פרויקט השחקנים המשתפרים ב-NBA
בחלק הראשון של הפרויקט, נעסוק בכמה מהקבוצות המעניינות בליגת הכדורסל הטובה בעולם, ונראה מי הוא השחקן אשר עתיד לפרוץ מכל קבוצה. מי יפרח בשיקגו המזדקנת? מי יוביל את דטרויט עמוק בפלייאוף? מי רכז העתיד של דנבר? כל התשובות בפנים
בחלק הראשון של הפרויקט, נעסוק באטלנטה, בשיקגו, בדנבר, דטרויט ויוסטון. כל הקבוצות הללו, למרות שחלקן במערב וחלקן במזרח, חולקות שאיפות די דומות לעונה הקרובה. לכן, הנה המועמדים לפריצה מכל אחת מן הקבוצות:
אטלנטה: קנט ביזמור בעונתו הרביעית בליגה עוד היה אלמוני, אבל פרץ כמחליף בעמדות 2-3 והיה חלק חשוב מהרוטציה של אטלנטה, שהפתיעה וזכתה בביתיות בפלייאוף המזרח. הם היו ונשארו אוסף כוכבים. כל עוד מחדל שמירה כמו קייל קורבר ומחדל התקפי טאבו ספולושה קיבלו יותר דקות מבייזמור, היה קשה לו להתבלט, אבל בדקות שקיבל, נתן תפוקה התקפית שווה לשלוש העונות שקדמו לעונה ההיא. ביזמור השתפר ממחליף אלמוני בקצה הספסל, לשחקן רוטציה לגיטימי. גם דמארה קארול התחרה על דקות בעמדה שלוש. היה צפוף שם. אטלנטה שלחה ארבעה שחקנים לאול סטאר, אבל מלבד מילסאפ, כל השאר היו פוזות ריקות מתוכן. כן אני יודע, טיג חודר נפלא, קורבר ידית משומנת, אל הורפורד עושה הכל בסדר, אבל שום דבר לא נפלא. הכוכבים האמיתיים מבחינתי היו קארול וביזמור, (וגם קצת שרודר) אבל הם נדחקו מאור הזרקורים שם התמקמו הסטארים לכאורה.
בעונתו השניה בקבוצה הוא היה ברירת המחדל בעמדת הסמול פורוורד, לאחר העזיבה של קארול, כמות הדקות שלו עלתה, והתמורה בהתאם. הוא שוב כמעט והכפיל את התפוקה שלו בכל הפרמטרים. אטלנטה נחלשה מאד בעקבות העזיבה של קארול הלא מוערך כראוי, ובשנה האחרונה הם חזרו לגודל הטבעי שלהם. ביזמור כאמור הפך למניה בטוחה ופתח ב-68 משחקים, חמישי בקבוצה כמו גם בדקות משחק, שיפר את האחוזים מהקו (הייתה בעיה אצלו) ומהשדה (מעל 50% בעונה החולפת) והיה רביעי בנקודות, אחרי כוכבי הקבוצה הורפורד, טיג ומילסאפ. השנה טיג והורפורד עזבו. אמנם הווארד מגיע ככוכב בעל שם, אבל ביזמור יכול להפוך לקלע השני בקבוצה, מכיוון זה לא הצד החזק אצל הווארד המזדקן.
נשאר לו לשפר קליעה מהשלוש. כמו מהקו, הוא פשוט צריך שמישהו יעבוד איתו על זה, מכיוון שהכישרון שם. הוא גם צריך לנסות ולהפחית את כמות האיבודים שלו. הוא העלה את כמות האסיסטים שלו אבל האיבודים עלו גם הם, והוא יהיה חייב להתרכז יותר בהגנה על הכדור, עכשיו שטיג לא שם יותר. ביזמור ומילסאפ הופכים להיות הפנים של ההוקס. מילסאפ כבר בשיא וביזמור הצעיר יכול להפוך להיות שחקן פרנצ'יז. עד עכשיו הוא פשוט היה "מתחת לרדאר". לכן, לא נורא אם רק יתבסס בעמדה שלו כשחקן חמישייה מוביל. הוא קרוס אובר בעמדות 2 ו-3 וזה יכול לעבוד לטובתו או לרעתו. לדעתי הוא ימשיך להשתפר כי הוא עובד קשה ולא נח על זרי הדפנה.
(צילום: רויטרס)
התחזית: יתכן שהפריצה הבאה שלו תתעכב לעונה הבאה, מכיוון שהוא כבר השתפר כל כך הרבה בשתי העונות האחרונות שקשה לראות אותו עושה עוד קפיצת מדרגה. ביזמור אחד השחקנים שכיף לראות משחקים, וקו העלייה שלו לא ייעצר. בעונה הנוכחית או בעונה הבאה הוא צפוי להיכנס לתודעה של הצופים.
שיקגו: דאג מקדרמוט. ג'וניור אמר לי לשים לב אליו. שמתי. התקדם מעונת הרוקי בצעדי ענק. השיפור בדקות לא היה ממש צפוי, כי הוא התחרה על דקות מול מירוטיץ' וטאג' גיבסון, ונואה וגאסול שהתחרו על דקות בצבע "גלשו" לדקות של הפורוורדים. למרות שפתח רק בארבעה משחקים בלבד, הוא שותף ב-81 משחקים בשיקאגו הפצועה. כמעט באנקר של בריאות. השיפור בנקודות בהתאם.
עליה מסחררת באחוזים מהקו ומקו השלוש, לנתונים של כוכב, ושימו לב לנתון הבא. מיחס אסיסטים איבודים של שליש, כלומר פי שלושה יותר איבודים מאשר אסיסטים, הוא עבר ליחס חיובי של 59 אסיסטים מול 56 איבודים בלבד. כל זאת כאשר הוא מתחרה בצעיר אחר, מירוטיץ', על אותה העמדה. מירוטיץ' פחות טוב מבחינה התקפית אבל מוסר יותר, לוקח יותר ריבאונדים, חוטף טוב יותר וחוסם יותר. בשביל להתעלות ולפרוץ לחמישייה של שיקאגו, דאג יצטרך להיות יותר אגרסיבי. כל עוד גיבסון שם, הוא ומירוטיץ' יתחרו על עמדת הסמול פורוורד, ומירוטיץ' קצת גבוה לעמדה. לכן, לדעתי מקדרמוט נמצא רגע לפני הפריצה שלו קדימה.
שיקאגו שחררה בזה אחרי זה את כל הפורוורדים המשמעותיים שלהם בשנים האחרונות, (בוזר, דנג, גאסול ונואה, למרות שהוא בכלל סנטר) במטרה להצעיר את הצבע. אין ספק שהם בונים על מירוטיץ' ומקדרמוט, וגם על פורטיס וכמובן גיבסון שימלאו את החללים המשמעותיים שהותיקים שעזבו משאירים שם. ההישג של מקדרמוט משמעותי במיוחד אם זוכרים שהוא למעשה השכיח את סנל ודאנליבי, שעל הניר היו ותיקים ממנו ומשחקים על אותה משבצת. ביחד עם רובין לופז, יש לשיקאגו מבחר שחקנים בעמדות 3-5, אבל לדעתי חסר להם שחקן נוסף. השחרור של סנל תמורת עוד גארד יהיה משמעותי אם הם יגיעו רחוק, ואני לא רואה סיבה שלא. רונדו ובאטלר מרכיבים קו אחורי של קונטנדר, ומחוזקים בוייד וקארטר ויליאמס, שיקגו הופכת לקבוצה רצינית. אם הם רק יתחברו הכל אפשרי, אבל יש בקבוצה יותר מדי שחקנים שלא ממש ישתתפו ברוטציה. מה שבטוח, כל מי שיש לו את זה, יקבל דקות משמעותיות. מקדרמוט צריך ויכול לתרגם את זה לעונת פריצה. השמים הם הגבול בשבילו, יהיה מעניין איך יסתדר כאשר ההגנות יתחילו להתחשב בו.
דנבר: עמנואל מודיאיי. גארד קומבו שנזרק למים העמוקים בעונת הרוקי שלו, ולא איכזב. המספרים שלו בעונת הרוקי מתאימים לרוקי, חוץ מזה שהוא קיבל הרבה דקות, (שלישי בקבוצה), הוא החזיר סיים את העונה כמוביל הקבוצה באסיסטים ושלישי בנקודות. בעונה הקרובה הוא יתחרה על דקות בעמדת פוינט גארד עם ג'אמיר נלסון הוותיק, ולדעתי ייבנה כפוינט גארד מוביל. גם ויל בארטון קיבל תנופה גדולה לדקות שלו בגלל הפציעות והעזיבות בקו האחורי החלש של דנבר. גם השנה, ובמיוחד אם יש להם שמץ כישרון, מודיאיי יתחיל להתבלט ובצדק. לא ברור מה חושבים שם בהנהלה של דנבר, הם פשוט יהיו חייבים להתחזק בעוד כמה גארדים מסביבו בכדי ליצור מגוון דרכים לנצח מחד, ולפתח את הצעירים בקבוצה מצד שני.
(צילום: AP)
דטרויט: טוביאס האריס. פורוורד מבוזבז, לפחות עד כה. באורלנדו ומילווקי לא בא לידי ביטוי אבל בעונה האחרונה, גם באורלנדו אך בעיקר בדטרויט, הוא מתחיל לפרוע שטרות. שיפור ניכר באחוזים מהקו ומהשדה הוא אחד המפתחות לשיפור שלו. הוא גם העלה את כמות האסיסטים והוריד את מספר איבודים. אולי הנתון החשוב ביותר, לראשונה בקריירה שלו, הפלוס מינוס שלו בדטרויט חיובי. דטרויט בנויה על טנקים בצבע. בעוד דראמונד הוא אחד הריבונדרים המצטיינים בליגה אך לוקה בחסר מקו העונשין, מה שעלול להעיב על הקריירה שלו, אם דטרויט תהיה רלוונטית. טוביאס האריס הוא קלע עונשין מצוין, וכבר הוכיח שעשוי להיות השחקן המתאים ביותר ליד דראמונד. יותר מזה אי אפשר לבקש.
יוסטון: הסנטר קלינט קאפלה. עד כה היה בצילם של הווארד ומוטיונאס. הכשרון ניכר. שיפר את אחוזים מהעונשין, מ-17% בעונת הרוקי לכמעט 38% בעונתו האחרונה. הוא לא יכול להיות פקטור במשחק צמוד עם אחוזים כה זוועתיים מהקו, גם אחרי השיפור מעונת הרוקי. אך אם ימשיך במגמת השיפור מהקו, עקב אכילס שלו עד כה, אין כמעט ספק שהוא יהפוך לסנטר משמעותי.
לפנייה לכתב/ת 
ניקולה ג'וקיץ' דנבר NBA
צילום: AP
מומלצים
