שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      היכונו לשינוי: סמארטפון במקום כרטיס אשראי
      רוב הרכישות מתבצעות בחנות באמצעות כרטיס אשראי. האם מציאות זו צפויה להשתנות עם התרחבות טכנולוגיית התשלום ללא מגע, והאם האפשרות לשלם באמצעות הסמארטפון, השעון ואפילו הטבעת - תגרום לנו להוציא יותר?

      האם אנחנו ערוכים להשתמש במכשיר הסמארטפון כתחליף לכרטיס האשראי? למרות הזינוק ברכישות אונליין באמצעות הסמרטפון – באפליקציה או באתרי האינטרנט, עדיין רוב מוחלט של הרכישות מתבצע באופן פיזי, בכרטיס האשראי שלנו.

       

      לכתבות נוספות בערוץ הכלכלה

       

      ואולם, טכנולוגיית תשלום ללא מגע (Conactless), ההולכת ומתפתחת בעולם בשנים האחרונות, הולכת ומשנה גם את הרגלי הקניה הפיזית.

       

      רכישה בסופר, בבית הקפה, תשלום על נסיעה בתחבורה ציבורית ועוד – כל אלו נעשים כבר היום במקומות רבים בעולם באמצעות הטכנולוגיה הזו.

       

      בשונה מכרטיסי אשראי רגילים, בהם המידע על סכום החיוב מועבר באמצעות הפס המגנטי, בטכנולוגיית Contactless תשלום ללא מגע, הצורך בפס המגנטי מתייתר. הלקוח חוסך זמן יקר של העברת הכרטיס, הדפסת האישור, חתימה וקבלת החשבונית. כל מה שנדרש הוא קרבה למרחק של ס"מ בודדים בין הסמארטפון או אביזר אחר בו מותקן הצ'יפ, לבין מסוף הסליקה.

       

      בארץ נעשו בשנים האחרונות מספר ניסיונות על ידי חברות כרטיסי האשראי, לקדם שימוש בטכנולוגיה הזו, אך הן לא צלחו.

       

      סקר עולמי שערכה Mastercard, מעלה כי הישראלים משתמשים כ-7.4 שעות ביום בסמארטפון, יותר מכל מדינה אחרת באירופה ו-65% היו רוצים לשלם באמצעות הסמארטפון, שיעור גבוה יותר מרוב מדינות אירופה.

       

      שינוי בהוראת בנק ישראל הנוגע למסופי הסליקה בבתי העסק בישראל, עשוי לשנות את התמונה ולהפוך את הטכנולוגיה הזו לשמישה יותר ויותר - גם בארץ.

       

      צפו: תשלום למלצר החביב - בסמארטפון:

      סגורסגור

      שליחה לחבר

       הקלידו את הקוד המוצג
      תמונה חדשה

      שלח
      הסרטון נשלח לחברך

      סגורסגור

      הטמעת הסרטון באתר שלך

       קוד להטמעה:

       

      השינוי שיעורר את טכנולוגיות התשלומים

      החל מינואר 2017 יכנס לתוקף בישראל באופן רשמי, תקן האבטחה EMV בעסקאות בכרטיסי אשראי המתבצעות בבתי העסק.

       

      מהו EMV? זהו תקן בינלאומי (ראשי תיבות של 3 חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות Europay MasterCard Visa שפיתחו אותו) לביצוע עסקאות בכרטיס אשראי חכם – כרטיס בעל שבב אלקטרוני.

       

      מסוף התשלום הנמצא בבית העסק קורא את השבב האלקטרוני שעל גבי כרטיס האשראי כתחליף לקריאה בקורא כרטיסים מגנטי. עסקה במכשיר זה, דורשת הכנסת כרטיס האשראי לקורא EMV בעמדת המוכר בקופה והקשת קוד סודי (בדומה למשיכת כספים בכספומט) וזאת, על מנת לאמת את זהות בעל הכרטיס לפני אישור סופי של העסקה בפועל.

       

      מדוע יש בכך צורך? השימוש בתקן זה מצמצם באופן משמעותי ביותר את הסיכוי להונאות בכרטיסי אשראי, היות ולא ניתן לרכוש עם כרטיס אשראי גנוב מבלי לדעת את הסיסמה של הכרטיס. המציאות מראה כי באירופה למשל, היקפי ההונאות צנחו ביותר מ-80% מאז החלו ליישם את הטכנולוגיה.

       

      למעשה התקן הזה קיים כמעט בכל העולם ולמרות הקידמה של ישראל בתחומים רבים, דווקא בתחום הזה היא בין האחרונות ליישם אותו.

       

      איך המהלך הזה קשור להתפתחות התשלום באמצעות הסמארטפון? עם אימוץ התקן והחלפת התשתית לתשתית מתקדמת, כל מכשיר בבית עסק שיתמוך ב EMV יתמוך גם ב NFC (תקן המשמש לביצוע תשלומים באמצעות העברת נתונים בין מכשירים קרובים, ללא מגע) וכן בשרותי ענן. הטכנולוגיות הללו צפויות להזניק גם את אפשרות התשלומים ללא מגע.

       

      מעניין לציין כי דווקא מדינות ממזרח אירופה כגון צ'כיה והונגריה אימצו במהירות רבה את טכנולוגיות התשלום ללא מגע וניתן במקומות רבים (בערים הגדולות) להשתמש בהן.

       

      "קשה לנו להבין למה מדינות כמו הונגריה וצ'כיה אימצו והסתגלו במהירות כזו גבוהה. אני בתחום כבר כמה שנים, ומעולם לא ראיתי מדינות נעות כה מהר כמו המדינות הללו", אומר בראיין מוריס מנהל תחום תשלומים דיגיטליים ב Mastercard בראיון ל-ynet. "אנחנו רואים שימוש יומי בסופרמרקט, רשתות סופרמרקט גדולות וחלק מהתחבורה. השאלה האם ישראל תעשה גם היא במהירות את הקפיצה הגדולה מכרטיס - לסמארטפון. ישראל בנקודת התחלה מעניינת. יש לה פלטפורמה, כך שאנחנו מוכנים לצאת לדרך". לדבריו , תוך שנה אנחנו צפויים לראות כבר את העניין מתפתח גם אצלנו.

       

      "אצבע קלה על ההדק"

      כאמור, טכנולוגית התשלומים לא נעצרת רק בסמארטפון. למעשה קיימת אפשרות לשלם באמצעות שלל חפצים ובעיקר הדבר נוח באמצעים לבישים כגון שעונים, תכשיטים וכדומה.

       

      "יש לנו שעונים, יש לנו מפתחות לרכב, תכשיטים ועוד. אבל התחום רק מתחיל והוא יהיה הדבר החם הבא", אומר מוריס. "מוקדם מדי לדבר על נתח שוק בתחומים האלו. אנחנו עובדים עם הרבה חברות טכנולוגיה שבונות את זה. לא משתמשים בזה כעת בצורה רחבה, אבל תהיה לזה תנופה גדולה".

       

      אלא שמציאות זו, שבה ניתן לשלם ביתר קלות באמצעות הסמארטפון, השעון, אפילו הטבעת על האצבע, עלולה לגרום לנו לבזבז יותר. מצב של "אצבע קלה על ההדק" לא מתיישב כל כך עם צרכנות נבונה ושמירה על התקציב המשפחתי.

       

      יש שיגידו שהטכנולוגיות הללו גורמות לאנשים לבזבז ביתר קלות ולהוציא הרבה יותר כסף ממה שתכננו. איך אתם מתייחסים לזה?

      "אני חושב שאתה צודק מאוד, זו נקודה חשובה. צריך לנטר את חינוך הצרכנים ולתת להם שליטה. אני מסכים שבעידן הדיגיטלי, החשיבות של שליטה מצד הצרכן על ההוצאות עומדת לגדול".

       

      מוריס מוסיף עם זאת, כי גם בטכנולוגיה הזו קיימות אפשרויות שונות שיכולות לסייע לנהל נכון את ההוצאות.

       

      לדבריו, "בחלק מהפיתוחים אפשר להגדיר את הפרמטרים של השימוש בכרטיס. נגיד שאתה רוצה להוציא 15 דולר או מאה שקל לשבוע למשל - אתה יכול לעשות את זה. את יכול להגדיר מראש את ההוצאה של ילדים שישתמשו בטכנולוגיות הללו".

       

      מה קורה אם גונבים את הסמארטפון או את אחד האמצעים הלבישים? במה זה יותר בטוח ממקרה בו נגנב לי כרטיס האשראי?

      "חשוב לדעת שיש מגבלה לסכום שניתן להוציא בכל אחד מהאביזרים הללו. בדרך כלל מדובר בסכום נמוך (10-20 דולר). ברכישה מעבר לסכום הזה, נדרש להקיש קוד סודי. הסיכוי שיגנבו לך גם את המכשיר וגם את הקוד הסודי הוא נמוך מאוד".

       

      הכותב היה אורח חברת מסטרקארד באירופה


      פורסם לראשונה 28/10/2016 08:21

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים