ביורו האחרון, אלה היו דמעות השוער שריגשו את המדינה. הוא ראה הכל, חווה הכל, ועדיין כל כך אכפת לו.

     

    הפנדלים מול גרמניה היו אכזריים (צילום: גטי אימג'ס) (צילום: גטי אימג'ס)
    הפנדלים מול גרמניה היו אכזריים(צילום: גטי אימג'ס)

    הדיכאון שמירר את חייו

    כשבופון לא היה אחד המועמדים הסופיים לזכייה בכדור הזהב 2015 איטליה געשה. "בופון הוא הסמל, האייקון לא רק של הכדורגל האיטלקי אלא אייקון של האיטלקיות עצמה", נכתב אז באחד הבלוגים הפופולריים. "בופון מסמל את האבטיפוס של האיטלקי הרציני, זה שלא מרים אף פעם ידיים. זה שלא מוותר בניגוד לסטריאוטיפים הרבים שדבוקים באיטלקים".

     

    סטריאוטיפ כזה הוא מצ'ואיזם, המשויך לגבר האיטלקי בעל הפאסון, ובופון (לא שאין לו פאסון, להפך) שבר גם את הסטריאוטיפ הזה. במהלך עונת 2003/4 בופון סבל מדיכאון קשה, שמירר את חייו ואיים על יכולתו המקצועית. "זאת הייתה תקופה שחורה", הוא אמר כמה שנים מאוחר יותר. "לא הייתי שמח. הייתי מגיע למגרש והרגליים היו מתחילות לרעוד לי באופן לא רצוני".

     

    שבר את הסטריאוטיפים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    שבר את הסטריאוטיפים(צילום: AFP)

    מסתבר שלא מעט שוערים סובלים מדיכאון, ובעבר נכתבו מאמרים המנסים למצוא את הקשר בין העמדה במגרש לבעיה. המשפט "בדידותו של השוער" קיבל משמעות כפולה. רבים מסתירים את הבעיות, בעיקר מבושה, אבל בופון הוא לא כל אחד.

     

    "אם הייתי אומר שאני עוזב לגמרי לחודשיים כדי להחלים הייתי גמור", הוא סיפר לפני כמה שנים. "אבל כן הלכתי לפסיכולוג וזה עזר לי מאוד". בופון היה בטיפול כחצי שנה עד שיום אחד, לדבריו, חזר לו החיוך. היום משתמשים בסיפור שלו כדי לעודד ספורטאים לטפל בעצמם נפשית.

     

     

    סיפור השראה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    סיפור השראה(צילום: AFP)

     

    בופון הסביר שההפסד בפנדלים למילאן בגמר ליגת האלופות 2003 היה הטריגר. שלוש שנים מאוחר יותר הוא הניף גביע חשוב אפילו יותר, גביע העולם. "סופרמן" ספג רק שני שערים במונדיאל בגרמניה, אחד עצמי ואחד בפנדל. אף שחקן יריב לא הכניע אותו בשטף המשחק בדרך לגביע.

     

    חשוב לזכור שאיטליה הגיעה לטורניר ההוא מרוסקת, בצל פרשת הקלצ'יופולי והידיעות על מכירות משחקים ושחיתות. "לא היינו מצליחים להתרומם בלי בופון", אמר פאביו קנבארו. "לא היינו קמים מלמטה לזכייה בגביע בלי האישיות שלו".

     

    גיבור לאומי (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    גיבור לאומי(צילום: EPA)

     

    בופון היה אז בשיאו. בן 28, אלוף עולם, אבל כשאירועי הקלצ'יופולי הובילו לכך שיובנטוס הורדה לליגה השנייה הוא היה בבעיה, כך לפחות חשבו רבים שהאמינו שאחד השוערים הטובים בעולם צריך למצוא לעצמו קבוצה חדשה. רוב הכוכבים עזבו, אבל בופון נשאר ואיתו יובה חזרה להיות אימפריה, סיבה מצוינת נוספת להערצה אליו.

