שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חקלאי ניצל מינית פועלת. הפיצוי: 100 אלף ש'
    עובדת מתאילנד נאלצה לקיים יחסי מין עם מעסיקה, חקלאי ממושב צופר. אחרי שנידון לעבודות שירות בהליך הפלילי, היא תבעה אותו גם אזרחית
    בית משפט השלום בבאר שבע קבע לאחרונה שחקלאי ממושב בערבה, ישלם 100 אלף שקל לעובדת זרה מתאילנד, שתבעה אותו משום שניצל אותה מינית במשך כמה שנים. פסק הדין בתביעה האזרחית התקבל כשנתיים וחצי אחרי שהחקלאי הורשע בהליך הפלילי בקיום יחסי מין תוך ניצול מרות, ונידון לעבודות שירות. לאורך כל ההליכים טען החקלאי שמדובר היה ברומן בהסכמה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התובעת, גרושה ואם לשניים, הגיעה לישראל בנובמבר 2004 כדי לעבוד אצל החקלאי. לטענתה, למחרת הגעתה הוא הבהיר לה שחלק מעבודתה בישראל כרוך במתן שירותי מין, ואיים עליה שאם לא תשתף פעולה - היא תאבד את זכותה לעבוד ולהתפרנס בישראל. היא סיפרה שבמשך כשנתיים וחצי נהג החקלאי לאסוף אותה לפחות פעם בשבוע מהשדה, לקח אותה לעשות עיסוי ללקוחות ובין השאר כפה עצמו עליה.

     

    על סמך ההרשעה הפלילית היא הגישה את התביעה האזרחית, שבה טענה שמאז האירועים היא מתקשה ליצור קשרים חברתיים והדימוי העצמי שלה נפגע. היא דרשה פיצוי של 550 אלף שקל על הפגיעה בכבודה ובאוטונומיה שלה בעילה של "הפרת חובה חקוקה", תוך שהיא מסתמכת על הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

     

    החקלאי הציג גרסה שונה וחזר על טענות ההגנה שהעלה בהליך הפלילי. לדבריו, ב-2004 הוא הקים חדר טיפולים וחיפש עובדת. אחיה של התובעת שעבד אצלו באותה תקופה הציע את התובעת, שהייתה עדיין בתאילנד. לטענת החקלאי, נמסר לה הן על ידי האח והן על ידי חברת כוח האדם שמדובר בעבודה חקלאית ובעיסויים.

     

    לדבריו, מכיוון שלא היה לה ניסיון הוא ערך לה "אימוני עיסויים" במשך כמה חודשים, שבמהלכם התפתח ביניהם רומן הדדי מתוך רצון חופשי והוא מעולם לא כפה עצמו עליה.

     

    אבל השופטת נעם חת מקוב דחתה את גרסתו בהסתמך על קביעות בית המשפט בהליך הפלילי, שלפיהן קיים יחסים עם התובעת תוך ניצול יחסי מרות, וכי בשום שלב לא הייתה ביניהם "מערכת יחסים שוויונית ורצונית". היא הוסיפה שגם אם התובעת ידעה לפני הגעתה לארץ כי תעסוק בעיסוי, אין בכך עדיין הסכמה לתת שירותי מין לנתבע.

     

    לדברי השופטת, אמנם לא ניתן להסתמך על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לצורך העוולה של הפרת חובה חקוקה כפי שביקשה התובעת לעשות, אך ניתן לבסס את תביעתה על הפרת הוראת חוק העונשין האוסרת על קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בעבודה.

     

    השופטת חת מקוב ציינה שהכרעת הדין בהליך הפלילי מלמדת על המצוקה ועוגמת הנפש שנגרמה לתובעת, אך היא לא צירפה חוות דעת רפואית ולא הוכיחה שנגרמו לה נזקים נפשיים. בנסיבות אלה חייבה השופטת את החקלאי לשלם לעובדת פיצוי של 100 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט של 5,000 שקל ושכר טרחת עו"ד של 13,200 שקל.

     

    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד טל פרדמן
    • ב"כ הנתבע: עו"ד צבי זינגר
    • עו"ד יריב רז עוסק בדיני נזיקין ובדיני עבודה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים