שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שואו טיים: העימותים הנשיאותיים הבלתי נשכחים
    ניקסון לא התכונן מראש וסירב להתאפר, פורד הסתבך עם פליטת פה נוראה, גור לא הצליח להפחיד את בוש הבן ורייגן היה מלך הטלוויזיה. ההצגה הכי טובה בעיר מתחילה מחר בלילה בעימות ראשון בין טראמפ לקלינטון. לרגל המאורע נזכרנו בכמה מהרגעים הגדולים ביותר בתולדות העימותים

     

    1960: העימות הטלוויזיוני הראשון    (צילום: אלי סגל)

    1960: העימות הטלוויזיוני הראשון    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מחר, בלילה שבין שני לשלישי, זה סוף סוף קורה - ההצגה הכי טובה בעיר יוצאת לדרך: דונלד טראמפ והילרי קלינטון יעמדו על במה אחת בלונג איילנד, ניו יורק, ויופיעו בעימות הטלוויזיוני הראשון שלהם מתוך שלושה בניסיון להכריע את המרוץ לבית הלבן.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

    ארה"ב בוחרת 2016 - עמוד מיוחד

     

    אף שההתלהבות מהעימותים הטלוויזיוניים ירדה במשך השנים וכך גם שיעורי הצפייה בהם, אמריקנים רבים עדיין רואים בעימותים מסורת פוליטית ארוכת שנים. שני המתמודדים עורכים הכנות רבות לעימותים ומשננים בעל פה את הסיסמאות שלהם, אבל כולם יודעים שמתישהו תגיע פליטת פה בלתי צפויה או אירוע מביך לא מתוכנן שיהפוך את הצפייה בעימות לחוויה מהנה ובלתי נשכחת.

     

    טראמפ הרפובליקני יקווה למנף את כישרונו הרטורי והתיאטרלי כדי להדביק את הפער בסקרים - בייחוד במדינות המתנדנדות - מיריבתו למרוץ, קלינטון. מנגד, המועמדת הדמוקרטית תשתדל להידבק לאג'נדות שלה ולהימנע ממתקפות על טראמפ על רקע אישי, לא משהו שהיא כנראה תצליח לעמוד בו במאת האחוזים כשמולה ניצב אדם לא צפוי כמו טראמפ, המועמד האולטימטיבי, "מגנט הרייטינג" שכל רשת טלוויזיה הייתה רוצה שיופיע אצלה.

     

    כמה השפעה תהיה לעימותים הטלוויזיוניים על המרוץ לנשיאות ומה נזכור מהם? לשאלה זו אין עדיין תשובה, אבל ניסיון העבר מלמד כי כמה מהעימותים הטלוויזיוניים תרמו לתוצאת הבחירות הסופית וכמה מהם נכנסו ללקסיקון הפוליטי האמריקני ותרמו רגעים בלתי נשכחים. נזכרנו בכמה מהם:

     

    1960: הטלוויזיה נכנסה למשחק, ניקסון נתפס לא מוכן

    הבחירות לנשיאות בשנת 1960 הפגישו את סגן הנשיא הרפובליקני היוצא, ריצ'רד ניקסון, נגד הסנאטור הדמוקרטי הצעיר, ג'ון פיצג'רלד קנדי. איש לא חשב אז שלקנדי חסר הניסיון יש סיכוי מול ניקסון, ששירת בממשלו הפופולרי של הנשיא דווייט אייזנהאואר, אבל לרוע מזלו הוא "נפל" על העימות הטלוויזיוני הראשון בין מועמדים לנשיאות ארה"ב - ומה שראו הצופים על המסך לא עשה חסד עם ניקסון המנוסה.

     

    קנדי הגיע לעימות הטלוויזיוני רגוע ושלו, ואילו ניקסון הגיע לאולפן לאחר יום ארוך של קמפיין ונראה עייף, עצבני וחולה. אך אם לא די בכך, ניקסון סירב להתאפר לפני העימות הטלוויזיוני, נשא נאומים ארוכים במיוחד ולעומתו היה קנדי כריזמטי, נשא סיסמאות קצרות ושידר מראה צעיר ורענן. דווקא הפוליטיקאי המנוסה מבין השניים לא הבין את השינוי הדרמטי שהכניסה הטלוויזיה לעימותים בין המועמדים, ועבור עשרות מיליוני האמריקנים שצפו בעימות על המסך היה מנצח ברור אחד בעימות ובמרוץ לנשיאות - קנדי.

     

    פורד נגד קרטר

     

    אמריקנים שהאזינו לעימות ברדיו היו משוכנעים שניקסון ניצח את קנדי בעימות, אבל התוצאות בקלפי הראו כאמור אחרת: קנדי נבחר לנשיא אחרי שקיבל 303 אלקטורים לעומת 219 אלקטורים בלבד לניקסון. באשר לניקסון, הוא כבר למד את הלקח שלו ובשתי מערכות הבחירות הבאות שבהן השתתף הוא סירב להשתתף בעימותים טלוויזיוניים, והחלטה זו עשתה עמו חסד והוא ניצח פעמיים - את יוברט המפרי הדמוקרטי ב-1968 ואת ג'ורג' מקגוורן הדמוקרטי ב-1972.