     

    "זה כנראה לא היה הדבר הנורמלי לעשות, אבל בסופו של דבר זאת הייתה החלטה פשוטה בשבילי", אמר אז בופון. "אם יובה הייתה צריכה לרדת לליגה השנייה אני הייתי חייב לרדת איתה. יובה עזרה לי להיות אלוף עולם, כך שיש לי חוב עצום כלפי הקבוצה". לפני יותר משנה, כשיובנטוס הגיעה לגמר ליגת האלופות בברלין, אותו מקום שבו איטליה זכתה במונדיאל, הוא צייץ: "מברלין לליגה השנייה ובחזרה. אלה החיים".

     

    בופון: "יש לי חוב ליובנטוס" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    בופון: "יש לי חוב ליובנטוס"(צילום: AFP)

     

    נאמנות ואישיות של מנהיג

    כבר 15 שנה שבופון עומד בשער של יובנטוס, ובאיטליה יודעים להעריך נאמנות. כולם אוהבים אותו, לא רק היובנטינים. דוגמה מצוינת לכך, וגם לאישיות של קפטן איטליה, היה אפשר לקבל ביום חמישי האחרון, במשחק הידידות מול צרפת.

     

    הקהל האיטלקי החל לשרוק בוז בהמנון הצרפתי ובופון, בתגובה, הניף את ידיו והחל למחוא כפיים. השחקנים האחרים הצטרפו אליו וכיוון הרוח מהיציעים השתנה תוך שנייה. מבוז לתשואות. העולם הילל את השוער. "בופון, שומר המארסייז", צעקו הכותרות בעיתונים הצרפתיים.

     

    המשחק מול צרפת היה ה־162 של בופון בנבחרת, הרבה יותר מכל שחקן איטלקי אחר. רק לשחקן אירופאי אחד, ויטאליס אספייבס הלטבי, יש יותר הופעות בינלאומיות מאשר לבופון ובטורניר המוקדמות הזה, האיטלקי יעבור אותו.

     

    עידן חדש בנבחרת (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    עידן חדש בנבחרת(צילום: gettyimages)

    גם בגיל 38 בופון בכושר מצוין. מהירות התגובה, שהביאה לכל כך הרבה הצלות מרהיבות לאורך השנים, אולי נפגעה מעט, אבל באמת שרק מעט. בופון אומר שבפוקר, האהבה הנוספת הגדולה שלו (היה בעבר פרזנטור של אחד מאתרי הפוקר המובילים), הוא דווקא רק מתחדד. כולם ראו את ההופעות המצוינות שלו ביורו בצרפת וגם את היכולת בעונה האחרונה ביובנטוס, אז שבר שיא של הליגה האיטלקית: 974 דקות רצופות ללא ספיגה.

     

    "היו הרבה שוערים גדולים לאורך השנים, אבל בופון מיוחד יותר בזכות העקביות שלו", אמר פעם רונאלדיניו. "רוב השוערים עברו תקופות של ירידה ביכולת ואילו בופון הוא תמיד הכי טוב שיש. אגדה".

     

    לא תשמעו דבר פרט למחמאות על בופון (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    לא תשמעו דבר פרט למחמאות על בופון(צילום: עוז מועלם)

     

    כולם קוראים לו כך. "בופון הוא אגדה חיה שגדלתי עליה", אמר הספרדי דויד דה חאה לפני המשחק בין הנבחרות בשמינית גמר היורו. "מדובר באגדה לא אנושית", קבע אלברו מוראטה אחרי הזכייה האחרונה של יובה בליגה האיטלקית.

     

    לאגדה הזאת יש עוד שנתיים להמשיך להיכתב. וגם אם בופון לא יהיה השחקן העסוק ביותר הערב בחיפה, לפחות נזכה לראות פה לא רק את אחד השוערים הגדולים בכל הזמנים אלא גם את אחת הדמויות המרגשות ביותר שידע המשחק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אריה מליניאק
    מומלצים