"זוגיות מושלמת זה לא בלתי אפשרי"
אמילי בלאנט מודעת לכך שתכונת המציצנות של הדמות אותה היא מגלמת בסרט "הבחורה על הרכבת", היא לא משהו נדיר. "יש את הנטייה המציצנית הזאת בכולנו, זו תכונה אוניברסלית עד לרמה מסוימת. יש לי את זה בעצמי", היא אומרת בראיון ל-ynet יחד עם במאי הסרט טייט טיילור, ומתייחסת בהבנה לסקרנות של המעריצים לגבי החיים הפרטיים שלה ושל בן זוגה. ראיון
את אמילי בלאנט הכרנו כעוזרת האופנתית הערמומית ב"השטן לובשת פראדה" מ-2006, כמלכה ויקטוריה ב"ויקטוריה הצעירה" מ-2009, כלוחמת אגדית בחייזרים לצד טום קרוז ב"קצה המחר" מ-2014, ולאחרונה כסוכנת FBI מיוסרת ב"סיקאריו". השחקנית הבריטית מאירת העיניים מגלמת בעיקר נשים חזקות על המסך. אולם במותחן "הבחורה על הרכבת", אנחנו צופים בה בדמותה של רייצ'ל – אישה שבורת לב ונפש, שנופלת לטיפה המרה ומפתחת אובססיה מציצנית כלפי בעלה לשעברה, אשתו הנוכחית ובתם התינוקת.
בלאנט מודה שכמו רייצ'ל, גם לה יש נטייה למציצנות, ולכן היא מתייחסת בהבנה לכך שקהל המעריצים שצופה בה על המסך ומבעד עדשת מצלמות הפפראצי, עוקבי אחריה ואחרי בעלה השחקן והמפיק ג'ון קרסינסקי ("המשרד") – ממש כמו הדמות השברירית שלה.
כמו בסרט, בו מייגן וסקוט נראים לכאורה זוג מושלם בעיני רייצ'ל, כך רבים מאיתנו צופים מהצד בבלאנט וקרסינסקי המוכשרים והיפים ושני ילדיהם הקטנים, ומתרשמים כי מדובר בזוג מושלם. בלאנט חושבת שזה בעיקר בעיני המתבונן, אבל זוגיות מושלמת אינה בהכרח פנטזיה בלתי מושגת. "זה תלוי מה המושג שלך לגבי שלמות. לכל אחד יש רעיון משלו בנוגע למה מושלם עבורו. ואני לא חושבת שהרעיון הזה הוא בלתי אפשרי".
"אני כן חושב שדמויות של נשים הן יותר מעניינות ומורכבות – בגלל החברה, ההיסטוריה", אומר טיילור, "הן צריכות להוכיח את עצמן יותר. אם יש לך דמות של אישה בסרט, אתה יודע שיש בפניה סדרה של כללים, ועוד לפני שהיא אומרת מילה אחת, היא צריכה לחיות לפיהם בניגוד לגברים. ואז זה גורר יותר תשומת לב".
"זה היה אתגר, וזה מה שאני מחפשת בשלב הזה של הקריירה שלי", אומרת בלאנט בת ה-33 בראיון ל-ynet, "אני רוצה להימתח ולמצוא השראה - טווח שלא הייתי בו בעבר, ודמותה של רייצ'ל בהחלט שונה ממני. מהבחינה הזו זה היה מבצע קשה, והייתי חייבת לעשות הרבה תחקיר עליה".
"הבחורה על הרכבת" הוא עיבוד של הבמאי טייט טיילור לרב המכר של פולה הוקינס, והוא מגולל עלילת מסתורין מנקודת מבט של שלוש נשים. הזווית המרכזית היא זו של רייצ'ל (בלאנט), המבלה את זמנה בשתיית אלכוהול כשהיא נוסעת הלוך ושוב על הרכבת. מחלון הרכבת היא מציצה יום יום אל מה שהיה ביתה, ובו שוכנים כיום אהובה לשעבר (ג'סטין ת'רו), אשתו הנוכחית (רבקה פרגוסון) ובתם התינוקת. על הדרך היא מציצה גם לבית השכנים מייגן וסקוט היפוול (היילי בנט ולוק אוואנס) - זוג צעיר, יפה ומאוהב. כשמייגן נעלמת באופן מסתורי, רייצ'ל יוצאת לחקירה עצמאית משלה, המבוססת על מה שנדמה לה שראתה באחת מתצפיותיה.
"אני בטוחה שאנשים חושבים שיש לנו חיים מושלמים", היא אומרת, "אני חושבת שמה שהסרט הזה מייצג הוא את הבטן הרכה של מה שרק נראה מושלם, לא שאני אומרת שהחיים שלי אינם מאושרים, הם חיים מאוד מאוד מאושרים. ואני מבינה את התשוקה לראות מה קורה מאחורי דלתות סגורות. יש לי את זה בעצמי, שאני רוצה לדעת על אנשים ביום יום שלהם. יש את הנטייה המציצנית הזאת בכולנו, זו תכונה אוניברסלית עד לרמה מסוימת. אני מבינה שהאובססיה של רייצ'ל היא לא בריאה. אבל, לא יודעת, אני מניחה שזה ספקטקל, כל זה. זה לא מה שקורה בחיים האמיתיים".
אבל האם הגדרתם של בלאנט וקרסינסקי כפאוור-קאפל הוליוודי בעיני התקשורת וטורי הרכילות, לא מפעילה לחץ תדיר ומציק על החיים האישיים? "אני לא חושבת על זה", היא מצהירה, "אם זה מה שאנשים חושבים עלינו - אז זה חביב. מהללים אותנו כזוג נהדר, זה דבר נחמד, אבל אני לא חושבת על זה יותר מדי". אבל אז דברים יכולים להתפורר מבחינה אישית וליצור סערה ציבורית – כמו בפרידה המתוקשרת של אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט. "זה עצוב, אבל זה עניין שלהם", היא אומרת.
טיילור בן ה-47 התפרסם בגלל הדרמה שביים, "העזרה" (2011), בכיכובן של אמה סטון, ויולה דיוויס ואוקטביה ספנסר, ג'סיקה צ'סטיין, אליסון ג'אני ודאלאס ברייס הווארד. בסרט ההוא, שהיה מועמד לאוסקר, הוא סיפר על שגרת חייהן הקשה של עוזרות הבית השחורות במיסיסיפי של שנות ה-60, ואילו ב"הבחורה על הרכבת" הוא מתרכז בעלילת מתח המתרחשת בפאתיה הצפוניים של ניו יורק. כך או כך, נקודת המבט היא נשית.
מלבד הזווית הנשית, ב"העזרה" וגם ב-"Get On Up" המבוסס על סיפור חייו של ג'יימס בראון, טיילור השאיר את מרכז הבמה לשחקניו האפרו-אמריקניים. אולם כשהוא נשאל על מחאת הוליווד הלבנה מהאוסקר הקודם, הוא מיישר קו דווקא עם האולפנים והמפיקים. "בעסקים יש סט של כללים שאתה לא תמיד מודע אליהם או מבין", הוא אומר ומפתיע: "זה עסק. לא היה לי חלק בהשקעה, לא הייתי בתוך המכונה, כתבתי משהו אחר – בעודי ממתין לעבודה הבאה שלי, שהיא הסרט הזה. לא השקעתי בכך יותר מדי מחשבה. אתה ארור אם כן, אתה ארור אם לא. אף אחד לא היה מרוצה משום דבר ולתקשורת לא היה על מה לדבר, אם זה לא היה כך".
"היא שונה ממני מאוד". בלאנט על דמותה
מומלצים
