שתף קטע נבחר

דחף דתי ואפקט הדבקה: הטרור צפוי להימשך

כל עוד האיסלאם הסלפי-ג'יהאדיסטי גואה והחיכוך בירושלים ובשטחים נמשך, אנחנו נידונים לחוות עוד גלי טרור. בצה"ל הוכנה "ערכת טיפול" להתמודדות עם פיגועי בודדים, אבל רצף טרור עלול להוביל להתלקחות חוצת גבולות

כל מי שהרכיב מטען חבלה או מטען נפץ, מכיר את המונח שרשרת הניפוץ. אפילו במטען החבלה או הנפץ הפרימיטיבי ביותר יש את המצת שנותן את הניצוץ, שמדליק את פתיל ההשהיה שמפוצץ את הנפץ, שמפוצץ את הפתיל הרועם, שמפוצץ את המאיץ, שמפוצץ את מטען החבלה הגדול.

 

השיעור הזה בהרכבת מטעני נפץ פרימיטיביים נחוץ כדי להבין את תהליך ההתחלה של גלי טרור בעולם האיסלאמי בעידן הרשתות החברתיות. המצת הוא הדחף של בודד או בודדים לבצע פיגוע עקב השתלהבות דתית. הפיגוע, בין שהוא צלח ובין שלא צלח, יוצר גל של תגובות ופרסומים ברשתות החברתיות, והם בתורם יוצרים דחף דתי-חברתי-פסיכולוגי.

 

 

הסיבות שונות, אבל התוצאה היא אחידה: עוד גברים צעירים ונשים צעירות שיוצאים לבצע פיגועים, חלקם נהרגים, חלקם נפצעים. אבל הרשת החברתית משמשת מגבר ומפיצה את התמונות ואת התיאורים ואת מכתבי הצוואה. זה פועל כמאיץ שבסופו של דבר גורם לגל פיגועים שהוא המטען, כלומר גל הטרור שלוקח זמן עד שהוא שוכך, כתוצאה ממכלול האמצעים ושיטות הפעולה מולו.

 

מה שמבדיל בין מה שמכונה אצלנו גל טרור של פיגועי בודדים לבין גל טרור מאורגן היא העובדה שהמצת או הניצוץ הראשון הוא לא פרי תכנון או יוזמה מאורגנת שיש לה מניעים אסטרטגיים או אופרטיביים. מדובר פה באמת בניצוץ מקרי, כלומר אדם שבדרך כלל נדחף על רקע דתי, למשל כמו עכשיו בעת השתלהבות הדבקות הדתית-איסלאמית לרגל חג הקורבן (עיד אל-אדחא), שיצא לפועל.

 

 

במקרה הקונקרטי של סוף השבוע האחרון היה זה צעיר שבא מירדן דרך גשר אלנבי. יכול להיות שהמטרה שלו הייתה לבצע את הפיגוע, אבל אסור להתעלם מהעובדה שבגשר אלנבי היו עיכובים של שעות בסוף השבוע שעבר בגלל שביתה של הפקידים הירדנים שמאיישים את המעבר.

 

הצעיר היה תקוע במשך שעות בחום הנורא, מה שבוודאי לא הוסיף למצב רוחו ותגבר את זעמו. ואז הוא מגיע לירושלים, קונה שתי סכינים ובמקום הראשון שבו הוא פוגש שוב לובשי מדים ישראליים - בשער שכם - הוא מנסה לפגע, נורה ונהרג.

זירת הפיגוע באפרת (צילום: מועצת אפרת) (צילום: מועצת אפרת)
זירת הפיגוע באפרת(צילום: מועצת אפרת)

הירדני שולף סכין ()
הירדני שולף סכין

הזירה במחסום ג'ילבר (צילום: היישוב היהודי בחברון) (צילום: היישוב היהודי בחברון)
הזירה במחסום ג'ילבר(צילום: היישוב היהודי בחברון)

התמונות והפרסומים התפשטו ברשת, וכרגיל חברון הייתה הראשונה להידבק אחרי ירושלים. בדיוק כמו בתחילתו של גל הטרור, הסיבה הראשונית הייתה כנראה השתלהבות דתית של הצעיר הירדני, וחברון נדבקה. אחר כך גם בירושלים וחוזר חלילה. גל הניפוץ של טרור הבודדים הופעל לכל אורכו, מהמצת ועד מטען הנפץ. השאלה עכשיו היא איך גורמים גם לגל הזה לדעוך.

 

כדאי שנדע, גל הטרור שאנחנו חווים בימים האלה, גם אם ידעך בעוד כמה שבועות או חודשים, הוא לא האחרון. אנחנו נידונים לחזור ולחוות גלי טרור כאלה כל עוד האיסלאם הסלפי-ג'יהאדיסטי גואה ברחבי העולם וכל עוד יימשך החיכוך הבלתי-אמצעי והאינטנסיבי בין מוסלמים צעירים לבין יהודים, בעיקר בירושלים ובשטחים.

