סיוט ביד שרה: בבניין שהיה בשימוש העמותה לא רק הקירות מדברים

''חנה לנד'' הוא מיצב אמנותי מסויט שהוקם בבניין ההיסטורי ברחוב הנביאים בירושלים. במסגרת ''בתים מבפנים'' אפשר לסייר בו ובאזור, שהתמלא מוטציות מעוותות לא פחות

מיכאל יעקובסון

|

21.09.16 | 11:54

האמנים לימור תמיר ויניב עמר מילאו את עשרת חדרי המבנה בכיסאות גלגלים, הליכונים, בובות כרותות ראש, צעצועים מפורקים וכאלה שהורכבו מחדש באופן לא הגיוני  (צילום: טל ניסים)
האמנים לימור תמיר ויניב עמר מילאו את עשרת חדרי המבנה בכיסאות גלגלים, הליכונים, בובות כרותות ראש, צעצועים מפורקים וכאלה שהורכבו מחדש באופן לא הגיוני (צילום: טל ניסים)
במרכז החדר שעל דלתו תלוי שלט עם השם ''דורה'' עומדות שלוש מיטות קטנות וסביבן ארונות מלאים בבגדיה של כוכבת סדרת הילדים המפורסמת (צילום: טל ניסים)
במרכז החדר שעל דלתו תלוי שלט עם השם ''דורה'' עומדות שלוש מיטות קטנות וסביבן ארונות מלאים בבגדיה של כוכבת סדרת הילדים המפורסמת (צילום: טל ניסים)
לא לחינם מצוין בשלט הכניסה לבניין ש''הביקור באחריות המבקר'' ו''כניסת ילדים בליווי מבוגר בלבד'' (צילום: טל ניסים)
לא לחינם מצוין בשלט הכניסה לבניין ש''הביקור באחריות המבקר'' ו''כניסת ילדים בליווי מבוגר בלבד'' (צילום: טל ניסים)
צמד האמנים עמלו תקופה ארוכה על עיצובם המחודש של חדרי הבית, ללא שכר. מלבד 15 דקות של הכרה, מי מרוויח ממיצבים שכאלה? בעיקר היזמים, כי אירועי תרבות זמניים מעלים את ערך הנכס והסביבה, אך לא מחזקים אותה מבחינת המרקם החברתי-כלכלי (צילום: טל ניסים)
צמד האמנים עמלו תקופה ארוכה על עיצובם המחודש של חדרי הבית, ללא שכר. מלבד 15 דקות של הכרה, מי מרוויח ממיצבים שכאלה? בעיקר היזמים, כי אירועי תרבות זמניים מעלים את ערך הנכס והסביבה, אך לא מחזקים אותה מבחינת המרקם החברתי-כלכלי (צילום: טל ניסים)
הרצפה בחדר הזה כוסתה בשכבה עמוקה של חול, ואת הקירות מכסים אריחים שבהם שולבו חלקי בובות. המטבח הוורוד בקצה נראה מאיים (צילום: טל ניסים)
הרצפה בחדר הזה כוסתה בשכבה עמוקה של חול, ואת הקירות מכסים אריחים שבהם שולבו חלקי בובות. המטבח הוורוד בקצה נראה מאיים (צילום: טל ניסים)
המבנה ההיסטורי הוא חלק משטח שרכשה קבוצת יזמים, ושעליו כבר נבנה מגדל מגורים בן 11 קומות. בינתיים לא נעשה בו דבר, אך ספק אם ישוב וימלא תפקיד ערכי (צילום: טל ניסים)
המבנה ההיסטורי הוא חלק משטח שרכשה קבוצת יזמים, ושעליו כבר נבנה מגדל מגורים בן 11 קומות. בינתיים לא נעשה בו דבר, אך ספק אם ישוב וימלא תפקיד ערכי (צילום: טל ניסים)

הביקור במיצב "חנה לנד" הוא ביקור בתוך סיוט שהתממש. בבניין בן 120 שנה, שניצב נטוש במרכז רחוב הנביאים בירושלים, הרכיבו צמד האמנים לימור תמיר (39) ויניב עמר (29) מיצב שמתייחס להיסטוריה שלו. כיסאות גלגלים, הליכונים, בובות כרותות ראש, צעצועים שלמים, מפורקים וכאלה שהורכבו מחדש באופן לא הגיוני, מתקני שעשועים שהורכבו כך שלא יפעלו, מאות בגדי בובות תלויים על אדן החלון או בארונות – אלה רק חלק מהמראות הניבטים בעשרת החדרים בבית האבן הגדול.

 

המסלול עובר מסיוט לסיוט, כשלכל חדר עיצוב שונה ומובהק. יש חדר מואר היטב שרצפתו מכוסה כולה בשכבה עמוקה של חול, ואת הקירות מכסים אריחים שבהם שולבו חלקי בובות. בקצה החדר מטבח ורוד ומאיים, שמזמין לדמיין מה אופים שם בתנור. בחדר הסמוך האפלה שולטת ועל דלתו תלוי שלט עם השם "דורה". בפנים ארונות מלאים בתחפושות בדמותה של כוכבת סדרת הילדים המפורסמת ובמרכז שלוש מיטות קטנות המתאימות באורכן לילדות.

