בעוד אנשי כוחות החילוץ עובדים אל תוך הלילה באתר החניון שקרס בניסיון לאתר את הנעדרים, ניסו בני משפחותיהם להיאחז בתקווה שאולי יתרחש נס ויקיריהם יחולצו ללא פגע.
בין הנעדרים גם מוחמד דוואבשה מהכפר דומא, אב לשתיים, בנות 6 ו־3.5, וקרוב משפחתם של בני המשפחה שנספו בשריפה לפני כשנה לאחר שבקבוק תבערה הושלך לביתם. יחד עם מוחמד, שמוגדר עדיין כנעדר, עבד בן דודו חלדון. הוא ניצל ומאז לא עוזב את האתר. "איך אחזור הביתה לכפר שלי? מה אגיד לאשתו של בן הדוד שלי", אמר אתמול ל"ידיעות אחרונות" בעוד עיניו ממוקדות באנשי כוחות ההצלה. "מוחמד ואני יצאנו בשתיים וחצי בבוקר מהבית, עברנו דרך המחסומים והגענו לעבודה בחניון בתל־אביב. עשינו כל מיני תיקונים קטנים בקומות החניון. פתאום היה רעש גדול וכולנו נפלנו למטה".
אח של מוחמד דוואבשה שנעדר
חלדון פונה לבית־חולים וולפסון בחולון, ולאחר שנבדק מיהר לשוב לאתר. "אני מתפלל לאלוהים שבשמיים שיהיה נס ושהוא בחיים".
גם בני משפחותיהם של של אולג מושאילוב (40) ורוסלן איסקוב (29) מעכו, שהגיעו לחניון כדי להתקין בו דלתות, עוקבים בחרדה אחר עבודות החילוץ המתקדמות בזהירות. "הוא רצה להחליף את מקום העבודה", סיפרה יאנה, רעייתו של אולג, "אבל אמר שאין לו ברירה וצריך להרוויח כסף".
בבוקר האסון, עוד הספיק אולג להתקשר לבתו בת ה־4 ולאחל לה בהצלחה בגן. לדברי יאנה, כשלא הצליחה להשיגו בטלפון היא לא דאגה, "כשהוא מתחת לאדמה, אין קליטה". כעת היא ושתי בנותיהם, בנות 8 ו־4, ממתינות לו. "הבת הקטנה שואלת 'מתי אבא יבוא' ולאמא אין תשובה", סיפרה מרגלית טייאר, שכנה של בני הזוג. גם משפחתו של איסקוב, נשוי ואב לילדה בת שנתיים, ממתינים בדריכות לכל פיסת מידע.
