האסיר ממנהטן
נאבק במגבלות הקשות שהוטלו עליו, חולם לעלות לישראל ולגור במושב בצפון: הצצה לחיים החדשים של ג'ונתן פולארד, שגם שנה אחרי שהשתחרר מהכלא – עדיין אינו חופשי. הכתבה המלאה ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"
אבל מול חלומה של אסתר פולארד ניצבת המציאות, ובמציאות דחתה שופטת פדרלית בתחילת אוגוסט את בקשת ההקלה בהגבלות, ועכשיו אף אחד לא יכול להבטיח לפולארדים שחלום הבית במושב יתגשם בעתיד הקרוב. כי כמו שהדברים נראים כרגע, עשרה חודשים מאז שוחרר מהכלא ברעש גדול, לממשלת ארה"ב יש מעט מאוד כוונות להקל על ג'ונתן פולארד את החיים. נקמנות, קטנוניות או חשש לגיטימי, זה כבר תלוי את מי שואלים; השורה התחתונה היא שפולארד אמנם יצא מהכלא - אבל לא באמת יצא לחופשי. אחרי 30 שנות מאסר ועוד כמעט שנה תחת מגבלות קשות – כך נראים החיים החדשים של ג'ונתן פולארד.
כאשר נפתחו שערי בית הכלא הפדרלי בצפון־קרוליינה וג'ונתן פולארד יצא ממנו באישון לילה של חודש נובמבר שעבר, הוא ידע כי למשך תקופה קצרה תהיה סביבו התעניינות תקשורתית מאסיבית ושייקח הרבה זמן להתרגל שוב סתם לחצות את הכביש באור ירוק. החיים שלו לא היו נורמליים עוד לפני שנתפס, הואשם והורשע בריגול ובהדלפת מידע מסווג, והיה לו ברור כי הם לא יהיו נורמליים גם אחרי שייצא מהכלא. הוא כן קיווה לנסות לבנות לעצמו ולאשתו לכל הפחות סוג של חיים נורמליים, אבל גילה מהר מאוד שזה בלתי אפשרי, ושהמדינה שבה נולד לא שוכחת ונדיר מאוד שהיא סולחת.
מאז שוחרר מהכלא, מתגוררים ג'ונתן ואסתר פולארד בדירת חדר קטנה במרכז מנהטן, קומה חמישית בלי מעלית. היום של פולארד נמשך משבע בבוקר עד שבע בערב, כי על פי תנאי שחרורו, רק בין השעות האלה מותר לו להיות בחוץ. הוא יכול ללכת בחופשיות במנהטן, אבל אסור לו לצאת מגבולותיה, אפילו לא לברוקלין, שם מרוכזת הקהילה היהודית הדתית ושבה מצוי המעגל החברתי העיקרי שלו.
הכתבה המלאה - ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