 

הכניסה לחדר שבקצה השני של הבית חסומה, אך הצצה מגלה כי הוא מלא בקורות ובלוקים כמעט עד התקרה. כשעולים במדרגות אל הקומה השנייה מגלים שבתקרת החדר המלא פסולת בניין קיים חור גדול, דרכו ניתן להשקיף על הנעשה בו מלמעלה. זו אחת התוצאות של הנטישה: הבית שנעזב נפגע במהלך הזמן שחלף.

 

מתקני שעשועים הותקנו כך שלא יפעלו (צילום: טל ניסים)
    מתקני שעשועים הותקנו כך שלא יפעלו(צילום: טל ניסים)

     

    שנים ארוכות שימש הבית את אגודת "יד שרה", המעניקה ציוד רפואי למי שזקוק לו. לאחר שהארגון עזב למשכנו החדש, השתכנו במבנה נערים חסרי בית. לאחר שגם הם התפנו פלש אליו נרקומן שפינויו לווה בוונדליזם שחובבי שימור לא יאהבו במיוחד. כל אלה היוו את התשתית הרעיונית והפיסית ליצירה של תמיר ועמר, שהתייחסו ללקויות, מוגבלויות ועקרות בדרך שיצרה סביבה מסויטת. לא לחינם מצוין בשלט הכניסה ש"הביקור באחריות המבקר" ו"כניסת ילדים בליווי מבוגר בלבד".

     

    המבנה כולו עבר טיפול כדי שיותאם לביקורי קהל, לאחר שמוזיאון ישראל השקיע כ-15 אלף שקלים בעבודה. רק עלות עבודת החשמל, לדוגמה, הגיעה ל-8,000 שקלים. האמנים, אגב, לא קיבלו שכר על עבודתם. חלק מהציוד בתצוגה הגיע מיד שרה, וצמד האמנים, עם חבריהם ומשפחותיהם, עמלו תקופה ארוכה על חשבונם בעיצובם המחודש של חדרי הבית.

     

    מתחם שאמור לשלב מגורים, מלונאות ושימור

     

    המיצב משתתף באירועי "בתים מבפנים ירושלים" שייפתחו מחר, אך לא יישאר לתקופה ארוכה. הבניין שייך לקבוצת יזמים שרכשו את השטח ובנו על חלקו בניין מגורים המתנשא לגובה 11 קומות. גם לפני חמש שנים נכלל האתר, שהיה אז בשלבי בנייה מתקדמים, באירועי "בתים מבפנים". באותה הזדמנות ביקרנו באתר ובסיור ציינו היזמים כי לבד ממגורים ומלונאות ישופץ הבניין ההיסטורי וישולב במתחם. בניין המגורים כבר הושלם ואוכלס, ללא מלונאות, וכך גם השביל הציבורי החוצה את המתחם ומקשר לבית טיכו הסמוך, אך הבניין ההיסטורי של יד שרה נותר נטוש.

     

    גם פסולת בניין היא חלק מהמיצב. מוזיאון ישראל השקיע 15 אלף שקלים בעבודה, אך האמנים עבדו ללא שכר (צילום: טל ניסים)
      גם פסולת בניין היא חלק מהמיצב. מוזיאון ישראל השקיע 15 אלף שקלים בעבודה, אך האמנים עבדו ללא שכר(צילום: טל ניסים)

       

      תמיר ועמר, שנוהגים לשלב את יצירתם במבנים נטושים, מצאו בו עניין, ובאישור היזמים קיבלו את המפתחות לתקופה מוגבלת. המיצב זכה לתשומת לב גדולה, דבר שלא נעלם מעיני תמנע זליגמן, אוצרת ומנהלת בית טיכו. העבודה מוצגת במסגרת גדולה יותר - "זום 2016", המתקיימת בבית טיכו ומציגה עבודות של הבוגרים הטריים של בתי הספר לאמנות. לדבריה של זליגמן, המוזיאון ישמח לקבל את המבנה ההיסטורי ולפתוח בו אגף נוסף, אך היזמים דחו את ההצעה.

       

      המרוויחים העיקריים ממיצבי האמנות הם היזמים

       

      המגמה לחדור, ברשות או שלא ברשות, לבניינים שערכם ירד או ננטשו הפכה בישראל כבר לתופעה (גם אם באיחור של כמה עשורים לעומת ארצות הברית ואירופה). בירושלים, לדוגמה, השתלב מיזם אמנותי זמני בווילה שרובר המפוארת, שעדיין עומדת נטושה מול תיאטרון ירושלים. בימים אלה מתקיים "המפעל" היצירתי בבית נטוש ברחוב המערביים, סמוך למלון וולדורף אסטוריה. טבעם של מיזמים אלה הוא לקום ולהיעלם, ולרוב המרוויח המרכזי הוא היזמים: אירועי התרבות מעלים את ערך הנכס והסביבה בעזרת שיפור תדמיתי, האמנים נהנים מחשיפה של 15 דקות, והמבנים זוכים לעניין מחודש.