 

הטפות והמולות במסגדים

הסיבה הראשונית שמציתה את גלי הטרור היא דתית, אך בימים אלה מה שמוביל אותם באופן ישיר אלו הן הטפות האימאמים וההמולות במסגדים לרגל חג הקורבן והחאג' - העלייה לרגל למכה. בעוד כמה שבועות יחלו חגי תשרי והעליות המתוגברות של יהודים להר הבית, ולכן בשב"כ, בצה"ל ובמשטרה הייתה כבר מזמן הערכה אחידה שאנחנו צפויים לעלייה במספר פיגועי הבודדים בתקופה הנוכחית.

 

ההערכה מתגשמת וקרוב לוודאי שתתגשם גם בשנים הבאות. לכן הוכנה בצה"ל מעין "ערכת טיפול" בגל פיגועי בודדים שמופעלת מיד כשמסתמנת תחילתו של גל כזה. בשלב הראשון מתבצעת בלימה באמצעות הגברת הנוכחות של כוחות הביטחון באזורים המועדים. דבר נוסף, בידוד המוקדים שמהם עלולים לצאת ניצוצות נוספים כדי למנוע מתושביהם חיכוך עם ישראלים ומתנחלים.

 

זה בדיוק מה שנעשה בסוף השבוע. לחברון הוחש גדוד תגבור נוסף מחטיבת כפיר והוטל כתר על הכפר בני נעים שממנו יצאו חלק ניכר מהמפגעים ואשר המודיעין שנצבר והופק מהרשתות החברתיות מצביע על כוונה מוגברת לפיגועים בתוכו. אין יוצא ואין בא מלבד מקרים הומניטריים.

זירת ניסיון הפיגוע בשער שכם (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
זירת ניסיון הפיגוע בשער שכם(צילום: אוהד צויגנברג)

זירת ניסיון פיגוע הדריסה בצומת אליאס (צילום: TPS) (צילום: TPS)
זירת ניסיון פיגוע הדריסה בצומת אליאס(צילום: TPS)

הניסיון שנצבר בגל הטרור הקודם שהחל בסוף 2015 מאפשר לשב"כ ולצה"ל לטפל ביעילות רבה יותר בגל הפיגועים הנוכחי, כיוון שלמדו להפיק מודיעין מהרשתות החברתיות ולאתר יותר מחצי מפגעים ומפגעות בפוטנציה שהצהירו על כוונותיהם או הראו נטיות אובדניות.

 

בנוסף לזה נעשית עבודה שיטתית כדי לאתר את החוליות שפועלות בהשראת חמאס, וזאת באמצעות עבודה מודיעינית שגרתית המבוססת על מודיעין אנושי המופק מהשטח כמו בתקופת האינתיפאדה השנייה.

 

השפעה על החקיינים 

כל סיכול מוקדם של מפגע מקטין את סכנת מה שנקרא "ההידבקות". אפקט ההדבקה קיים בין שהמפגע הצליח לפגוע אנושות ביהודי או בישראלי ובין שהוא נכשל ונהרג. וזה מאפיין חשוב נוסף של טרור הבודדים. הריגתו של מחבל שאפילו לא הצליח לשרוט חייל או מתנחל משפיעה על חקייניו באמצעות הרשתות החברתיות כאילו ביצע מעשה גבורה.

 

מבחינת האיסלאם הסלפי-ג'יהאדיסטי הוא שהיד, ולכן אפקט ההדבקה הוא חזק במיוחד. כל מפגע בודד שסוכלה כוונתו מקטין את פוטנציאל ההדבקה, ולכן הדגש על מודיעין המופק מתוך הרשתות החברתיות הוא גדול ממילא בקרב קהיליית המודיעין - אבל צריך לגדול עוד יותר. הטכנולוגיה מאפשרת זאת ויש להגביר את האמצעים.

 

כך שאפשר לומר ששילוב בין כריית מידע מנפח גדול של תעבורה ברשתות החברתיות, נוכחות מוגברת גלויה של אנשי כוחות הביטחון בנקודות החיכוך המועדות לפיגועים והכתרים והסגרים ופיצוצי בתי מחבלים - יפעל גם להרגעת גל הטרור הנוכחי עד לגל הטרור הבא.

 

לפיגועי הבודדים יש פוטנציאל אסטרטגי מסוכן, כיוון שרצף פיגועים ותגובות קשות ביהודה ושומרון למשל עלול להצית תגובות באש תלולת מסלול ובפיגועים מרצועת עזה ומלבנון ואפילו מסוריה וירדן. לפיכך, מה שמתחיל כניצוץ דתי שדוחף צעיר ערבי לפעולה בשער שכם יכול לפי הערכות צה"ל להביא להתלקחות מלחמה שצה"ל ומדינת ישראל יצטרכו לנהל בכמה חזיתות.

 

זה עלול לקרות היום, מחר או בחודש הבא - כל עוד האיסלאם הסלפי-ג'יהאדיסטי סוחף אחריו צעירים בעולם הערבי וכל עוד נמשכת שליטה ישראלית במיליוני פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל והם לומדים לשנוא אותנו מרגע שהם באים לעולם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מועצת אפרת
זירת פיגוע הדקירה באפרת
צילום: מועצת אפרת
מומלצים