דיירים הפסיקו לשלם: 'דמי הניהול גבוהים מדי'

3 דיירים במלון הדירות "סי דרים" בת"א קיבלו החלטה חד-צדדית במחאה נגד חברת הניהול. היא הגישה תביעה וביהמ"ש חייב אותם לשלם כ-100 אלף ש'

עו"ד מלי חיימובפורסם: 07.10.16 , 08:19

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת ניהול המטפלת במלון הדירות "סי דרים" במרכז תל אביב, וחייב שלושה דיירים לשלם לה עשרות אלפי שקלים כל אחד – מאחר שהפסיקו להעביר לה תשלומים במחאה על גובהם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כשלוש שנים החליטו שלושה בעלי הדירות מהמלון שברחוב טרומפלדור להפסיק לשלם דמי ניהול לחברת "צידקה חברה לבנייה" במחאה על עלותם (כ-100 שקל למ"ר). בעקבות זאת באוקטובר 2013 הגישה נגדם החברה תביעות: מדייר אחד היא תבעה 67,270 שקל, ואילו משני האחרים, שותפים לדירה, דרשה 38,553 שקל.

תביעה

לא שילמה שכירות שנתיים: 'כי שיפצתי בעצמי'

עו"ד ינון פריד

תושבת ביריה שבגליל הפסיקה לשלם בטענה שהשקיעה בדירה 100 אלף ש'. הסיפור הסתבך כשהתברר שמדובר בדירת עמידר. מה קבע בית המשפט?

לא שילמה שכירות שנתיים: 'כי שיפצתי בעצמי'

הדיירים טענו בתגובה שהחברה מטילה עליהם את הוצאות ניהול המלון, אף שאינם עושים שימוש בשירותיו, ובוודאי שאינם שותפים להכנסותיו. לדבריהם חברת הניהול מפלה אותם לרעה, שכן ידוע להם שדמי הניהול שלהם גבוהים פי שניים מאלה הנגבים מדייר אחר בבניין.

בנוסף טענו הדיירים שסעיף הרוב בחוזה הוא סעיף מקפח, כיוון שהוא מאפשר להחליף את חברת הניהול ברוב של 75%, בעוד שבחוק המקרקעין נקבע רוב של 51% בלבד. לנוכח הרכב הבעלות במלון, הסבירו, לא ניתן יהיה להחליפה לעולם.

בתגובה התעקשה החברה שלדייר הראשון כלל אין זכות תביעה, מכיוון שב-2012 חתם עמה על הסכם פשרה בהליך משפטי אחר שעסק בדיוק באותן סוגיות. היא הוסיפה ששלושת הנתבעים חתמו על הסכמי ניהול שקובעים במפורש את שיעור דמי הניהול ועליהם לעמוד בהם. באשר לדייר שמשלם פחות הסבירה התובעת שדמי הניהול שלו הופחתו בהוראת בית משפט, כלומר - מתוך אילוץ ולא מבחירה.

ואכן, השופט עמית יריב החליט לקבל את התביעה במלואה. בנוגע לדייר הראשון נקבע שחל בעניינו הכלל המשפטי "השתק פלוגתא" – המונע דיון מחודש בסוגיות שהוכרעו כבר בהליך משפטי אחר.

בפסק הדין נכתב: "חברת הניהול אחראית על השטחים המשותפים בנכס והיא פועלת לטובת כלל הדיירים. בתי המשפט פסקו באופן עקבי כי החובה על דייר לשאת בחלק היחסי של עלויות האחזקה גם כאשר הוא אינו מרוצה מרמת שירותי האחזקה הניתנים על ידי חברת הניהול". במקרה כזה, הוסיף השופט, דרך המלך היא "לפנות לנציגות הבניין או לאסיפה הכללית של בעלי הזכויות ולבקש לבטל את ההתקשרות עם חברת הניהול ואין להפסיק את התשלומים השוטפים באופן עצמאי".

לגבי החלטת הנתבעים להפסיק לשלם דמי ניהול הבהיר השופט יריב כי אין זה תקין שהמשיכו ליהנות מתחזוקה "ברמה מלונאית" מבלי לשלם דבר. לו פעלו בתום לב, ציין, היה עליהם לכל הפחות לשלם דמי ניהול שנראים להם סבירים.

לגבי סעיף הרוב בחוזה נקבע כי הטענה אינה רלוונטית כיוון שהתביעה הוגשה מכוח סעיף שונה לחלוטין. מכל מקום, גם אם מדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד, זה עדיין לא מקנה לנתבעים את הזכות לעשות דין לעצמם.

מלבד דמי הניהול שנתבעו, יישאו הדיירים בכ-35 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.