ארסן-על
למה דווקא ניצחון על לודוגורץ חשוב יותר מניצחון על צ'לסי ולמה ארסנל השנה מועמדת אמיתית לאליפות?
15 במאי 2004, ארסנל מנצחת בביתה את לסטר 1-2, זוכה באליפות ומורידה את לסטר ליגה. הפעם האחרונה (בינתיים) שארסנל זוכה באליפות. מאז אפילו לסטר הספיקה לקחת את התואר...
אנחנו מכירים את התופעה הקבועה: ארסנל משחקת כדורגל סוחף ומבריק, מבקיעה ומנצחת, גורמת לכולם לחשוב "וואו הפעם הם לוקחים" ואז...אז מגיע חודש נובמבר, ארסנל מפסידה בלי הפסקה, מודחת בשמינית גמר ליגת האליפות ומתחילה להכין את העונה הבאה.
אז למה שהפעם זה יהיה שונה? כי הפעם ארסנל מציגה את הדבר הקטן הזה שהיה חסר לה כל השנים: אופי.אנחנו מכירים את המשחקים האלה, נגד קבוצה קטנה, במדינה שהיא לא ממובילות הכדורגל, אחרי ניצחון גדול במשחק הראשון. ארסנל בדרך כלל מפסידה במשחקים האלה. גם אתמול התותחנים היו בדרך לשם, פיגור של שני שערים, יכולת לא טובה ולא נראה היה שיש להם הרבה רצון לחזור.
ואז התעורר האופי.
חזרה מהירה ל-2:2 עוד במחצית הראשונה ואז שער מדהים של מסוט אוזיל כדי לקבוע מהפך ולהכריז: אנחנו כאן! והפעם, עד הסוף! המהפך הזה קבע ניצחון שלישי רצוף בכל המסגרות ו-(שימו לב!) 15 משחקים רצופים ללא הפסד בכל המסגרות, ההפסד האחרון היה אי שם בחודש אוגוסט, 3:4 לליברפול במחזור הראשון של הפרמייר-ליג.
עוד סיבה שהניצחון על לודוגורץ חשוב במיוחד הוא הנתון המדהים: חודש נובמבר הוא החודש הגרוע ביותר של ארסן ונגר בארסנל לאורך השנים, עם ממוצע צבירת הנקודות הגרוע ביותר, אין כמו לפתוח את החודש הזה עם מהפך מדהים וניצחון.
אנחנו רגילים, האמת, לראות את ארסנל מנצחת את הקבוצות הגדולות ונופלת מול הקטנות, וחוץ מהניצחון הענק על צ'לסי בספטמבר היא התמודדו בעיקר מול קבוצות אמצע הטבלה ולרוב ניצחה, שני המשחקים הקרובים - נגד טוטנהאם ומנצ'סטר יונייטד, הולכים לקבוע לאן הקבוצה הזו הולכת, ואם היכולת הטובה וההתקפית של התותחנים תימשך, אין שום סיבה שלא נמשיך לראות את ארסנל קרובה קרובה לצמרת הגבוהה ואולי אפילו מובילה אותה.
ואולי...אולי שוב אנחנו נופלים בהימור על ארסנל.
שוב הקסם ההתקפי הסוחף מטעה אותנו ושוב אנחנו הולכים לראות נפילה עצובה בנובמבר והדחה בשמינית גמר האלופות. תיירי הנרי, אחד שיודע דווקא מה זה לקחת אליפות עם ארסנל (ויש לו שתיים כאלה), אמר שמה שיעשה את ההבדל עבור ארסנל העונה אלו העליות של ז'ירו מהספסל כשהקבוצה במצב לא טוב והשינוי שהוא יביא איתו.
אז אם הנרי מאמין, למה שאנחנו נפקפק?