     

    1976: פורד הסתבך עם "אין שליטה סובייטית במזרח אירופה"

    הנשיא הרפובליקני המכהן, ג'רלד פורד, התמודד בשנת 1976 על הנשיאות מול מושל ג'ורג'יה הדמוקרטי והאלמוני יחסית ג'ימי קרטר, שנחשב למועמד אאוסיידר.

     

    פורד החליף בתפקיד את ניקסון שנאלץ להתפטר בעקבות פרשת "ווטרגייט" והפופולריות שלו לא הייתה בשיאה בשל המיתון הכלכלי והזעם הציבורי מכך שהעניק חנינה לניקסון. אך מה שהביא כנראה להפסדו בבחירות לנשיאות היה פליטת הפה שלו במהלך העימות הטלוויזיוני השני מול קרטר, שעסק במדיניות חוץ. פורד הכריז בשידור חי מול מיליוני צופים אמריקנים ש"אין שליטה סובייטית במזרח אירופה ולעולם לא תהיה תחת ממשל פורד". המנחה בעימות, מקס פרנקל, לא ממש ידע כיצד להשיב לתשובתו של פורד מבלי להביך את הנשיא האמריקני. נזכיר, הימים היו ימי המלחמה הקרה וברית המועצות שלטה ללא עוררין במזרח אירופה. אף שבמטהו של פורד ניסו לחזור בהם מהדברים, הנזק הגדול נעשה - ועוד בשידור חי בטלוויזיה. קרטר ניצח בבחירות עם 297 אלקטורים ופורד קיבל 240 בלבד.

     

    רייגן נגד קרטר: "There you go again" 

     

    1980: שחקן הקולנוע לשעבר הרגיש בבית

    הטלוויזיה הביאה כנראה את ג'ימי קרטר לבית הלבן בעקבות פליטת הפה המביכה של הנשיא הרפובליקני פורד, אבל היא גם זו שמנעה ממנו להיבחר מחדש לנשיא בשנת 1980. ככה זה כשאתה מתמודד מול אדם שחש הכי טבעי והכי ונינוח מול המצלמה אחרי שנים שבהם שיחק בקולנוע. היה זה רונלד רייגן, מושל קליפורניה הרפובליקני.

     

    שני המועמדים לנשיאות הופיעו לעימות הטלוויזיוני ביניהם ב-29 באוקטובר - שבוע בלבד לפני הבחירות - והרגע הזכור ביותר מאותו עימות היה תשובתו של רייגן למתקפה החוזרת ונשנית של קרטר על הרקורד שלו בנושאי ביטוח רפואי: "There you go again". הקהל שאג מצחוק ורייגן דהר לבית הלבן עם ניצחון מדהים עם 489 אלקטורים לעומת 49 בלבד לנשיא היוצא קרטר.

     

    רייגן נגד מונדייל: "לא אנצל את חוסר הניסיון של יריבי" 

     

    1984: הגיל והתרגיל של רייגן

    בשנת 1984 התמודד הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן מול סגן הנשיא לשעבר של ג'ימי קרטר, וולטר מונדייל. במהלך העימות הטלוויזיוני ביניהם נשאל רייגן בן ה-73, הנשיא המבוגר ביותר בהיסטוריה, לגבי גילו משום שהדבר הפך לסוגיה בוערת בקמפיין והנשיא-שחקן קולנוע לשעבר שידע יותר טוב מכולם איך לדבר למצלמה השיב: "אני לא אנצל למטרות פוליטיות את הגיל הצעיר וחוסר הניסיון של היריב שלי". מונדייל ה"צעיר" היה באותה עת בן 56. הקהל בעימות פרץ בצחוק גדול ואפילו מונדייל הצטרף אליו. רייגן מצדו לקח לגימה מכוס המים שלו והביט בשביעות רצון מהתגובה לדבריו.

    באותן בחירות זכה רייגן לניצחון סוחף כשהשיג 525 אלקטורים לעומת 13 בלבד למונדייל. 

     

    דוקאקיס נגד בוש האב 

     

    1988: דוקאקיס לא גילה רגישות אפילו לאשתו

    אחרי שתי כהונות בתפקיד נשיא ארה"ב, רונלד רייגן הפופולרי לא היה יכול להתמודד בשלישית בגלל מגבלות החוקה. סגנו ג'ורג' הרברט ווקר בוש זכה במועמדות הרפובליקנית לנשיאות והתמודד בבחירות 1988 מול מושל מסצ'וסטס הדמוקרטי מייקל דוקאקיס.

     

    בעימות הטלוויזיוני השני בין המועמדים לנשיאות, נשאל דוקאקיס אם יתמוך בעונש מוות אם אשתו תיאנס ותירצח.

