שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אלוף הפיקוד: "המחבל לא היווה סכנה"; חברו של אזריה שנפצע: "חששתי מחגורת נפץ"
    משפט החייל היורה: בהתייחסות ראשונה לתקרית שהגיעה לידי ynet קובע האלוף רוני נומה כי המחבל לא סיכן איש. הלוחם שנפצע בפיגוע העיד לטובת אזריה וסיפר כי לאחר שנדקר ניסה לירות במחבל אף שכבר נוטרל אך נתקל במעצור בנשק. "שמעתי צעקות שהמחבל לא מת. החשש ממטען היה ממשי"

    במשפטו של החייל שירה במחבל מנוטרל בחברון, אלאור אזריה, העיד הבוקר (יום א') החייל שנפצע בפיגוע שקדם לירי. הלוחם, א"ו, העיד מטעם ההגנה, נשאל אם חשב שיש איום של מטעני נפץ באירוע, והשיב בחיוב. כשנשאל אם חשש שהמחבלים מחזיקים חגורת נפץ ענה "כן". אך התובע עימת אותו עם עדויות אחרות וסותרות שמסר בחקירתו במצ"ח.

     

    לדבריו, "ישר זיהיתי את המחבל בלבן שהלך רגיל עם ידיים בחוץ והמחבל השני היה כפוף עם ידיים בכיסים, שזה ישר מעלה את החשד וישר אני מזהה שמשהו לא בסדר". לדבריו, "בבידוק (הם) לא עצרו בקו של המגנומטר, עברו סביב למגנומטר, הם התחמקו כדי שאם יש עליהם סכין או מטען לא יעלו עליהם". 

     

    א"ו, הלוחם שהעיד הבוקר (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    א"ו, הלוחם שהעיד הבוקר(צילום: מוטי קמחי)
     

    סמל אזריה בבית הדין הצבאי ביפו  (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    סמל אזריה בבית הדין הצבאי ביפו (צילום: מוטי קמחי)
    תומכי אלאור אזריה מפגינים בימית 2000

    תומכי אלאור אזריה מפגינים בימית 2000

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפני שבועיים קיבל א"ו תעודת הערכה על תפקודו באירוע מידי מפקד אוגדת איו"ש תא"ל ליאור כרמלי. א' הגיע במהלך המשפט לאולם הדיונים בבית הדין הצבאי ביפו, עודד וחיבק את אזריה.

     

    עוד העיד: "ברגע שהמפקד אמר להם ללכת אחורה, ראיתי שמשהו לא בסדר, הם עמדו והסתכלו אחד על השני. שלחתי יד לנשק, המחבל הלבן הוציא סכין, רץ למ"מ, ניסה לדקור אותו כמה פעמים. למ"מ היה מעצור אז הוא רץ אחורה. אני דרכתי את הנשק בעמדה ויריתי 6 כדורים לעבר המחבל והוא נפל. ואז חשבתי, איפה המחבל השני? אולי הוא מנסה להפעיל איזה מטען או משהו? הרגשתי שתי דקירות מאחורה. הסתובבתי והמחבל דחף אותי. יריתי תוך כדי נפילה והמחבל התחיל לברוח. אני עדיין במחשבה שהמחבל מהווה סכנה, שיש עליו מטען או משהו, שלא הצליח להפעיל אותו עדיין. התחלתי לרוץ אחריו. הוא נעצר והסתכל עליי שאני לא מצליח לתפעל את הנשק והתחיל לרוץ אליי שוב.

     

    "חשש ממשי ממטען"

    "לפני שהוא הגיע אליי, שמעתי שלוש יריות והוא נפל. המ"מ צמצם אליי. רציתי לוודא שהוא מנוטרל ורציתי לירות בו שוב ולא הצלחתי. שיערתי שהוא מת. הלכתי למ"מ והוא אמר שיורד לי דם והורדתי את הווסט והחולצה, נתנו לי טיפול ראשוני. אמבולנס הגיע אחרי שתי דקות. אני זוכר שאלאור היה לידי ולחץ לי על הפציעה שלא אדמם".

