יום שלישי של חיפושים: מפנים חול מקומה מינוס 4

החיפושים אחר הנעדרים נמשכים. הלילה(צילום: אבי מועלם)

תוכניות בנייה פגומות מבחינה הנדסית או ביצוע רשלני של התוכניות: אלו העבירות שנבחנות במשטרת ישראל, שחוקרת את אסון קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב. חקירה ראשונית העלתה עד כה כי כשל הנדסי הוא שגרם לכך שהמבנה לא עמד בעומסים, עד שלבסוף קרס לאחר עליית כלי רכב כבד למפלס העליון שלשום (ב'). כך גם טוענים במשרד העבודה - האמון על הפיקוח במתחמי הבנייה. במשרד הסבירו כי הכשל לא טמון בפיקוח אלא בתכנון המבנה.

באסון החניון נהרגו שלושה בני אדם ועוד שלושה עדיין נעדרים. כוחות פיקוד העורף מתמקדים בפינוי הטונות הרבות של השפוכת (תערובת החול, הברזלים ושברי הבטון) שכיסתה את קומה מינוס 4 של החניון ותחתיה קבורים עדיין שלושה מהלכודים. באגרים ושופלים קטנים נוספים הצטרפו לפעילות הרמת השפוכת באמצעות המנופים אל מחוץ לאתר, למרות ההערכות כי קטנו משמעותית הסיכויים למצוא לכודים בין החיים.

(צילום: אבי מועלם)

(צילום: אבי מועלם)

עבודות החילוץ בלילה שבין שלישי לרביעי(צילום: אבי מועלם)

מרבית הלוחמים מהגדודים הסדירים שהוקפצו אתמול לזירה הוחזרו לגזרות הבט"ש או לאימונים, והכוח שנשאר בזירה כולל את לוחמי יחידת החילוץ הארצית לצד כוח מהגדוד הסדיר תבור. כחלק מההתמקדות בפעילות הוצאת השפוכת, מופעלות לראשונה על ידי פיקוד העורף משאבות חול, שהושאלו מקבלנים אזרחיים ומסוגלות לשאוב כמויות גדולות של חול בזמן קצר.

ניסיונות חילוץ בחניון שקרס(צילום: מוטי קמחי)

ניסיון לאתר נעדרים בחניון שקרס

 

התוכניות חייבות באישור של ועדות התכנון המקומיות ומכאן שתיבדק גם השאלה אם הן כשלו בתפקידן או לחלופין קיבלו לאישור תוכניות שאינן תואמות את המציאות בשטח ואת ייעוד המבנה. המשטרה נעזרת במומחים חיצוניים מתחום הבניין, וכן בגורמי מקצוע במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.  

לפי גורמים בתחום הבניין, בחקירה מסוג זה תיבדק כל שרשרת בעלי התפקידים הקשורים לפרויקט בחברת דניה סיבוס, מבצעת הבנייה: מהנדסים, אדריכלים ומנהלי עבודה. על פי אותם גורמים, ככל הנראה תיבדק גם מעורבותם של גורמי הרגולציה בוועדות התכנון ובעיריית תל אביב. 

החניון שקרס. תיבדק כל שרשרת בעלי התפקידים בפרויקט (צילום: אבי מועלם)

לדברי גורמי מקצוע בענף הבנייה, בעלי המקצוע שנשלחו לאתר הבנייה הם מפקח מטעם היזם, מפקח מטעם העירייה, מנהל עבודה, מנהל פרויקט, מתכנן שלד שאישר את היציקות, חברת בקרת איכות חיצונית, אדריכלים, קונסטרוקטורים ומתכננים מטעם העירייה שאישרו את התוכניות. בחברות ביצוע גדולות בדרגה הגבוהה ביותר מחויבים לגייס בנוסף גם אחראי בטיחות בעבודה. 

"30 הרוגים בשנה לא הניעו לשינוי"

ועדת זיילר, ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים, הוקמה לאחר אסון ורסאי. חבר הוועדה לשעבר, פרופסור להנדסה אזרחית בטכניון ארנון בנטור, התריע: "רק אסונות מהסוג הזה מניעים את המערכת שלנו. כל הענף צריך לעבוד אחרת".

לדבריו, הבעיה אינה כמות המפקחים המזערית החולשים על עשרות אלפי אתרי בנייה. "זה לא שורש הבעיה. הם מפקחים על בטיחות של עבודה בשטח. אנחנו מדברים על בטיחות של מבנה. זה מתחיל כבר בידיים של היזם והמתכננים. צריך שתהיה מערכת שעובדת בצורה מסודרת משלב הייזום ודרך התכנון והביצוע. מובן שצריך מפקחים בשטח, אבל זה לא בא במקום מערכת מסודרת ומאורגנת".

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

פעולות חילוץ בחניון (צילום: מוטי קמחי)

הוא הצביע על הסכנה שבפיזור הסמכויות בין רשויות שונות ורבות. "אזרחים לא מודעים לסיכונים שיכולים להיות כאשר הבנייה לא מתבצעת כראוי. צריך גורם אחד שיופקד על כל ההיבטים ברמה של שר, וצריכה להיות מודעות שזה בנפשנו. מערכת דמוקרטית לא נעה או זזה אלא אם רואים מול העיניים סיכונים ברורים. אנחנו לא רוצים לחכות לאירועים מהסוג הזה כדי לחדד את כל המערכות. העובדה היא ש-30 הרוגים בשנה בתאונות עבודה זה משהו בולט בתקופה ארוכה, לא הניע לעשות שינויים".

חבר נוסף בוועדת זיילר, פרופ' יצחק בן ישראל, אמר כי מאז פרסום מסקנות הוועדה בדצמבר 2003, "עד כמה שאני יודע לא קרה שום דבר חוץ מהפל-קל שהפסיקו להשתמש בו. אבל להעביר את עבודת הרישוי מהממשלה - במקום שיהיו מפקחים של הממשלה לתת רישיון למשרדים פרטיים שיעשו את הפיקוח - זו המלצה שלהבנתי אף אחד לא עשה איתה כלום".

בן ישראל הוסיף: "לאסון כזה יש סיבה אמיתית. לפי מה שאנחנו מבינים ברגע זה, או שהחניון לא תוכנן נכון או שמי שביצע אותו לא הקפיד על התכנון. דברים כאלה לא צריכים לקרות. לא מדובר ברעידת אדמה נגיד שלא את ולא אני ולא אף אחד אחר שולט בה, יכולים להתכונן לתוצאות שלה אבל לא לשלוט בה. פה מדובר במשהו שנגרם על ידי בני אדם ומערך פיקוח ורישוי מתאים יכול למזער עוד הרבה יותר אסונות מהסוג הזה".