     

    לדוקאקיס הייתה באותה עת תדמית של פוליטיקאי טכנוקרט וחסר רגשות, והשאלה הקשה שנשאל העניקה לו הזדמנות אדירה להפגין קצת רגש ולענות שברור שכבעל שאשתו הותקפה ונרצחה אז האינסטינקט הראשון שלו זה לנקום, אך משום שאנחנו חיים בחברה דמוקרטית, אין מקום לנקמה אישית בחוקי המדינה. במקום זאת, דוקאקיס נותר בשלו - טכנוקרט וחסר רגשות - והשיב: "לא, אני לא אתמוך ברנרד (מנחה העימות). ואני חושב שאתה יודע שאני התנגדתי לעונש המוות במשך כל החיים שלי. אני לא רואה שום הוכחה לכך שעונש זה מרתיע ואני חושב שיש דרכים טובות ויעילות יותר להתמודד עם פשיעה אלימה".

     

    דוקאקיס הפסיד באותו עימות וכן את הבחירות. הוא קיבל 111 אלקטורים לעומת 426 שקיבל בוש האב.

     

    עימות הסגנים בנטסן נגד קווייל: "אתה לא ג'ון קנדי" 

     

    1988: "דן קווייל, אתה לא קנדי"

    המועמד הרפובליקני לסגן הנשיא דן קווייל, שרץ לצדו של ג'ורג' בוש האב, נהג במהלך קמפיין הבחירות להשוות את עצמו לנשיא המנוח ג'ון פ. קנדי. שנשאל במהלך העימות הטלוויזיוני על יכולתו לשרת כנשיא ארה"ב אם הדבר יידרש בשל גילו הצעיר יחסית, השיב הפוליטיקאי בן 41 שהישגיו בקונגרס לא נופלים מאלה של הנשיא קנדי, שהושבע לתפקיד בגיל 43. יריבו של קוייל בעימות הטלוויזיוני היה הסנאטור הדמוקרטי מטקסס לויד בנטסן, שהיה מועמדו של מייקל דוקאקיס לתפקיד סגן הנשיא.

     

    כשבנטסן נשאל את אותה שאלה, הוא בצורה סרקסטית כדי להבהיר לקווייל שהוא הגזים בהשוואותיו לנשיא הדמוקרטי שנרצח בדאלאס ב-1963: "אני שירתתי עם ג'ק קנדי (כינויו של ג'ון קנדי). הכרתי את ג'ק קנדי. ג'ק קנדי היה חבר שלי. סנאטור, אתה לא ג'ק קנדי". בעקבות דבריו של המועמד הדמוקרטי פרץ הקהל בשאגות צחוק ובמחיאות כפיים. קווייל נדהם מתשובתו של יריבו ואמר "זה ממש לא היה במקום, סנאטור". בנטסן לא נשאר חייב והשיב לו: "אתה זה שעשה את ההשוואה סנאטור, ואני הוא זה שהכיר אותו היטב".

     

    דוקאקיס ובנטסן הפסידו את בחירות 1988 לג'ורג' בוש האב ולסגנו קוייל, אבל דבריו של בנטסן הפכו לחלק מהלקסיקון הפוליטי האמריקני ונשמר להם מקום של כבוד בספרי ההיסטוריה.

     

    גור נגד בוש הבן

     

    2000: סגן הנשיא לא הצליח להפחיד את חביב הקהל

    בבחירות לנשיאות בשנת 2000 לא התמודד נשיא מכהן משום שביל קלינטון סיים שתי כהונות בבית הלבן. סגנו, אל גור, היה מועמד הדמוקרטים לנשיאות, ומולו התמודד מושל טקסס הרפובליקני ג'ורג' בוש הבן.

     

    העימותים הטלוויזיוניים בין השניים התאפיינו בכך שגור הגיב באנחות רמות בזמן שבוש דיבר, דבר שצייר אותו בעיני צופים רבים כמתנשא ויהיר. האירוע הזכור ביותר כנראה מהעימותים ביניהם היה כשבוש נשא דברים מול הקהל ואז גור קם מכיסאו, ככל הנראה בניסיון להפחיד אותו, אבל בוש לא נרתע, הנהן לעבר גור בראשו לשלום והמשיך בדבריו. הקהל פרץ בצחוק וגם גור עצמו.

     

    אף אחד מהמועמדים לא יצא המנצח הברור בסיום העימותים ביניהם, אך בוש יצא המרוויח הגדול משום שלמרות חוסר ניסיונו ברמה הלאומית והבינלאומית, הוא הצליח להתחבב על אמריקנים רבים. הקרב בינו לבין גור היה הצמוד ביותר שנערך בארה"ב בשנים האחרונות וגם אחד השנויים ביותר במחלוקת.

     

    בוש הבן גרף את כל האלקטורים במדינת פלורידה הדרומית אחרי שגבר על גור בפער של 537 קולות בלבד. תוצאה זו הבטיחה לו 271 אלקטורים לעומת 266 של גור, שאף שניצח בסך הקולות - 50,999,897 (48.4 אחוזים) - והוביל על יריבו ביותר מ-540 אלף קולות יצא המפסיד הגדול של בחירות 2000.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: youtube
    רייגן שלט במדיום, למונדייל לא היה סיכוי, 1984
    צילום: youtube
    מומלצים