בנות זוג נגד המדינה: למה מעוכב צו ההורות?

היועמ"ש לרווחה הקשה על האם הלא-ביולוגית לקבל הכרה כהורה והתנה זאת בבדיקה של הקשר בינה לבין הילד. ביהמ"ש החליט על פתרון ביניים

עו"ד ישראל זלישנסקיפורסם: 27.10.16 , 22:33

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע בטענה של בנות זוג שהביאו יחד ילד לעולם, אולם נאלצו להתמודד עם עיכוב במתן צו ההורות לאם הלא-הביולוגית, לכאורה תוך אפליה לעומת זוגות הטרוסקסואלים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

כשזוג מאותו מין מביא ילד לעולם, נדרש בן הזוג שאינו ההורה הביולוגי לקבל מבית המשפט "צו הורות פסיקתי" על מנת שיוכר כהורה לגיטימי. ההליך אמור להיות פשוט, אך לעיתים הוא מתארך בשל דרישת היועמ"ש של הרווחה שההורה המבקש יעבור "בדיקה".

תביעה

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

עו"ד עלמה שרון

אזרח ישראלי ביקש מהמדינה להכיר בו כהורה לתאומות שנולדו לבן זוגו הזר בהליך פונדקאות. היועץ המשפטי לממשלה התנגד – אבל נדחה בביהמ"ש

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

במקרה הנוכחי, עוד בטרם הלידה הגישו בנות הזוג צו הורות פסיקתי מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אך היועמ"ש הערים עליהן קשיים וניסה לנתב אותן לכיוון של אימוץ.

בתחילה טען שבנות הזוג לא היו "סגורות" על ההפריה, ולאחר מכן ציין שמערכות יחסים קודמות שניהלה האם הלא-ביולוגית מעלות חשש לטובתו של הילד. בנות הזוג התעקשו ולבסוף ריכך היועמ"ש את עמדתו: באוקטובר 2014 הוא הסכים להליך של צו הורות, אולם דרש שהרווחה תבדוק קודם כל את הקשר בין בנות הזוג לבין הילד.

בנות הזוג התנגדו ודרשו מבית המשפט להעניק להן את הצו ללא תסקיר שיעכב אותו בחודשים ארוכים ויגרור חדירה לפרטיותן. לטענתן, עמדת היועמ"ש מעידה על אפליה בינן לבין זוגות הטרוסקסואלים שמביאים ילדים באמצעות תרומת זרע או ביצית, מבלי שמישהו מפקפק בזכות ההורות של ההורה הלא-ביולוגי. הן ציינו שהילד רואה במבקשת את אמו, מה גם שהיא כבר הוכרה כאפוטרופסית וחתומה על הסכם הורות שקיבל תוקף של פסק דין.

מנגד טען היועמ"ש שעל המדינה לפקח על המהלך לפחות במינימום האפשרי, באמצעות תסקיר. לטעמו, המחוקק עדיין לא השווה הורות ביולוגית להורות משפטית ויש לאפשר בדיקה של טובת הילד בכל מצב שבו נדרשת הכרה בהורות שאינה גנטית. עוד נטען כי הדרישה לקבלת תסקיר אינה פוגענית או משפילה, ואין לוותר עליו רק משום שלבנות הזוג זה פחות נוח.

השופטת סגלית אופק איזנה בין עמדותיהם המנוגדות של הצדדים וקבעה כי אין זה נכון לבקש תסקיר רק במקרים חריגים, כמו שאין זה נכון לדרוש תסקיר בכל מקרה ומקרה. לטעמה, הדרך הזהירה והראויה היא להורות על תסקיר כאשר היועמ"ש מביא ראיה פשוטה, אפילו בסיסית, לקיומו של חשש לטובת הקטין.

היא ציינה שלטעמה – "ולא בלי היסוס" – יש צורך בתסקיר, אם כי תסקיר טכני ומצומצם שלא יקשה על המשפחה. בהקשר זה התייחסה השופטת אופק לראיות שהעידו כי המבקשת שותפה בגידול ילדים נוספים של בנות זוג קודמות, ומנהלת משפחה מורחבת.

מידע זה הפתיע את השופטת כיוון שלא נחשף על ידי בנות הזוג. היא הסבירה כי יתכן שהמידע מאיר את המבקשת באור חיובי, לנוכח שיתוף הפעולה ההורי שלה גם לאחר פרידה, אולם יש צורך בתסקיר שיאשש זאת.