       

      בטווח הארוך מיזמים אלו אינם מחזקים את הסביבה העירונית בהיבטים חברתיים או כלכליים. מה יישאר אחרי שעמר ותמיר יפרקו את המיצב ויחזרו לסדנה שלהם ברמת גן? המבנה יחזור למצבו הנטוש, עד שהיזמים ימצאו את הנוסחה הנכונה להפקת רווחים. ספק גדול אם הבניין ההיסטורי, ששימש במקור כאכסניה לצליינים, הפך למרכז עזרה לזולת ולבסוף היה מקום מפלטם של נערים בודדים, ישוב וימלא תפקיד ערכי.

       

      מוטציות מעוותות גם בסביבה העירונית

       

      שילוב האמנות בבניין ההיסטורי, גם אם לתקופה קצרה, הוא אקורד נוסף בשינויים שחלו בעשור האחרון בסביבה זו של מרכז ירושלים. כשהולכים ברחוב הנביאים, התחושה היא של הליכה בצינור. משני הצדדים חומות אבן ישנות וגבוהות, עדות לחוסר הביטחון של דיירי הרחוב הראשונים, שבנו כאן את בתיהם בסוף המאה ה-19, כשהאזור היה מבודד. החומות נקטעות בכניסות לחניונים, המשרתים את בנייני המגורים החדשים שצצו לאורך הרחוב בעשור האחרון.

       

      אלה הכניסו חיים לאזור שהיה אפל ועזוב בלילות ודליל במיוחד במגורים, היות ובעיקר שכנו בו מבני ציבור, מחסנים, חצרות עזובות ומגרשי חניה שהתרוקנו בסוף יום העבודה. הדיירים ברובם הם קבועים, ולא תושבי חוץ הנוהגים לפקוד את ירושלים פעם או פעמיים בשנה, ולכן אפשר לומר שהחיים חזרו לכאן.

       

      בנייני מגורים חדשים מחיים את האזור, חלקם כעורים במיוחד (צילום: טל ניסים)
        בנייני מגורים חדשים מחיים את האזור, חלקם כעורים במיוחד(צילום: טל ניסים)

         

        הפיתוח האינטנסיבי בסביבת רחוב הנביאים לווה במאבקים קשים של אנשי שימור, שבחלק מהמקרים נשאו פרי. אך בעיר שבה אושרו מיזמים כמו "פרויקט הולילנד" או מגדל פירמידה בלב העיר, בתכנון האדריכל דניאל ליבסקינד, נראה שבוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא התלבטו יותר מדי ואישרו גם כאן מוטציות לא פחות מעוותות מאלה שתמיר ועמר מציגים בבית הנטוש. חלק מהמבנים החדשים ראויים, ולבד מערכם העירוני הם גם מעוצבים באופן נאה. לעומתם יש מבנים קבלניים כעורים במיוחד, עטופים בסמליות זולה של אבן וקשתות, שלא ברור כיצד אושרו וכיצד שווקו.

         

        במסגרת אירועי "בתים מבפנים" ניתן יהיה להתרשם מקרוב, לשמוע ולשוחח עם חלק מהאדריכלים הפועלים בסביבת רחוב הנביאים. איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, יעביר באזור סיור בעקבות בתי החולים ההיסטוריים שהתמקמו כאן במאה ה-19. בית הספר האנגליקני שברחוב הנביאים 82 וכן בית תבור שבמספר 58 יפתחו את שעריהם הסגורים לרוב בפני הקהל הרחב. סיור בעקבות עבודות גרפיטי באזור יוביל אמן גרפיטי. סיור עם האדריכלית קרן קינברג יתמקד בנכסים שהקימה והחזיקה הכנסייה האתיופית באחד הרחובות הסמוכים. במתחם המגורים והמלונאות הגדול ברחוב הנביאים 27, הכולל את שימור "בית הבישוף", יוביל האדריכל יעקב מולכו סיור מקיף. פרטים עליהם ועל מועדי הסיורים המודרכים שיקיימו תמיר ועמר במיצב ביד שרה אפשר למצוא באתר האירוע, כאן.

         

        איך אמור להיראות מתחם הנביאים 45, שכולל גם את בית אנה טיכו המשופץ? לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

        כך נראית ההדמיה שהוצגה לפני 5 שנים. והיום? לחצו לכתבה המלאה (הדמיה: Studio-Aiko)
        כך נראית ההדמיה שהוצגה לפני 5 שנים. והיום? לחצו לכתבה המלאה (הדמיה: Studio-Aiko)

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד