לא פוליטיקלי קורקט: מצעד הפרסומות שיזעזעו אתכם

בימינו, פרסומות לא תקינות פוליטית נתקלות בזעם רב ויורדות במהירות מהמסך. אבל פעם, לפני כמה כמה עשורים, פרסומות כאלה היו עניין שבשגרה, ועל המסך הוצגו סצנות שכיום אי אפשר להבין כיצד אושרו לשידור. לא תקין, גרסת הפרסומות הלא מצונזרות. חלק א'

ערן יסעורפורסם: 14.10.16 , 15:42

לפני מספר שנים ynet דיווח כי פרסומת למוצר מזון "מיני כריות" ירדה מהאוויר משום שהתינוק שכיכב בה הוצג כאובייקט מיני. המוחים טענו, כי מדובר בפרסומת שמפגינה אי תקינות פוליטית, ולכן לא ראוי שתשודר על גבי מסך הטלוויזיה. הנה, תשפטו בעצמכם.

טורי שיווק נוספים מאת ערן יסעור

מחוץ לקופסא: שלטי החוצות המקוריים ביותר

מלחמות מבטים ורובוט-משרת: סיכום השנה בשיווק

מוצרים הזויים: הייתם קונים מחבת בג'ינס?

מאז, מדי כמה שבועות, מתעוררת סערה סביב פרסומת ש"לא ראויה לשידור" כיוון שהיא פוגעת בקבוצות ומגזרים שונים כמו לדוגמא נשים, נטייה מינית, גזע, דת וכדומה. הצטרפו אליי למכונת הזמן השיווקית, בה נחזור לימים בהם אי תקינות פוליטית עזרה לשווק מוצרים ולהרוויח כסף.

האנושות, שני צדדים לה

מותג הקפה Folgers האמין בשנות ה-60, שהאנושות מתחלקת לשניים: לגברים ששותים קפה ולנשים שלא יודעות להכין אותו.

ואם חשבתם של-Folgers סתם "התחלקה" פרסומת סקסיסטית, יש לי חדשות בשבילכם. יצרנית הקפה הפיקה סדרה ארוכה של פרסומות דומות, ובאחת מהן כיכב גבר, שאמר לאשתו בדיוק מה הוא חושב שהיא שווה - והכל על סמך איכות הקפה שהיא מכינה לו.

נשים וכלי רכב

נשים, כפי שאתם ודאי שמים לב, סבלו מדימוי גרוע (אולי בגלל שכל היצרנים והפרסומאים היו בעיקר גברים שוביניסטים?). הנה דוגמה שלא הייתה עוברת היום בפרסומת עבור חברת פורד. ענקית הרכב מברכת את עקרת הבית על המזל הטוב שנפל בחלקה, מאז שבעלה קנה לעצמו מכונית חדשה ונתן לה את הרכב הישן שלו, כדי ששתוכל לפגוש חברות, לעשות קניות ולהשתתף בפגישות ועד ההורים, בזמן שהוא נוסע לעבודה בשביל לפרנס את המשפחה.

תחום הרכב היה כר פורה לפרסומות לא תקינות ושוביניסטיות. הנה למשל, פרסומת לצמיגים של חברת GOODYEAR, שמציגה את הסכנות האיומות שבהצבת אשה מאחורי ההגה.

עם מחשוף עמוק וגזרה יפה

בשנות ה-60 ה"עליזות", נשים תפקדו בעיקר כמזכירות. חברת זירוקס בחרה בסטריאוטיפ של מזכירה, שתככב בפרסומת למכונת ההעתקה החדשנית שלה. המסר הלא ממש מעודן אמר: "גם אם את חסרת יכולות לגמרי, זירוקס (וכנראה שגם הבגד החושפני שלך), ישמרו לך על מקום העבודה".

דימוי גוף היה נושא שמפרסמים ומשווקים טיפלו בו, ולא בעדינות יתרה. שימו לב לפרסומת מה"ימים הטובים ההם" של יצרנית משקאות הקלים TAB, ששואלת את הצופות (תוך כדי שירה עדינה ומרגשת): "לא היית רוצה שתהיה לך גזרה יפה, כדי שתהיי במחשבותיו גם כשהוא רחוק ממך?".

לאחר ששתית TAB ודאגת לגזרתך, אולי גם איתך צ'רלי יתחיל. הרי מה צ'רלי צריך לעשות כדי להשיג כל בחורה שהוא רוצה? פשוט מאוד: לשרוק, לקרוץ ולהשתמש בתכשיר שיער. והמוקסמות כבר תצאנה איתו לרכיבה של ה-life.

הטלוויזיה לא אשמה בהכל. יש גם מודעות עיתונות שהאדם השפוי ישאל עצמו מה כוונת המשורר. בשנת 2000 חברת נייקי ניסתה למכור נעלי ריצה. אחד המשפטים בהם השתמשה היה: "מה המשותף ללוזרים ונכים? ששניהם לא צריכים נעלי ריצה של נייקי".

לא צריכים נעלי ריצה

לקראת סיום, בואו נבדוק נקודה מעניינת במוסר כפול. קחו למשל את הפרסומת הסינית הבאה, שעוררה זעם רב על הגזענות בה, משום שהיא מספרת, בסגנון שמזכיר קצת את ז'אנר הסרטים הארוטיים, מה מלבין כביסה יכול לעשות לחיי האהבה של הכובסת. במקביל היא מציגה באופן חד מימדי למדי גברים אפריקנים.

אחרי שהזדעזעתם, נגלה לכם שסקסיזם וגזענות זה עניין של גיאוגרפיה ותזמון נכון. הפרסומת הסינית היא למעשה העתקה של פרסומת איטלקית ישנה לתכשיר לצביעת כביסה (הסינים העתיקו אפילו את פס הקול). כאשר היא עלתה לשידור לפני עשור, היא דווקא הוגדרה כ"משעשעת".