שתף קטע נבחר

הנשיא שבעט בפוליטיקלי קורקט. פרשנות

דונלד טראמפ הוא הנשיא ה-45 של ארה"ב גם בזכות ההתנהלות הבוטה והתמיכה מאמריקה הלבנה, אבל בעיקר משום שמולו התייצבה מועמדת מהוססת שלא ידעה לנצח. המסר היחיד של קלינטון היה "מגיע לי"

 

 

יותר מאשר היה זה ניצחונו של דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות, הייתה זו תבוסתה של הילרי קלינטון. לא רק שהיא עשתה כל שגיאה אפשרית, והסתבכה בקלות בלתי נסבלת עם פרשיות שהפכו אותה בעיני הציבור לבלתי אמינה ולא הגונה, אלא שמלכתחילה היא התייצבה למרוץ בלי בשורה, בלי חזון, בלי יכולת להעניק השראה.

 

היא הייתה מועמדת שנואה ומעוררת תיעוב בעיני חצי אמריקה באותה מידה שטראמפ היה שנוא במחצית השנייה. אלא שבניגוד אליה, לטראמפ היה מסר קליט, בריוני, מנפץ: הוא הבטיח להחזיר את אמריקה לגדולתה.

 

היא עמדה מולו כשהמסר היחיד שהיה לה הוא "מגיע לי". היא התהלכה בנתיבי המרוץ כמי שמבקשת לקבל את הכתר המגיע לה בזכות שקדנותה, צייתנותה ושירותה רב השנים עבור המולדת. היא לא הצליחה להדליק את בסיס הכוח שלה במפלגה הדמוקרטית. פחות שחורים הצביעו עבורה מאשר הצביעו לאובמה, שזה עוד יכול להיות מובן, אלא שגם פחות היספנים הצביעו עבורה מאשר עבור אובמה.

 

היא הצדיקה את הכינוי שדבק בה: האישה שלא יודעת לנצח. הילרי קלינטון הפסידה כי לא הבינה שיש רעב בציבור האמריקני לניעור השיטה הפוליטית הישנה והמושחתת. ברני סנדרס הבין זאת היטב. הוא קרא את רחשי הלב של הציבור הליברלי והמרכזי שביקש לבעוט בשיטה. גם דונלד טראמפ קלט זאת: הוא נכנס לקרביים של הבוחרים והצליח לטלטל אותם לכיוון שלו.

חגיגות הניצחון של הנשיא הבא והגברת הראשונה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
חגיגות הניצחון של הנשיא הבא והגברת הראשונה(צילום: AFP)


 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

טראמפ אמנם עשה את הונו ואת המוניטין שלו תוך ניצול השיטה שבה רצתה אמריקה לבעוט, אבל התומכים שלו לא התרגשו מהעובדה שהוא לא שילם מסים במשך עשורים. גם לא הפריעה להם העובדה שהתפאר בוולגריות על מה הוא עושה לנשים ועל 12 המתלוננות נגדו.

 

טראמפ בנה קמפיין של שנאה והתנהל כבריון בזירה, והתומכים שלו הריעו לו: הוא בעט בפוליטיקלי קורקט, בספר החוקים של הקמפיין. הוא נמצא חסר יכולת לומר אמת או להציג עובדות. הוא ניהל קמפיין מהבטן, באינטואיציה, לא הקים מטה ארגון, לא הקשיב לעצות. הייתה זו הצגה של איש אחד שהצליח להתחבר לזעם המבעבע של אמריקה הלבנה.

 

את התמיכה הגדולה ביותר שלו קיבל הנשיא החדש מגברים לבנים, חסרי השכלה גבוהה, שהרגישו שגנבו להם את "אמריקה הישנה והטובה", ביטוי מכובס לאמריקה הלבנה. הם אהבו לשמוע אותו עולב במהגרים, שבהם הם רואים את מי שגונבים מהם את מקומות העבודה. הם חגגו כשהוא הבטיח למנוע כניסת מוסלמים לאמריקה, כי בבורותם, כמותו, הם סבורים שכל מי שמחזיק ספר קוראן בידו הוא טרוריסט המאיים על שלומה של אמריקה.

 

איש ממצביעיו לא התרגש מהעובדה שהתחנף לפוטין, ובמרומז ובעקיפין ביקש ממנו להתערב בבחירות לטובתו, בעורמה, בתחבולות, בנתיבים אפלים שבין דיפלומטיה לריגול. להיפך: בעיניהם כל דרך לבלום את הילרי קלינטון הייתה לגיטימית ומבורכת. הוא עודד אותם לומר בקול רם "תכלאו אותה", והצמיד לה את הכינוי שדבק בה: "הנוכלת".

קלינטון. מסר של "כן ולא" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
קלינטון. מסר של "כן ולא"(צילום: AFP)


 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)
 

דונלד טראמפ נכנס למרוץ כאשר במפלגתו שלו התייחסו אליו כאל מוקיון, קוריוז ובור ועם הארץ. הם לא לקחו אותו ברצינות, וכאשר צבר תנופה עשו הכול כדי לנתץ את המרוץ שלו. אבל השטח היה שלו: כשהממסד הרפובליקני התנער ממנו, הבוחרים יצאו מגדרם כדי לסייע לו.

 

הם אהבו את ההשתלחות שלו בתקשורת. טראמפ סיפר לאוהדיו בכל אחת מאסיפות הבחירות שלו שהוא עומד לנצח, אבל ביקש מהשומעים לא לדבר על כך כדי להרדים את היריב. ברוח זו יכול להיות שהם שיקרו גם לסוקרים. כל הסקרים, כמעט ללא יוצא מהכלל, חזו את ניצחונה של קלינטון. הם לקחו בחשבון שיש כאלה המתביישים לומר שהם מצביעי טראמפ או שבכוונה רימו את הסוקרים, אבל לא נוצר המדגם היכול לשקלל באופן מדויק את אפקט השקרנים בסקרים.

 

אם למפלגה הדמוקרטית היה מועמד או מועמדת חזק או חזקה, לטראמפ לא היה סיכוי לנצח. אבל מולו עמדה אישה שעמדותיה בנושאים שעל הפרק אינן ברורות: פעם היא בעד הסכם סחר ופעם נגד, פעם היא תומכת ברפורמת ההגירה ובהזדמנות אחרת היא מהססת. מול מועמד נחרץ עמדה מישהי שמתנהלת בפתלתלות, שהמסר שלה הוא כן ולא, אין לה משהו חדש להציע לאמריקה שמבפנים היא אומה הבוערת וכמהה לשינוי גדול ולטלטלה.

 

דונלד טראמפ נבחר לנשיא ארצות הברית וזה פרצופה החדש של אמריקה. הילרי קלינטון לא ניפצה את תקרת הזכוכית לנשים גם משום שלא הצליחה להלהיב את הציבור בהיותה אישה ראשונה שמגיעה קרוב כל כך לבית הלבן. היא קיבלה את אבק הכוכבים הנוצץ ביותר כאשר מישל וברק אובמה ניהלו קרב מחוף לחוף למענה, אבל נגזר עליה להפסיד בגלל מי שהיא ומי שהיא מייצגת.

 

טראמפ הוא הנשיא הבא והוא ניצח כי התמודד מול מועמדת חלשה, שלא ידעה להביא עמה למרוץ רוח חדשה. בעיקר כי אין לה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים