שתף קטע נבחר

עד העונג הבא

כותבי "7 ימים" יגלו לכם בשישי הקרוב ב"ידיעות אחרונות" איך תפסו אותם על חם. עד אז, הנה הצצה לפרויקט המיוחד: דנה ספקטור נזכרת איך נלכדה כשניסתה לקצר את הדרך לאורגזמה

גם האישה הכי מתקדמת מתביישת להודות שמה שמעסיק אותה זה למה היא עדיין ילדה בת 12 כשזה מגיע למין (איור: רות גוילי) (איור: רות גוילי)
גם האישה הכי מתקדמת מתביישת להודות שמה שמעסיק אותה זה למה היא עדיין ילדה בת 12 כשזה מגיע למין(איור: רות גוילי)
.

למדריכת האורגזמות הגענו די בטעות בעצם. זה לא שתכננו שהיא תהיה תחנה בטיול שלנו ללונדון. היא לא איזה מאסט תיירותי. בכלל אכלנו קארי מדהים במסעדה הודית, כשחברה שלי התקשרה ואמרה: "את חייבת ללכת לאמילי, הגורואית של האורגזמות, אם את כבר בלונדון. תאמיני לי, את תודי לי".

 

"אני לא צריכה", התעקשתי. "אני סופר־מרוצה".

 

החברה שלי שפטה אותי קצת בדממה על הקו. "נו, די", אמרה בסוף, "אין אישה או גבר בעולם שלא צריכים שיעור בנושא הזה. אל תגידי לי שאת גומרת בכל פעם כמו כל השקרניות האלו".

 

היא ואני תמיד שנאנו את הנשים שמתרברבות ש"מספיק לי שהוא רק נוגע בי קצת, ואני בשמיים". פעם עבדה איתנו בחורה כזו. לא מספיק שהיא דמתה לליב טיילר, היא טענה ש"לפעמים מספיק לי רק לחשוב ממש־ממש חזק על עמיתוש, והופ, אני כבר שם". היא סיפרה לנו את זה על סלט, נותנת לנו לדמיין איך עוד ביס אחד של ארוגולה עם קרוטונים, והיא כבר מתחילה לרטוט לנו מול העיניים.

 

ולא רק היא. מעיון באתרי נשים ישראליים אפשר בכלל לחשוב שכולנו אורגזמתיות כמו צעצוע סיני. "איך תגיעי לאורגזמה משולשת?" הם מבטיחים. או "למדי אותו להגיע לנקודת הג'י". כן, בטח. כולנו כבר כל כך מסופקות במיטה, שכל מה שחסר לנו זה להגיע למשולשת. שלא לדבר על הגבר הישראלי, שכה מצטיין בהכרת האנטומיה הנשית. מה עוד נותר לו זולת לדלוק אחרי איזו נקודה חשאית במעלה הרחם?

 

אין ספק, קיים קשר שתיקה סביב העניין הזה. אולי כי זה כבר נחשב ארכאי, להתעסק בשאלה למה זה לא קורה לנו כל פעם, כאילו היינו בעידן מאסטרס וג'ונסון. אולי כי גם האישה הכי מתקדמת מתביישת להודות שמה שמעסיק אותה זה למה היא עדיין ילדה בת 12 כשזה מגיע למין.

 

הווידוי המלא של דנה ספקטור ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: רות גוילי
אין ספק, יש קשר שתיקה
איור: רות גוילי
מומלצים