     

    א' העיד כי כשלקחו אותו לאמבולנס "שמעתי צעקות שהמחבל לא מת וכנראה יש עליו מטען. הייתי עם הגב אליו והבנתי שהאירוע לא נגמר. אני גם התחלתי להיכנס ללחץ כי אני נמצא על אלונקה שני מטר מהמחבל והייתי בלי חולצה ובעצם החשש ממטען היה ממשי. מטען שיכול להתפוצץ כל רגע ולא הייתי מוגן. אז העלו אותי לאמבולנס ופינו אותי לבית החולים".

     

    א' ואזריה באחד הדיונים הקודמים (צילום: יואב זייתון) (צילום: יואב זייתון)
    א' ואזריה באחד הדיונים הקודמים(צילום: יואב זייתון)

    א' נשאל על פגישתו עם סגן מפקד המחלקה בבית החולים, בעודו מחלים מהפציעה. הוא סיפר כי אמר לו שרצה להמשיך בנטרול המחבל, אך לא הצליח בכך נוכח המעצור בנשקו. "אחרי שהמ"מ ירה בו והוא נפל על הרצפה, הבנתי שלקום הוא לא יקום, אבל רציתי לוודא שאם יש עליו מטען הוא לא יוכל להפעיל אותו".

     

    התובע: העדות במצ"ח שונה

    לשאלות התובע לגבי סתירות שעלו בין עדותו במצ"ח לעדותו בבית הדין, השיב החייל: "באירוע הייתי בהלם. נדקרתי. יריתי בשני מחבלים והייתי בתחושה ששניהם מנוטרלים וכנראה לא מהווים איום". 

     

    התובע: "לא אמרת שבזמן התקיפה חשבת שלמישהו מהמחבלים האלה יש מטען עליו". החיל השיב כי במצ"ח לא נשאל לגבי חששותיו בשטח. התובע התעקש: "בעדות הראשונה שלך אפשרו לך לומר כל מה שקרה באירוע. לא אמרת בשום שלב שחשבת שיש על איזה משני המחבלים מטען". לטענה זו השיב א': "נכון".

     

    א' נשאל מדוע לא התריע על סכנה ממטען אם היה ער לכך, והשיב: "הייתי בהלם. התעסקתי בפציעה שלי. כולם כבר ידעו שהמחבל עדיין חי אז לא היה צריך להגיד".

     

    מד"א לא טיפל במחבל שלא היווה סכנה

    בהמשך הוצגו בבית הדין מסמך המסכם מפגש עבודה שנערך כחודש לאחר התקרית, בין אלוף פיקוד מרכז רוני נומה למנכ"ל מד"א אלי בין, שהעיד מטעם ההגנה. נומה הוביל את התחקיר המבצעי אחרי התקרית, ובו נקבע כי אזריה פעל בניגוד להוראות כאשר ירה למוות במחבל המנוטרל. הרמטכ"ל, שר הביטחון וקצינים נוספים התבטאו בפרשה בתקשורת או על דוכן העדים, בעוד נומה העדיף לשמור מרחק מתפוח האדמה הלוהט. את עמדתו הברורה ניתן למצוא במסמך.

     

    נומה אמר במפגש: "התופעה באזור היישוב היהודי כפי שהשתקפה באירוע, שבו לא ניתן טיפול רפואי למחבל אשר לא היווה סכנה על-ידי צוותי מד"א ביישוב היהודי, היא תופעה חריגה באופן מהותי מאירועים שאותם פגשו הכוחות בעת האחרונה באזורים אחרים באיו"ש".  

     

    בכך הוביל נומה את הקולות בקרב שרשרת הפיקוד הרלוונטית לפיגוע - מהמ"פ רס"ן תום נעמן, דרך מג"ד שמשון הקודם סא"ל דוד שפירא ועד למח"ט חברון בזמן התקרית אל"מ יריב בן עזרא. כולם סברו שלא הייתה הצדקה מבצעית לירות בראשו של המחבל. נומה הוא גם זה שחתום על התחקיר שלפיו יש לנזוף בשלושה קצינים מהפלוגה של אזריה שהיו בזירה, בהם במ"פ נעמן, בגלל הליקויים שנמצאו בדרך הטיפול באירוע.

     

    התובע ביקש מבין שיראה היכן במסמך מופיעה התנגדותו לדברי האלוף' שהעלה טענות נגד תפקודם של צוותי מד"א בשטח, ובפרט אי מתן טיפול רפואי למפגעים. "האמירות שלי נשמעו בכל כלי התקשורת האפשריים", ענה בין. "בניגוד לעמדה של צה"ל, העמדה של מד"א הייתה ועודנה שמטפלים במפגעים רק לאחר זיכוי. האמירה נשמעה בדיון עם האלוף. אני לא אחראי שהיא לא נכנסה לסיכום".

     

    בין הוסיף שבעקבות הדיון שונו נוהלי מד"א בהתאם להנחיות הצבא: "עשינו זאת בזהירות רבה עם שימת דגש על ההיבטים הביטחוניים שלנו. אני לא אחראי לזה שיצא הסיכום של האלוף בצורה הזאת ולא ידעתי שאאלץ להיחקר עליו בבית הדין".

     

    בין התייחס בעדותו גם למתנדב מד"א עופר אוחנה, שצילם סרטוני וידאו בזירה: "לעופר אוחנה יש פה גדול ולב רחב. הוא מטפל גם בערבים וגם ביהודים. אם היה נדרש לטפל בנפגע והיה מסרב אז היינו מטפלים בו אחרת, אבל זה לא היה המקרה. הצילום שלו בהחלט לא ראוי, אבל יש הבדל בין הצילום לאי טיפול במפגע. זה לא תקין שעופר התקרב למפגע. הוא לא היה עם אפוד מגן וגם לא החיילים סביבו".



     

    עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את אזריה, אמר בתום יום הדיונים: "היום העיד החייל א.ו. בעדותו הרצופה והעקבית, ותיאר כי מעולם לא קיבל הדרכות לגבי מטענים כמו יתר חבריו. הוא תיאר כיצד המחבל עם המעיל השחור היה מחשיד יותר מהשני, כי המחבל ניסה לרוץ ולפגע ולפוצץ מטען, וכיצד ניסה לוודא ניטרול על ידי ירי לראש לאחר שאר הכדורים שירה. העד דיבר על החשש מהמטען והסכין, ושהאווירה הייתה שאלאור אשם ושכך צריך לראות את הדברים לפי מפקדיו, אולם שהוא לא מסכים עם כך ושהתמונה שהסרט שבצלם מציג מעוותת את המציאות".

     

    "מנכל מד"א העיד שלא היה זיכוי בזירה, שההתנהגות של הצוותים הצבאיים בשטח הייתה שלא ניתנה הוראה לטפל במחבלים כי היה חשש ממטען, וכי הנוהל שונה לאחר האירוע לכך שניתן לטפל עם זיכוי אג"מי - דבר שלא היה לפני, אולם גם אז נדרשת הפשטה ובידוק על ידי גורם צבאי. כמו כן העיד שראש צוות החקירה אמר לו כי אין ראיות בתיק וכי התיק חלש".

     

    בהמשך השבוע צפויה עדות של מפקד אוגדת עזה לשעבר, תא"ל במיל' שמואל זכאי, שעזב בטריקת דלת את צה"ל לפני 12 שנים ויתייצב אף הוא להגנת החייל היורה. עדויות מטעם ההגנה צפויות להישמע עד סוף החודש. לאחר החגים ישמיעו שני הצדדים את סיכומיהם ובחודש נובמבר או דצמבר יתקבל פסק הדין. אם אזריה יורשע, כחודש לאחר מכן יינתן גזר דינו.

     

    התקרית שבגינה עומד אזריה לדין אירעה ב-24 במרס 2016, אז דקרו שני מחבלים את סמל א' בתל רומיידה בחברון, ולאחר מכן נורו ונוטרלו. אחד הפלסטינים נורה למוות. אזריה, שעמד בסמוך למחבל המנוטרל, עבד אל-פתאח א-שריף, ירה בו שוב בראשו כעבור כמה דקות, בעודו שוכב על הקרקע. לאחר תחקיר מבצעי נפתחה חקירת מצ"ח נגד אזריה, הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום באשמת הריגה והתנהגות שאינה הולמת.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים