שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קללת הקניונים של ב"ש? "עסקים קורסים"
    בעלי חנויות בבאר שבע התייחסו לפרסום לפיו אחד מכל שבעה עסקים בעיר נתון בסכנת פשיטת רגל והסבירו כי הדבר נעוץ בכמות החנויות הגדולה לצד מספר התושבים שלא השתנה. "כולם מוכרים פחות, מרוויחים פחות ונותנים פחות שירות"

    השבוע פרסמנו כי באר שבע היא העיר המסוכנת ביותר לעסקים בקרב הערים הגדולות, ושאחד מכל שבעה עסקים נמצא בסכנת פשיטת רגל . מספר בעלי עסקים בעיר סיפרו ל-ynet על הקשיים שהם חווים. 

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה

    מוסכניקים, לא מה שחשבתם: מחשב ולא גריז

    בוגרי מדעי המחשב, רפואה והנדסה מרוויחים הכי הרבה

    דחייה בהעלאת גיל הפרישה לנשים

     

    חבר המועצה וחבר הנהלת לשכת המחסר בבאר שבע, ולרי מיגירוב, אמר: "התחרות יותר קטנה, אבל אני לא מסכים עם הניתוח הזה. קשה בכל מקום ויש לזה הסבר פשוט: כוח הקנייה באזור. באר שבע היא עיר עם אוכלוסיה של כ-210 אלף תושבים שמעניקה שירותים לכחצי מיליון איש. אי אפשר להשוות את זה עם נתונים של המרכז, עם סביבה של למעלה ממיליון תושבים. ככל שפותחים יותר מרכזים מסחריים התחרות גדלה. הפיתרון הוא לתת יותר מענקים לעסקים, ללכת לקראתם באמצעות מתן הנחות בארנונה, הקלות במיסים עירוניים ועוד".

     

    באר שבע (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    באר שבע(צילום: בראל אפרים)
     

    בדיקה שערכה חברת "דן אנד ברדסטריט ישראל" אודות רמת הסיכון של העסקים בישראל העלתה כי הפערים בין המרכז לפריפריה מתגלים גם ביציבות בתי העסק. בעוד בבאר שבע אחד מכל שבעה עסקים נמצא בסכנת סגירה, בתל אביב מדובר באחד מכל עשרה עסקים בלבד. בקטגוריית הערים הבינוניות המצב דומה: רהט היא העיר בעלת אחוז העסקים ברמת הסיכון הגבוה ביותר, כאשר אחד מכל חמישה עסקים נמצא בסכנה ובהוד השרון נמדדה רמת הסיכון הקטנה ביותר: רק אחד מכל עשרים עסקים נמצא בסיכון. על פי הבדיקה, בשנת 2016, מתוך כ-12 ערים בדרום שנבדקו, ב-10 מהן חלה עלייה באחוז העסקים בסכנת סגירה.

    שיעור העסקים שנמצאים בסיכון בערים הגדולות (מקור: חברת דן אנד ברדסטריט ישראל) (מקור: חברת דן אנד ברדסטריט ישראל)
    שיעור העסקים שנמצאים בסיכון בערים הגדולות(מקור: חברת דן אנד ברדסטריט ישראל)

    "מכיר המון אנשי עסקים שהתרסקו"

    בעלי העסקים חלוקים בדעתם. מבורך כהן, בעל בתי קפה בבאר שבע, מסביר כי הכל תלוי בסגירת תנאי המסחר מול הקניונים: "צריך לדעת איך להתנהל, לדעת שיש אחוזי רווח שלא זזים מהם. אם עסק מתנהל נכון הוא לא אמור להיסגר. הכל מתחיל ונגמר בהתנהלות נכונה, באר שבע גדולה ויש פה מסחר, מי שיהיה טוב ישרוד".

     

    כהן טוען כי לאוכלוסיה הבדואית ולאוכלוסיה מסביב לעיר יש כוח קניה עצום. "באר שבע התפתחה מאוד בשנים האחרונות, ובשנה אחת פתחתי שלושה סניפים. חשבתי שאני מבין גדול בכל תחום, אך בסוף הגעתי לתובנה שאני צריך להתעסק במה שאני יודע כבעל עסק ולתת לאחרים להתעסק עם דברים אחרים. צריך להיות מודע לטעויות כדי לא להתרסק. אני מכיר הרבה אנשי עסקים שקפצו וקנו בית והכל, מכיר הרבה שהתרסקו".

     

    בעל עסק בעיר העתיקה מציג תמונה שונה לגמרי: "הקניונים הרגו את העיר העתיקה, אנשים כבר לא מסתובבים פה ומעדיפים את המזגן בקניון או ללכת לביג". בקניונים התלוננו בעלי העסקים על ריבוי החנויות בעיר, ועל כך שכוח הקנייה קטן בהרבה ממספר העסקים שיש בעיר".

     

    "הרשתות פותחות בכל מקום", אמר אחד מבעלי החנויות בגרנד קניון, "אנשי עסקים מקומיים מרגישים צורך לפתוח עוד חנות וקופצים מעל הפופיק. מתקשים לאכלס כאן את הקניון".

     

    "מישהו היה צריך לעצור את הקניונים"

    איש העסקים משה טרבלסי, בעל סוכנות ביטוח גדולה בבאר שבע, ציין כי "הנתונים מסתדרים עם מה שאני רואה בשטח, אבל לא באותה חומרה. יש עסקים קיימים, הם לא מתמוטטים ויש כאלה שבהחלט מאריכים חיים. לומר שאנחנו כמו בתל אביב? המרחק עצום, זה אפילו לא כמו ערים אחרות במרכז.

     

    "אין תיירים באזור באר שבע, זו עיר שמכלכלת את עצמה ומכאן נובע הקושי. זו בעיה שקיימת כל הזמן, אם לא יהיה שינוי דרמטי שיניע את המסחר בעיר המצב לא ישתנה".

     

    טרבלסי מסביר כי הדבר נעוץ בתחרות הרבה: "באר שבע אמנם מספקת שירותים לערי האזור, אבל ברגע שיש הרבה מכל דבר התחרות גדלה. מישהו היה צריך לעצור את הקניונים.

     

    "אין תנועה חדשה, אין קונים חדשים והם מתחלקים על יותר מרכזים מסחריים. כולם מוכרים פחות, מרוויחים פחות ונותנים פחות שירות, אין מספיק כח קניה ולכן העסקים קורסים, אבל אני חושב שהדברים יכולים להשתנות". 

     

    כמעט מ"ר של מסחר לכל תושב

    הקמת עיר הבה"דים והמעבר העתידי של בסיסים רבים לנגב הגדילו את תאבונם של יזמי הנדל"ן בבאר שבע בשנים האחרונות. אחד מהסימנים בשטח לכך הן כאמור הקמתם של מרכזי קניות רבים. בעיר יש כיום כ-210 אלף מ"ר שטחי מסחר, כמעט מ"ר לתושב. לפי נתוני חברת "ריס", אחרי פתיחת ה"גרנד קניון" ירדו המכירות למ"ר בקניון הנגב ב–33%, במרכז "וואן פלאזה" בכ-25%, ובמרכז "ביג" חלה ירידה של 11%.

     

    בקניון הנגב מנסים להחיות את המקום, בין היתר באמצעות שדרוג התשתיות ושינוי תמהיל החנויות, לאחר שחלקן עזבו לטובת מרכזי קניות אחרים. בנוסף, מרכז "וואן פלאזה" הפך למרכז חנויות אאוטלט של חברת הנדל"ן "מבנה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים