קיה נירו ההיברידית מעניקה לכם חלום מוטורי במחיר של משפחתית רגילה

ג'יפון בעיצוב אופנתי שמצוייד במערכת היברידית חסכונית המצמצמת את זיהום האוויר ומנגנוני בטיחות שעד עתה ראינו רק ברכבי יוקרה . והמחיר? נמוך ממתחריו בשוק

צביקה בורג

|

08.11.16 | 17:02

יצרנית הרכב שהפכה ממושא ללעג למותג העומד בראש צמרת המכירות. קיה נירו  (צילום: רונן טופלברג)
יצרנית הרכב שהפכה ממושא ללעג למותג העומד בראש צמרת המכירות. קיה נירו (צילום: רונן טופלברג)
מעוצב בדיוק כמו שקהל הלקוחות רוצה. קיה נירו (צילום: רונן טופלברג)
מעוצב בדיוק כמו שקהל הלקוחות רוצה. קיה נירו (צילום: רונן טופלברג)
מעניק תמורה נהדרת למחיר, השווה (כמעט) למחירן של משפחתיות שגרתיות (צילום: רונן טופלברג)
מעניק תמורה נהדרת למחיר, השווה (כמעט) למחירן של משפחתיות שגרתיות (צילום: רונן טופלברג)
במשך שנים לא מעטות הייתה קיה, יצרנית הרכב הדרום קוריאנית (השייכת לתאגיד "יונדאי"), מושא ללעג: המכוניות מתוצרתה היו כעורות, איכותן הייתה ירודה וחוץ ממחיר נמוך הן לא הציעו שום יתרון. אבל בשנת 2006 עשו מנהלי קיה צעד מהפכני, וצירפו לשורותיהם את פיטר שרייר, שהיה עד אז מעצב הרכב הבכיר ב"פולקסוואגן". שרייר קיבל יד חופשית לתכנן ולעצב את קו המוצרים של החברה וכמו שאומרים – כל השאר היסטוריה. קיה החלה להפיק בקצב מסחרר דגמים יפהפיים, שענו בדיוק לדרישות הלקוחות והשוק.

 

עשר שנים אחרי, אין ישראלי שאינו יודע מי זו קיה, ואין כבר מי שצוחק. קיה מתברגת בקביעות בצמרת מותגי הרכב הנמכרים ביותר בישראל ונושפת בעורפה של מובילת השוק - אחותה יונדאי. מתחילת 2016 עלו לכבישי ישראל כ-35,000 מכוניות של קיה.

 

איך הצליחו בקיה לזנק לצמרת?

כאמור, גם בזכות העיצוב האלגנטי של המכוניות שלהם, גם ובעיקר כי ידעו הכי טוב לקלוע לטעמו של הקהל ולכוון לשוק המשתנה מפעם לפעם, וגם בגלל שהצליחו להעניק הכי הרבה תמורה לכסף, בין השאר בעזרת חבילות אבזור עשירות.

 

כך, כשהונהג בישראל המיסוי הירוק – צעד רגולאטורי שהעניק הנחות לכלי רכב שממעטים לזהם, הייתה שם קיה עם ה"פיקנטו" – מכונית המיני הקטנה שנתנה ללקוחות הכל – מעיצוב ואבזור ועד איכות ייצור וביצועים וכמובן מחיר, ובעיקר הכי הרבה "מכונית" תמורת הכי מעט כסף; כששוק הרכב בישראל ובעולם זנח את המכונית המשפחתית הקלאסית ועבר לג'יפונים ולקרוס-אוברים - הייתה שם קיה עם ה"ספורטאז", ג'יפון אופנתי ומאובזר, שהוצע במחיר מפתיע ונגיש במיוחד וכבש את שוק הרכב הישראלי (מתחילת 2016 – זהו הרכב הכי נמכר בישראל).

 

ועכשיו מגיע לכאן ה"נירו", וכנהוג בקיה - הוא נאמן לעקרונות המותג: הוא מעוצב בדיוק כמו שקהל הלקוחות רוצה כיום (ג'יפון מסוגנן), הוא מאובזר היטב (עם לא מעט אבזרי פינוק אבל ובעיקר באבזרי בטיחות), והוא מעניק תמורה נהדרת לכסף, עם מחיר שובר שוק: רק 137 אלף שקל, קצת יותר ממחירן של מכוניות משפחתיות שגרתיות.

 

נאמן לעקרונות המותג. נירו קיה, עכשיו גם אצלנו (צילום: רונן טופלברג)
    נאמן לעקרונות המותג. נירו קיה, עכשיו גם אצלנו(צילום: רונן טופלברג)

     

    מה יש בנירו ולמה הוא מיוחד ומשתלם כל כך?

    • הוא ג'יפון (או קרוס-אובר, לפי המונח המעודכן יותר): וזו תצורת הרכב הכי מבוקשת כעת בישראל ובעולם. למעשה, בישראל עלו לכבישים מתחילת השנה יותר ג'יפונים מאשר מכוניות משפחתיות. נכון, הוא קטן מעט בממדיו (אורך, רוחב וגובה) ממובילי הקטגוריה – הספורטאז' והטוסון, אבל המרחב הפנימי שלו טוב יותר, תא המטען גדול וארבעה מבוגרים, אפילו גבוהים, ירגישו בו נהדר (המושב האמצעי מאחור צפוף, כרגיל).

