שתף קטע נבחר

זו לא את, זה אני

כותבי "7 ימים" יגלו לכם בשישי הקרוב ב"ידיעות אחרונות" איך תפסו אותם על חם. עד אז, הנה הצצה לפרויקט המיוחד: רענן שקד נזכר איך האקסית שלו גילתה על מה באמת הסיפור שכתב

 (איור: רות גוילי) (איור: רות גוילי)
(איור: רות גוילי)

כולנו נתפסנו על חם. מתישהו. איכשהו. כולנו נעצרנו על מהירות מופרזת, אי־מתן זכות קדימה, מעבר באדום (זה היה צהוב!). כולנו זכינו למבט הנוזפני ההוא ממישהו בשירותים הציבוריים ששם לב שלא שטפנו ידיים אחרי פיפי (לא אני, כן? אתם). כולנו לחצנו שוב ושוב על האיקס הארור בחלון הדפדפן שסירב להיסגר בזמן ונחשף לעיניים שלא היו אמורות להיות שם. כולנו לא שילמנו חשמל בזמן וכמעט נותקנו, לכולנו עיקלו מכונית (מה, לא?), כולנו ניסינו לא־להביא־עוד־ילד בדיוק כשהילד נכנס לנו לחדר וראה מה שראה. כולנו נתפסנו.

 

לז'רגון המדעי יש שם לאנשים שלא נתפסו על חם מעולם: משעממים. אבל בניגוד להיתפסויות על חם של כולם – שגם בהן נתפסתי, ברור – אני החלטתי לרתום את חוסר כישרוני הספרותי להיתפסויות השמורות לכותבים בלבד: למשל לגנוב מחיי המין של עצמי לטובת חיי הכתיבה שלי. נתפסתי על הרבה יותר מחם; נתפסתי על לוהט.

 

את ספר הסיפורים הראשון (והאחרון בינתיים) שלי, "ועכשיו להתחתן" (הוצאת מודן. אל תחפשו בחנויות, אזל מזמן. הביקוש – שלא לומר חוסר הביקוש – גרם להם להרים ידיים), הוצאתי בשנת 2002. היו בו תשעה סיפורים שנסחטו ידנית, כמו מתוך לימון קטן – שהיה החיים שלי עד אז – לתוך הדפים. קיוויתי שיצאה לי לימונדה. אבל לפחות בסיפור הראשון, הלימונדה הייתה שקופה וחמצמצה מדי.

 

סיפור התאהבותו של בחור בן 35 (המממ, מעניין מי זה!) בגרושה עם ילד מעצבן (המממ, מעניין מי זו! אה, זו הבחורה שיצאתי איתה, לפרקי זמן של לילה, לאורך כמה שנים יצריות, בעבר הרחוק) היה קצת מציאותי מדי.

 

למעשה, כושר ההמצאה וכושר ההסוואה שלי לאורך הסיפור הזה היו כל כך, ובכן, לא קיימים, עד שהגרושה ההיא זיהתה את עצמה מבלי להזדקק לשום מסדר זיהוי. היא לקחה את זה יפה, בסך הכול, אם להתעלם לרגע מהצרחות בטלפון, הקללות, האיומים והשבועה המפורשת לנתק איתי כל קשר ומגע ולשנוא אותי לנצח.

 

הווידוי המלא של רענן שקד - ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: רות גוילי
הגרושה ההיא זיהתה את עצמה מבלי להזדקק לשום מסדר זיהוי
איור: רות גוילי
מומלצים