הנציגות המקומית של שנקר, בית הספר הגבוה לעיצוב בישראל, נפגשה בערב יום שלישי להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה בסטודיו של המעצב הישראלי קובי הלפרין. עבורו הייתה זו שנה מיוחדת במינה. אחרי 19 שנות עבודה בבתי אופנה יוקרתיים בעיר הוא פתח מותג משלו.

הלפרין בכלל לא חלם על התפוח הגדול, אבל כפי שמספרים בשנקר, הוא כנראה סומן מההתחלה כגדול מספיק בשביל להגיע לזירה הנחשבת של ניו יורק.״אני אוהב את ישראל״, הוא מספר לידיעות אמריקה. ״החלום שלי היה לפתוח סטודיו בארץ ולהיות מאושר בחלקי״. בתור סטודנט מצטיין פרץ מהר מאוד את גבולות הארץ ועם סיום הלימודים זכה בתחרות בינלאומית באיטליה. ״הזכייה אז הייתה על עבודת הוט קוטור ברומא, מה שהיה מדהים מבחינתי. במקביל הגיעה לישראל נציגה של חברת הלבשה תחתונה בניו יורק שחיפשה תלמיד משנקר ובחרו בי. הייתה דילמה בין רומא, ניו יורק וישראל. מבחינת לוח זמנים, הכי נוח היה לבדוק את ניו יורק קודם״.

קובי לא ציפה לזה, אבל מהר מאוד הוא פשוט הרגיש כאן בבית. ״איך שנחתתי כאן היה לי נעים. היו לי חברים, יש כאן חממה נעימה ליהודים וישראלים. העבודה שבחרתי היא זו שלא התחברה לי״.

הלפרין הבין שעיצוב הלבשה תחתונה זה לא הכיוון שמעניין אותו, אבל אחרי לא פחות משבוע, מפגש מקרי עם חברים הוביל אותו למעצב הישראלי המצליח אלי טהרי שחיפש מעצב שמלות והלפרין הפך ליד ימינו.

״זו היתה החלטה קשה, כי הלב רצה כבר לאירופה, להתעסק בהוט קוטור, אבל מצאתי עצמי בביזנס והבנתי שיש בי המון תשוקה וקריאייטיביות גם בפיצוח ופיענוח של השוק. לגעת בכמה שיותר אנשים״.

"פיצוח ופיתוח של השוק" מתוך הקולקציה החדשה של קובי הלפרין

למעשה הלפרין מתאר את הכישרון הלא פחות חשוב שנדרש להצלחה וזה החוש העסקי. ״לאורך השנים הייתי מעורב בכל המחלקות, בניתי צוות שעונה על כל המרכיבים. מה שהצלחתי לעשות זה לבנות פס ייצור, ואת התהליכים המתבקשים לעסק בסדר גודל הזה״. אחרי שנים ארוכות של עבודה משותפת הלפרין עזב את בית האופנה של אלי טהרי. ״אני יודע לכבד אנשים ולהבין צרכים של אנשים אחרים, אבל זה הסתיים והמסקנות ברורות מעצמן״, אמר. ״אני מסתכל על זה בצורה חיובית. בסופו של דבר, טהרי היה בית הספר הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי. שם למדתי את החיבור בין אופנה לביזנס, ושם גם למדתי מה לעשות, ובעיקר מה לא לעשות"

מבית האופנה של אלי טהרי, עבר לתפקיד היוקרתי בבית האופנה של קנת קול. ״אני אדם טוטאלי שהולך עד הסוף, ובזמן שהייתי עם אלי התייחסתי לטהרי, המותג, כאילו שזה המותג שלי. הבאתי את כל הקישקע שלי ושמתי אותו על השולחן. כשעברתי לקנת קול הרגשתי שזה היה נחוץ מבחינתי, לאוורר את עצמי, לראות קהל יעד אחר התעסקות באקססוריז שאני מאוד אוהב וגם זו חברה שמתמקדת במרקטינג והיום זה מרכיב חשוב בבניה של מותג. זה איפשר לי להבין חברה אמריקאית. יש הבדל משמעותי. אני טיפוס של משפחה, וכל מי שעובד איתי הופך למשפחה,ככה עבדתי המון שנים ושם, בקנת קול הייתה לי אפשרות להגיע לאמצע כדי לבנות את המסלול הנכון לברנד משלי״.