     

    • הוא היברידי: וזה אומר שהוא מצויד בשני מנועים: בנזין 1.6 ליטר המפיק 105 כוחות סוס, וחשמלי המוסיף עוד 43 כוחות סוס, והם יכולים לעבוד לחוד וביחד: החשמלי יכול להניע את הרכב בנסיעה אטית בעיר למרחק מה (עד שהמצבר מתרוקן), הבנזין יכול לשייט בתנועה רגילה ושניהם עובדים יחד כשנזקקים למאמץ – בתאוצה או בעלייה, והשילוב מעניק כוח (מומנט) מרשים.

    תיבת ההילוכים אגב, היא אוטומטית-רובוטית, בעלת שני מצמדים ושישה הילוכים.

     

    • וכמובן, היברידי אומר חסכוני ומזהם פחות. היצרן טוען לצריכת דלק משולבת של כ-26 ק"מ לליטר, בחיים האמיתיים זה יהיה קצת פחות, בין 18 ק"מ לליטר בשיוט רגוע מחוץ לעיר ועד כ-20 ק"מ לליטר בעיר, כשהמנוע החשמלי פועל בחלק מהזמן במקום מנוע הבנזין, וכך או אחרת אלו נתונים מצוינים בקטגוריית הג'יפונים וטובים בעשרות אחוזים מאלו של הספורטאז' והטוסון, ואפילו מאלה של רנו קדג'אר בעל מנוע הדיזל החסכוני. פליטת CO2? רק 88 גרם לקילומטר, ירוק לגמרי.

     

    • הוא בטוח: ומצויד בערימת אבזרי בטיחות שעד לאחרונה הוצעו רק ברכבי יוקרה יקרים: בקרה אקטיבית למניעת סטייה מנתיב – שלוקחת שליטה על ההגה ומכוונת את הרכב למסלול הנכון במקרה של סטייה ללא איתות (מה שמצביע על כך שנהג לא התכוון לעבור נתיב); בלימה אוטומטית - עד מהירות של כ-80 קמ"ש (במקרה של זיהוי רכב או אדם בנתיב הנסיעה); בקרת שיוט אדפטיבית – המאיצה ומאטה את הרכב בהתאם לקצב התנועה, ללא צורך לסנכרן את הבקרה מחדש; ו-7 כריות אוויר. במבחני הריסוק של EuroNCAP הוא זכה ל5-4 כוכבים (תלוי ברמת אבזור הבטיחות).

     

    • הוא מאובזר בהיגיון (אם כי לא בנדיבות, כדי לשמור על מחיר נמוך): יש מערכת סאונד טובה, קישור בלוטות' לטלפון הנייד ומצלמה אחורית, יש פתח מזגן ליושבים מאחור ויש אפילו צמיג רזרבי – שזה עניין נדיר ברכב היברידי הזקוק לנפח לאחסון המצברים, אבל אין צג מולטימדיה צבעוני וגדול מהסוג הכולל אפליקציות שונות, לא גג שקוף או נפתח, לא התנעה ללא מפתח ולא שקעי טעינה מאחור.

     

    • והוא זול: כאמור, 137 אלף שקל, נכון להיום – אלף שקל פחות ממחירו של הספורטאז', הרבה פחות ממחיר ג'יפונים אחרים בשוק, ולא הרבה יותר ממחיר המשפחתיות הפופולאריות. להשוואה: קורולה עולה 132-129 אלף שקל (תלוי בדגם), יונדאי אלנטרה – 134-132 אלף, טויוטה אוריס היברידית – 134 אלף, וטויוטה פריוס – 152 אלף שקל. אף אחת מהן אינה ג'יפון, והאבזור שלהן אינו מגיע לרמה שיש בנירו.

     

    בקרה אקטיבית, בלימה אוטומטית ובקרת שיוט: הנירו מצויידת כמו רכב יוקרה (צילום: רונן טופלברג)
      בקרה אקטיבית, בלימה אוטומטית ובקרת שיוט: הנירו מצויידת כמו רכב יוקרה(צילום: רונן טופלברג)

       

      ובכן, האם לרוץ לקנות?

      הנירו מעניק תמורה נהדרת לכסף. הוא אינו חף מפשרות - למשל באבזור מפנק שמעט חסר, בממדים שקרובים יותר למכונית סטיישן מוגבהת מאשר לג'יפון מקובל, בהנעה קדמית בלבד (ולא לכל ארבעת הגלגלים) ובמרווח גחון נמוך שאינו מתאים לנסיעה בשטח, אבל רשימת היתרונות ענקית, המחיר מפתיע לטובה וכשמשווים את מה שמקבלים בו לעומת מה שמציעות מכוניות משפחתיות רגילות – קשה להחליט אחרת. הימור כמעט בטוח: יעמדו בתור כדי לקנות אותו.

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד