שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    חיים בעיר חלשה: "אורז את המזוודה - ועוזב"

    כמו מקבילו בירושלים, ראש העיר צפת מעודד מהעובדה שעירו תקבל תקציבים לאחר פרסום הדירוג החברתי-כלכלי, שבו צפת התדרדרה בדירוג. ברחוב טוענים כי התחרדות העיר הובילה לנתונים העגומים. גם שגב שלום בפזורה הבדואית בתחתית הרשימה: "המדינה מפקירה אותנו". מומחה לתכנון ערים מזהיר: "המדינה מייצרת מעגל של עוני"

     

    תושבי צפת חלוקים על דירוג הלמ"ס    (צילום : אביהו שפירא)

    תושבי צפת חלוקים על דירוג הלמ"ס    (צילום : אביהו שפירא)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במדרחוב בצפת ישבו אתמול אחר הצהריים (יום ד') לקוחות מועטים מאוד בבתי העסק. בעלי העסקים טוענים כי הירידה ברמת החיים מורגשת באופן מוחשי. הם טוענים כי הסיבה העיקרית היא ההתחרדות המהירה של צפת. העיר הגלילית היא רק אחת מבין שורת ערים שרשמו צניחה ברשימת הדירוג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמה אתמול.

     

    צפת דורגה בדירוג הקודם במקום ה-91 מתוך 252, אך לפי הדירוג החדש נכון לשנת 2013, העיר מדורגת רק במקום ה-43. גם ברשימת האשכולות שחילקה את היישובים לעשר רמות - צנחה צפת מאשכול 4 לאשכול 2.

    מחכה לעוד תקציבים (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    מחכה לעוד תקציבים(צילום: אביהו שפירא)
    נאור אוחנה, בעליה של פיצרייה נעם, אומר כי בעיר יש כיום הרבה יותר חרדים מבעבר. לדבריו, כוח הקנייה שלהם נמוך יותר, ויחד עם בעיות נוספות - כמו בעיות החנייה והאלטרנטיבות בערי הסביבה, המצב הולך ומחמיר.

     

    "חוויית הקנייה השתנתה", מספר נאור. "אנשים מעדיפים לקנות אם בכלל בקניונים. לאנשים יש פחות כסף ובעלי העסקים מרגישים את זה. מגיעים לצפת תושבים שהמצב הכלכלי שלהם פחות טוב, הם באים כי המחיה והדיור זולים פה יותר. אבל יש להם פחות כוח קנייה. הם מחפשים את הדברים הכי זולים".

     

    עם זאת, אוחנה רואה נקודת אור. "צריך לזכור שהעובדה שהדירוג ירד עשויה להועיל לתושבים. למשל עכשיו יתחילו לתת לתושבים גנון לילדים בחינם. יש לזה צדדים לטובה ולרעה".

    בעל הפיצרייה נאור. "העיר מתחרדת" (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    בעל הפיצרייה נאור. "העיר מתחרדת"(צילום: אביהו שפירא)

    הילדים לא נשארים בצפת. בטי רביבו (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    הילדים לא נשארים בצפת. בטי רביבו(צילום: אביהו שפירא)

    ראש העיר: "מצבה של צפת טוב מתמיד"

    בטי רביבו, תושבת העיר זה עשרות שנים, מפעילה כבר 15 שנה את הבוטיק שבבעלותה "בטי פאשן". ובכל זאת היא לא רואה את עתידה בצפת. "היו תקופות שהייתי מחזיקה פה את המותגים הכי נחשבים, וגם הכי יקרים, אבל לאורך השנים זה הלך ודעך. לאנשים שגרים פה היום אין כסף. כל הצעירים שעוד יכולים לקנות, יורדים לראש פינה, או נוסעים לקריון בקריית ביאליק או לביג בכרמיאל. פה נשארים רק החרדים, והחרדים שבאים לפה הם בעלי יכולת כלכלית ממש נמוכה".

     

    לרביבו ארבעה ילדים ואף אחד מהם לא נשאר בעיר. "יש לי בת בירושלים, בן שנמצא עכשיו בארצות הברית ואומר לי 'אמא ברגע שאני חוזר אני אורז את המזוודה ועוזב. בצפת אני לא נשאר. עוד בת לומדת בחיפה, והבן הצעיר בצבא. ברגע שהוא משתחרר הוא אמר שגם הוא לא יישאר פה", היא אומרת בכאב. "ברגע שתהיה לי אפשרות אני לא רואה את עצמי נשארת פה. אני לא אוכל להחזיק פה מעמד. זו הפרנסה שלי, זו העיר שלי. גדלתי פה בתקופה שהיה פה קולנוע, אמנים, היה לאן לצאת, לאן לבלות. היום אין פה כלום".

    דווקא מעודד. ראש העיר אילן שוחט (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    דווקא מעודד. ראש העיר אילן שוחט(צילום: אביהו שפירא)

    עוד לפני הנתונים המדאיגים פרסם ראש העיר ירושלים ניר ברקת הודעה, שלפיה הוא דווקא שמח שעיר הבירה של ישראל, שבראשה הוא עומד, צנחה בדירוג מפני שהוא יקבל תקציבים נוספים לעיר. גם ראש העיר של צפת, אילן שוחט, מסתכל על חצי הכוס המלאה. "עד עכשיו כדי להקים איצטדיון, המדינה נותנת ארבעה מיליון שקל, ואני צריך להוסיף מיליון משלי - יש לי בעיה כי אין לי את המיליון", הוא מבהיר. "כעת כל הכסף יבוא מהמדינה. זו בשורה אדירה כי סוף סוף אקבל את התקציבים שאני צריך. אני מאוד אופטימי".

