ההתאגדות בהיי-טק תהפוך את העובדים לקורבן
מה שמתאים לנמלים אינו מתאים לחברות היי-טק: אם החברות שרגילות לשינויים מהירים יצטרכו להתחשב בהסכמים - הן יאבדו את היכולות להגיב להתרחשות בשוק, וגם המשקיעים עלולים לחשוב פעמיים. דעה
התארגנות העובדים בהיי-טק תביא לטלטלה: העלייה המתמדת במספר החברות בתחום הטכנולוגי שעובדיהם התארגנו מאתגרת את הענף שמאופיין בחדשנות ובשינוי תמידי.
כתבות נוספות בנושא היי-טק בערוץ הקריירה
המאבק על המוחות הישראלים בהיי-טק
החגיגה נמשכת: השכר בהיי-טק עלה ב-2.6%
כמה תרוויחו במקצועות העתיד של ההיי-טק?
התארגנות בחברות היי-טק שונה מהתאגדות של עובדים בחברות "מסורתיות", בשל האופי הדינמי של התחום, תנאי ההעסקה המשופרים בחברות והיותן זרוע של תאגיד בינלאומי. מאפיינים אלו מטילים ספק באשר למידת הכדאיות וההשפעה שתהיה לארגון עובדים, שנועד לשפר את תנאי ההעסקה במקום העבודה.
החברות בענף פועלות במציאות דינמית יותר מאשר חברות בתעשייה, חברות פיננסיות, ותאגידים ציבוריים. הטכנולוגיה המתפתחת והצורך להמציא עצמן מחדש מחייבות אותן להיות מסוגלות לפעול במהירות ולבצע שינויים, לעתים מרחיקי לכת, כאן ועכשיו. שינויים במצבת כוח האדם של החברה או בתנאי העבדה הינם חלק בלתי נפרד מההתפתחות.
הסכם קיבוצי מסרבל את המערכת
בעקבות הצורך של חברות להתחדש, הן מנהלות את מערכת יחסי העבודה מול כל אחד מהעובדים בהתאם לתפקידו, יכולותיו, ותרומתו לארגון. במצב כזה, הסכם קיבוצי מסרבל ועלול לשנות את כללי המשחק ולפגוע במידה ניכרת בתרבות הארגונית שהשתרשה בחברות לאורך השנים. יודגש כי אין מדובר על תרבות של ניצול עובדים, ועל כך יעידו עובדי היי-טק רבים אשר נהנים מתנאים מעוררי קנאה.
לעתים, פיתוח כלים טכנולוגיים חדשים גורר שינוי במצבת העובדים, והסכם עבודה עלול לסכן באופן ממשי את היכולת להגיב להתרחשויות בשוק ולשינויים בלוחות הזמנים. אם תאגיד היי-טק בינלאומי בעל חברת בת בישראל יחליט לצאת מתחום פעילות אחד ולהיכנס לתחום פיתוח חדש - הדבר ישפיע על עתידם של עשרות או מאות עובדים בארץ. החלטות כאלה מתקבלות כל הזמן על ידי חברות, ועובדים בתחום מוצאים עצמם מתפתחים בתחומים אחרים או מדלגים לתחנה הבאה בקריירה.
העובדים יהפכו לקורבן
ספק גדול אם התארגנות עובדים בענף ההיי טק אינה אלא חרב פיפיות, מחד, הדבר עשוי להיראות כמהלך הגיוני של עובדים אשר מעוניינים לחזק את שורשיהם במקום העבודה ולזכות בביטחון תעסוקתי. מאידך, אנו עשויים למצוא עצמנו במציאות מורכבת בה האופי המיוחד והתרבות השונה של חברות בתחום תפגע בצורה שתהפוך את העובדים לקורבן.
החוק בישראל אינו מייחד את ענף ההיי-טק מענפים אחרים בכל הקשור להתארגנות עובדים, וספק רב אם ניתן להגביל באופן מוחלט התארגנות בענף זה. ייתכן והפתרון נמצא דווקא אצל ארגוני העובדים, אשר בדרך של שיח ענייני ינסו להתוות דרך אחרת בענף זה ולעגן הסכמות לגבי התארגנות בו.
נקודת המוצא בדיון צריכה להיות ההבנה כי מה שמתאים לנמלים, מפעלים ובנקים, אינו מתאים לחברות היי-טק. יש לאפשר שיח סביב תנאי העסקתם של עובדים אך לשמור את החופש, הגמישות והדינמיות בענף כה חשוב למשק הישראלי.
עוד מוקדם לקבוע כיצד ובאיזו מידה ישפיעו התארגנויות העובדים על הענף, אולם עשויה להיות לכך השפעה על מידת נכונותן של חברות בינלאומיות להשקיע בתחום בישראל.
הכותב הוא עו"ד, מומחה בדיני עבודה ושותף במשרד נ. פינברג ושות'
לפנייה לכתב/ת 