"יש לי משאבים מילדות שתמיד מהווים לי השראה". מתוך הקולקציה של קובי הלפרין

אחרי שהוא עצמו מעיד שנתן את כל כולו לכל מותג בו עבד, כאילו היה שלו, הבין שהגיע העת לצאת לדרך חדשה שבה יוכל לממש את כמיהותיו העיצוביות וחזונו העסקי במלואם. ״הצלחתי לסלול מסלול שמחבר את שני הדברים שאני הכי אוהב ויודע. מצד אחד עיצובים באיכות אירופאית, ומצד שני לדעת לפתח את זה להמונים ועדיין להרגיש יחודיות. זו לא תעשיה פשוטה״, הוא מסביר. ״זה חלק מהיצירתיות ושל המעצב החדש בעיני. אני שמח שמחמיאים על כשרון, אבל מרגש אותי שמעריכים אותי כמעצב חכם. זו כמיהה גדולה יותר מלהיות מהפכן״.

קובי שרטט את הכתב העיצובי שלו במותגים של מעצבים אחרים, אבל בימים אלו הוא מעביר את ה-DNA העיצובי שלו למותג קובי הלפרין, ולטענתו. כל הדגמים והקולקציות, נולדו מאותה תיבת אוצרות המקורות והילדות שלו. ״לא הרגשתי שהמצאתי את עצמי מחדש עם המותג שלי. זכיתי בכך שמילדות יש לי משאבים שאני תמיד שואב מהם השראה. חיבור מחדש לשורשים ולהיסטוריה, ואנשים מתחברים לזה״.

הלפרין, 44, נולד וגדל בנתניה למשפחה דתית, וסיפר בעבר שגם עם הכיפה הסרוגה הקפיד מאז ומתמיד על התאמת הבגדים ואפילו לבר המצווה שלו היה הוא זה שעיצב את השמלה של אמו.

כבר שני עשורים מאז שעבר לניו יורק, ולמרות זאת, הוא מספר שהוא לפני הכל, ישראלי. ״אני עובד בניו יורק אבל חי בישראל", אמר. "הטלוויזיה בבית ישראלית והעיתונים בעברית, הילדות שלי לומדות בבית ספר ולשמחתי גם ההורים שלי רוב הזמן כאן, והם עוזרים לשמר ולחזק את היהדות והישראליות״.

מי שהאמינו בהלפרין והשקיעו במותג היו קבוצת סיינט רוטשילד אשר תומכים במותגים גדולים כמו דומה קארן, פרנש קונקשן ואחרים. ״שמחתי למצוא את המשקיעים הנכונים שנתנו לי את החום המשפחתי והחיבור היהודי. הרגשתי חיבור וזה איפשר לי מהר לפעול. הכל קרה כמו שצריך הודות לחיבור איתם״.

היום, תוך זמן קצר, יש למותג של הלפרין מעל 100 נקודות מכירה ברחבי העולם. ״אני גאה שאנחנו היום בכל הדיפרטמנט סטורס היוקרתיים של אמריקה. התחלנו למכור גם בקנדה, גם במזה״ת ובאירופה״.

"קולקציה שהתחילה בשארל דה גול". מתוך הקולקציה של הלפרין

בקולקציה החדשה, לקוחה שמכירה את הברנד תרגיש בנוח כי היא מכירה את כתב היד שתמיד מגיע עם אלמנט מפתיע. אני רוצה שהלקוחה תתאהב בי״, הסביר קובי בראיון על האסטרטגיה שמאחורי העיצובים. ״בהמשך אני רוצה שנהפוך את ההתאהבות למערכת יחסים. כי אם אתה מבין אותה ודואג לה, ולפעמים גם מפתיע, אבל אף פעם לא בוגד בה או מחפש מישהי אחרת, צעירה או מגניבה יותר, היא שלך. אני לא מחפש להמציא את הגלגל, והבסיס שלי כמותג הוא לעשות בגדים יפים ומחמיאים, להבין שיש מולך אישה שרוצה לחגוג את הנשיות שלה״.

את הקולקציה החדשה שהציג בערב הרמת הכוסית לכבוד ראש השנה הציג כ-immigration, Gurney of hope. ״זו קולקציה שהתחילה בשארל דה גול בפריז. ישבתי שם עם ג׳ט לג, כשלפתע הבחנתי באישה אפריקאית מחזיקה ילד קטן, כשהם מלווים על ידי משטרת ההגירה. זה שבר את ליבי. מאותו רגע רציתי להעביר מסר. זה הוביל אותי לשווקים של האפריקאים בפריז. ראיתי את הניסיון שלהם למכור אריגים אפריקאים, תכשיטים אפריקאים. לקחתי השראה מסידורי הצמות ועד ההדפסים ונתתי לכל אלו סמלים של תקווה. הקולקציה כמעט כולה בלבן שמסמל אופטימיות. אני מקפיד להעביר את מקור ההשראה בצורה נסתרת. ועדיין להדגיש דרך הבגדים מקורות ותקווה. קורה משהו בעולם עם תנודת העמים אנשים מחפשים תקווה... מכאן גם השם״.