שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זוכה מביצוע מעשה סדום בבן שנה: "עברתי גיהנום"
    "הבן שלי זכאי, הבן שלי זכאי", קראה אמו של ניסים חדד, לאחר זיכויו מחמת הספק בעליון בביצוע מעשה סדום בפעוט, בנה של בת זוגו לשעבר. עם צאתו מהכלא אמר: "אתה יושב ארבע שנים בכלא ולא מאמין, כי לא עשית כלום"

     

     

    ניסים חדד בצאתו מהכלא לאחר הזיכוי    (צילום: ליאור פז)

    ניסים חדד בצאתו מהכלא לאחר הזיכוי    (צילום: ליאור פז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "עברתי גיהנום". כך אמר ניסים חדד עם צאתו מהכלא, לאחר שבית המשפט העליון זיכה אותו מחמת הספק בביצוע מעשה סדום בפעוט בן שנה וחצי, בנה של בת זוגו לשעבר. חדד, שנידון ל-17 שנות מאסר במחוזי, נלחם על חפותו וכפר באשמה לאורך כל הדרך. "אתה יושב שם ארבע שנים וחצי ולא מאמין שאתה יושב שם. כי לא עשית כלום", אמר לאחר שיצא מהכלא, אחרי ארבע שנים וחצי במאסר.

     

    "הבן שלי זכאי, הבן שלי זכאי", קראה בהתרגשות אמו של חדד, והוא אמר לעיתונאים עם צאתו כי חש "פחדים, לחצים, חרדות, מתחים". על תחושות לאחר ההחלטה בעליון אמר: "הרגשתי פחד אימים והתפרקות. לא האמנתי. עד עכשיו אני לא מאמין".

     

    ואולם, בית המשפט העליון זיכה את חדד מחמת הספק ברוב של שני שופטים מול אחד. הוא הורשע בשנת 2013. "אין כל ראיה ישירה הקושרת את המערער לעבירת מעשה הסדום המיוחסת לו", כתב שופט העליון סלים ג'ובראן בפסיקתו.

     

    ניסים חדד בצאתו מכלא איילון (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
    ניסים חדד בצאתו מכלא איילון(צילום: יריב כץ)
     

    פסק הדין של העליון ניתן בדלתיים סגורות. השופטים סלים ג'ובראן ומני מזוז סברו שיש לזכות את חדד מחמת הספק. השופט יצחק עמית היה בדעת מיעוט וחשב שיש להשאיר את ההרשעה על כנה.

     

    "מקרה קשה מנשוא"

    השופט ג'ובראן הוסיף וכתב כי "ההרשעה במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מבוססת על מארג של ראיות נסיבתיות. כידוע, הראיה הנסיבתית נבדלת מהראיה הישירה בכך שהיא אינה מוכיחה במישרין עובדה הטעונה הוכחה, אלא היא מבססת נסיבה כלשהי – ממנה ניתן להסיק את דבר התקיימותה של העובדה".

     

    השופט ג'ובראן התייחס גם לטענה כי הפעוט נפגע בחדר הכושר. "לאחר עיון מדוקדק בטענות הצדדים ובחומר הראיות שאליו הן הפנו, שוכנעתי כי אכן לא הוכח כי מצבו של הפעוט בעת היציאה מחדר הכושר לא היה תקין", כתב.

     

    ג'ובראן סיכם כי "המקרה שלפנינו הוא קשה מנשוא. לבי יוצא אל משפחת הפעוט, אשר נאלצה לחוות חוויה כה טראומטית, אשר מלווה ותלווה אותה במשך שנים רבות. לא ביד קלה אני מגיע למסקנה אשר משמעותה היא, למעשה, כי ככל הנראה לעולם לא נדע מה אירע לפעוט וממה נגרמו חבלותיו. ואולם, נחה דעתי כי חומר הראיות במקרה שלפנינו אינו מאפשר לבסס, מעבר לספק סביר, את המסקנה לפיה המערער הוא זה שביצע בפעוט מעשה סדום ואחראי לפציעותיו".

     

    השופט יצחק עמית, שהיה בעדת מיעוט, העלה כמה תמיהות וסתירות בגרסתו של חדד, שהובילו לכך שסבר כי יש להרשיע אותו. "בסופו של דבר", כתב השופט, "לאחר שמתעלמים מ'רעשי הרקע', לפנינו הסיטואציה הבאה: המערער יורד לחדר הכושר עם הפעוט, חוזר כשהפעוט ללא חיתול ומדמם".

     

    עוד ציין השופט כי "כאשר בראיות נסיבתיות עסקינן, ניתן לבסס הרשעה על סמך היסק לוגי, ובלבד שאותו היסק מוביל למסקנה מרשיעה שאין בלתה. כפי שפתחתי ואמרתי, במקרה דנן לא מצאתי תרחיש אחר, אף לא דחוק, שיכול להביא למסקנה מזכה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יריב כץ
    חדד בצאתו מבית המשפט היום
    צילום: יריב כץ
    מומלצים