הנהג של פרס: "כל בוקר ההיסטוריה נכנסה לי לאוטו"

"לא הרבה אנשים שמחים ללכת למקום העבודה שלהם, אבל אני כל בוקר חייכתי והתרגשתי כשראיתי חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל נכנס אליי למכונית", כך סיפר הבוקר (ד') אלון נביא, נהגו האישי ב-17 השנים האחרונות של הנשיא וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס, שהלך לפנות בוקר לעולמו בגיל 93 במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בראיון למשדר המיוחד ב-ynet הוא הוסיף: "זה בוקר קשה. אני מרגיש ריקנות".

מותו של מנהיג: 

בנו של פרס: "אבי שירת את עמו עד יומו האחרון"

אובמה: "פרס - מהבודדים ששינו את ההיסטוריה"

המשפחה, המדינה, החזון: תמונות חייו של פרס

סופדים לנשיא לשעבר: "מנהיג גדול, איש ענק"

גדול מהחיים / פרידה מפרס

הנשיא לשעבר היה מאושפז בשבועיים האחרונים במצב קשה בעקבות אירוע מוחי. משפחתו של פרס, שחתם על כרטיס אדי לתרומת איברים, מסרה כי תרמה את קרניות עיניו. הלווייתו של פרס תתקיים ביום שישי ב-10:00 בבוקר בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל שבירושלים.

- על מה הייתם מדברים בנסיעות הארוכות?

"פוליטיקה, משפחה, חברים, עשייה למען המדינה - זה מה שעמד בראש מעייניו. זה בן אדם שכל ערב היה עושה חשבון נפש עם עצמו איפה היה יכול לתרום יותר. הזמן היה יקר לו מפז, כל דקה הייתה מדודה וחשובה לו".

- לאנשים לפעמים קשה להאמין כששומעים את הסיפורים על השעות שבהן פרס עבד. תאר לנו את הלו"ז.

"זה פשוט. הייתי אומר לאשתי במוצאי שבת: 'להתראות ביום שישי הבא'. לא הייתי בבית עם ילדיי. הבן אדם היה עובד משעות הבוקר עד שעות הלילה המאוחרות. היה אומר לי בצחוק ב-12 בלילה: 'מחר תבוא יותר מאוחר. במקום בשבע - בשבע ורבע'".

- שחזר לנו את היום שבו פינית אותו לבית החולים.

"בצהריים הוא ביקש לאכול שיפודים. לאחר מכן הוא הרגיש כאבי ראש חזקים. הוא ביקש שאגיע בדחיפות לפנות אותו לבית חולים. נסענו באוטו הוא ואני. שאלתי לשלומו והוא אמר שכואב לו הראש נורא. הרופא אמר שכמעט הכול בסדר, אבל ליתר בטחון שיישאר ללילה לשמירה. הוא ביקש ממני שאסע אליו הביתה ואביא לו את הדברים האישיים. נסעתי אליו הביתה וחזרתי. הוא ביקש ממני כוס מים והבאתי לו. הוא שאל 'איפה אתה? תן לי את הכוס'. אמרתי לו, אני לידך שמעון, ואז ראיתי שהוא לא מפוקס. קראתי לרופא והוא עשה לו בדיקה וראה שמתחיל לעבור עליו אירוע מוחי. הוא לקח אותו ישר ל-CT מוח.

"אחרי 17 שנים וחצי אני מרגיש כל כך עצוב. אני מסובב את ראשי ורגיל לראות אותו ולדבר איתו ופתאום הוא לא כאן. לא איתי. בן אדם שהיה שותף, שהייתי בן בית אצלו, שהייתי מתייעץ איתו על כל דבר. הוא זה שקבע את שמו של בני הבכור אופק לפני 16 שנה, כדי שיהיה אופק מדיני למדינת ישראל. הוא היה סנדק של בני הקטן מאור.

אני מאחל לו שייקח חלק מהסגולות המיוחדות כל כך של האדם הגדול הזה. לא פשוט לי".

יועצת התקשורת של פרס, איילת פריש, אחת הנשים הקרובות ביותר אליו, הוסיפה: "היה לילה לבן, של פרידה. לילה מאוד קשה. היו שבועיים מאוד-מאוד קשים של ציפייה שהוא יתעורר, והוא לא מתעורר. ציפייה לשיפור ואין שיפור".

- נפרדת באופן אישי?

"כל הצוות נפרד ממנו. חיבקנו אותו ואמרנו לו תודה על הזכות לשרת לצדו. אמרנו לו שיידע כמה עם ישראל דואג לו ואוהב אותו, וכמה הוא עטוף בהערכה מכל קצוות העם".