     

    למרות הצניחה בדירוג והתקציבים שיעלו, שוחט דווקא טוען כי מצבה של צפת טוב כפי שלא היה כבר שנים. לדבריו, הוא אינו מתחשב בדירוג, שרלוונטי רק להחלטות ממשלה ומאידך הוא מאשר כי רואה חשבון מברר עבורו כיצד ניתן לשחק במספרים לטובת העיר.

     

    שוחט בכל זאת מסביר למה צפת ירדה בדירוג. "המדינה שינתה את הפרמטרים. סופרים כמה פעמים אנשים נוסעים לחו"ל אפילו. במקביל, כבר קרוב ל-30 שנה לא נבנו בצפת דירות חדשות ויש עיוותים בהטבות המס", אומר שוחט, אך מבהיר: "אחוז האבטחה בעיר הוא הנמוך ביותר זה עשור. עכשיו בונים שכונה חדשה בין צפת לראש פינה וזה ימשוך צעירים".

     

    "סיפור עגום של אוכלוסייה מוזנחת"

    גם ביישוב שגב שלום בפזורה הבדואית בנגב יש סיבות לדאגה. היישוב צנח מהמקום ה-28 בדירוג של שנת 2008 למקום 2 בלבד. גם באשכולות ירד היישוב לאשכול הנמוך ביותר - 1.

     

    "אנחנו יישוב של 9,400 תושבים, אבל מספקים שירות לפזורה לקרוב ל-14 אלף תושבים וזה פוגע ברמת השירות לאזרח שצריך לספק לו פינוי אשפה, ניקוי רחובות, אכיפה ועוד", אומר ראש מועצת שגב שלום, עאמר אבו מעמר. "בין 90-70 אחוזים מהתושבים מקבלים הנחה מקסימלית מהמסים שעליהם לשלם אז במקום לשלם 100 אחוז מהחובות הם ישלמו בין 20-10 אחוזים.

    מצאו עצמם בתחתית הרשימה. שגב שלום (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    מצאו עצמם בתחתית הרשימה. שגב שלום(צילום: הרצל יוסף)

     (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    (צילום: הרצל יוסף)

    סעיד כרומי, יושב ראש ועדת ההיגוי של ערביי הנגב, מתגורר בשגב שלום. "זה סיפור עגום של אוכלוסייה מוזנחת שסובלת בכל התחומים. אם זה בתשתיות ועד הריסת בתים. רק בשנה שעברה נהרסו בנגב קרוב לאלף בתים והמשפחות נותרו ללא מענה", טוען כרומי. "יש מחסור עמוק בדברים יסודיים של תעסוקה ותקציבי חינוך ופעילות לילדים אחרי הצהריים, ולכן אנחנו רואים שמצב האבטלה הוא מאוד גבוה וכתוצאה זה מוביל למצב סוציו-אקונומי של כל הכפרים הבדואים בכלל ממוצע מהנמוכים בארץ".

     

    "כל הרשויות הבדואית במצב לא טוב מבחינה תקציבית והתושב משלם את המחיר", ממשיך כרומי. "רוב התושבים כאן מקבלים שכר מינימום והמון משפחות נזקקות לביטוח לאומי והבטחת הכנסה".

     

    אחמד משגב שלום האשים: "המצב החברתי והכלכלי הגרוע ביותר אצלנו לא ישתפר כל עוד המדינה מפקירה אותנו. קשה לנו להתקדם אם הממשלה לא תעניק לנו תקציבים שיכולים לשפר לנו את איכות החיים. הממשלה רק משקיעה ביישובים יהודיים, אבל אצלנו כולם מזלזלים".

     

    "אף אחד לא חושב על פתרון בעוד 30 שנה"

    ד"ר יואב לרמן, מתכנן ערים ומרצה באוניברסיטה העברית, מסביר את היחלשותן של הערים הוותיקות בהתחזקות הפרברים שלידן. "כל הבנייה החדשה על חשבון הוותיקה תחזיק מעמד 20 או 30 שנה ומה יהיה אחר כך אף אחד לא חושב על זה", מסביר ד"ר לרמן.

     

    כדי להבהיר את האבסורד, לדברי ד"ר לרמן, שיטת מימון התשתיות מביאה לכך שמימון הקמת שכונה חדשה יגיע מהמדינה, אך אם רשות מקומית רוצה להחליף תשתיות בשכונות הקיימות, היא תצטרך לעשות את זה בעצמה. בעקבות המודל הזה, האוכלוסייה החזקה נוטשת את העיר ויוצאת לפרברים ולטענתו, זה מה שקרה בצפת.

     

    "כך גם מייצרים מעגלים של עוני סביב הערים ההיסטוריות וזה הכיוון שאנחנו הולכים אליו", אומר ד"ר לרמן. "הרי את השיכונים שבנו בשנות ה-60 לא מצליחים לחדש ומה יעשו בעוד 10 שנים עם המגדלים שבונים בנתניה ובאם המושבות למשל? איך יחדשו אותם? זו שאלה שאף אחד לא חושב עליה".

     

    כדוגמה נותן לרמן את מצפה רמון. "זה מקום שתוכנן כעיירת פיתוח ואין בה מרכז עיר. אלו מקומות שהדור מזדקן והתשתיות נשחקות ואם בכל זאת אנשים רוצים לגור במדבר עם מאפייניו הייחודיים לאן הם יילכו? למרכז העיר אין ערך כי אין בו נגישות והוא לא נותן יותר מלגור בפרברים שליד". 


    פורסם לראשונה 02/11/2016 23:07

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים