אירנה עמדה בפינת האולם וגירדה בציפורניה מהקיר כרזת בחירות "הילארי־קיין". היא עשתה זאת באובססיביות, כאילו היא מכלה את זעמה בשלט הבחירות קטן. זה היה שניות אחדות אחרי שהודיעו כי גם פנסילבניה עברה לצידו של טראמפ, ואין יותר סיכוי לקבל את מפתחות הבית הלבן.
"חצי שנה אני עובדת איתה", היא אמרה לי. "באתי לכאן היום כדי לחגוג. כדי לגעת בהיסטוריה. כדי לדעת שיש תקווה והכל אפשרי במדינה שלי. אני הולכת הביתה, רוצה להיכנס מתחת לשמיכה, להתעורר בבוקר ולגלות שזה רק היה חלום רע".
אירנה קמבל היא אחת מאלו שזכו לכינוי "ילדי ברני": סטודנטית ביום, מלצרית בערב כדי לממן את הלימודים, דירה שכורה עם שתי שותפות וחלום על קריירה באקדמיה. כשהבינה שברני סנדרס לא יהיה המועמד, חשבה שלא תשתתף בכלל בהצבעה כי היא לא מאמינה להילארי ולא חושבת שהיא הייתה יכולה לטלטל את אמריקה או להביא את המהפכה שהבטיח סנדרס. "אבל חלפו הימים והבנתי שאני לא יכולה להרשות לעצמי את הלוקסוס הזה של ההתנתקות. באתי עם חברה למטה של הילארי בברוקלין והודענו שאנחנו מתנדבות".
אירנה הגיעה למרכז הקונגרסים יעבץ כדי לסייע בהכנות למסיבת הניצחון. "עכשיו כל מה שנשאר לי זה השלט הקטן הזה, משהו למזכרת ממה שהיה צריך להיות ולא קרה". יש לנו את זיכרון ה־9/11, ומהבוקר הזה יש לנו את טראומת ה־11/9".
ביום שלישי לפנות ערב שקעה השמש מעל נהר ההדסון בניו־יורק בצבעים בוהקים של כתום ואדום. רוח קלה של יום חורף נעים נשבה. האנשים הלבושים בבגדי חג עמדו בתור והמתינו להיכנס לאירוע שיאפשר להם לשמוח את שמחת הניצחון וגם להיות חלק מהיסטוריה. נשיאה ראשונה בארצות־הברית. הם עמדו בשקט, לא הראו שום סימנים של עצבנות על הכורח לעמוד שעות בתור. ברחבה היה שקט מוזר, שקט לא ברור. בדיעבד אפשר לפרש זאת כשקט שלפני הסערה.
קלינטון ואנשיה באמת האמינו שהם הולכים לנצח. בבוקר היא פסעה זורחת לקלפי כדי להצביע עם בעלה ביל, התראיינה בקלילות לכתבים שהמתינו לה ואמרה: "בבית הלבן יצטרכו להעביר את הטלפון האדום לצד השני, כי אני וביל לא הולכים להחליף את הצדדים בהם אנחנו נוהגים לישון". עד לרזולוציות הללו היא הגיעה. את יום הבחירות עצמו היא העבירה בחיק המשפחה והחברים הקרובים. אנשים שפגשו בה התרשמו כי יש לה שכנוע פנימי עמוק שהיא עומדת לקבל את המפתחות לבית הלבן. "היא הייתה כל כך נינוחה במשך היום, אפילו מצאה זמן לקרוא ספר", אמרה לי אחת מחברות המשפחה "היא חיכתה שהזמן יעבור כדי שתוכל ללבוש את החליפה הלבנה המיוחדת שתפרו לה לאירוע, ולבוא ולקבל את הכתר".
באותה שעה היה דונלד טראמפ, על פי עדות מקורביו, במצב של כמעט אופוריה. "היו עליות ומורדות בקמפיין הזה", סיפר לי יועצו הבכיר לענייני יהודים וישראל, דיויד פרידמן. "אבל בימים האחרונים הוא ואנשי המטה שלו היו משוכנעים שהוא הולך לנצח."
אמרת לי כבר לפני שבוע שהוא מנצח. איך ידעת?
"לא ידעתי. את יודעת למי ניתנה הנבואה. חשבתי שהוא ינצח כי הוא נגע ברגשות הכי עזים של הבוחרים. הוא נגע לליבם של האנשים הנשכחים בחברה שלנו. אלו שנזנחו על ידי אובמה. אלו שאיבדו ג'ובים באוהיו ובפנסילבניה. הוא בעצמו הרגיש וידע לגעת. בואי, אני אספר לך משהו מהשבוע האחרון: הוא התעקש ללכת לנאום במישיגן. כל היועצים אמרו לו שחבל על הזמן: מאז 1988 לא ניצח שם מועמד רפובליקני. זו מדינה שתלך להילארי. והוא התעקש. והוא יודע להתעקש. ויצא למישיגן בהחלטה של הרגע האחרון, והנה, הוא העביר אליו גם את המדינה הזו. אנשים פיתחו סוג של אמון כלפיו, כי הוא ידע לזהות מה הם מרגישים באופן הכי חזק ולמה הם מצפים. יש לו הבנה בלתי רגילה למפת האלקטורים".
הוא עצמו היה מופתע מהניצחון?
"הוא אמר כל הזמן שהוא ינצח, אבל כשזה קרה גם הוא היה מופתע".
פחית קולה ב–7 דולר
יום הבחירות של דונלד טראמפ החל ברגל שמאל: הרשת געשה בעקבות צילום שלו ושל אשתו מלניה מצביעים. הוא נראה כמי שמציץ לה כדי לוודאי שאכן הצביעה עבורו. יום מתוח עבר על משפחת טראמפ גם בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת כי בשבוע האחרון הוא סבל מדיכאון כי חשב שהוא הולך להפסיד, וה"ניו יורק טיימס" אף פירסם כי בתו איוונקה הצטלמה לתשדיר בחירות עבורו אבל הורתה לקמפיין לגנוז אותו כי הבינה שאביה הולך להפסיד ולא רצתה לקשור עצמה יותר מדי למפלה כי לדעתה זה יפגע בעסקיה.
אווירת דכדוך אפפה את אולם הנשפים של מלון הילטון במרכז מנהטן, שם התארגן מטה טראמפ לאירוע ליל הבחירות. במשך שעות ארוכות האולם היה שומם, המוזמנים לא טרחו להגיע, וגם התקשורת העדיפה את מרכז יעבץ. מול אלפי עיתונאים שהגיעו לאירוע של קלינטון היו רק כמה מאות מול המלון של טראמפ.
"אנשי קלינטון הכינו שמפניה מראש, וזה מזל רע", אמר לי אחד ממקורבי טראמפ. "הם גם הכינו זיקוקי דינור. היה משהו דורסני בכל ההכנות הללו. טראמפ לא הכין כלום". אחרי שכבר קיבל טלפון מקלינטון שהיא מברכת אותו על ניצחונו פנו אנשיו להנהלת המלון וביקשו לפתוח את כל הברים של המלון, לא רק זה שבלובי. המשקאות היו בתשלום מלא: שבעה דולר לפחית דיאט קולה.
כשהודיעו על תוצאות ההצבעה בצפון קרוליינה, הפכה האופוריה במטה קלינטון להתקף חרדה. אבל בשלב זה עוד הייתה בעיניהם תקווה. את פלורידה הם היו ערוכים להפסיד. ההנחה הייתה שגם בלעדיה יכולה קלינטון לנצח בקלות. כאשר הודיעו על ניצחונה בווירג'יניה, הפרצופים הקפואים החלו לחייך מחדש, אבל אז באה מהלומת פנסילבניה, שסתמה את הגולל על המרוץ שלה.
אלפי העיתונאים נהרו לחגיגה האמיתית: מטה המנצחים. בדרכם החוצה הם פגשו אוהד צעיר של הילארי קלינטון שהניף בידו שלט גדול שהכין בכתב יד: "חיבוק בחינם". המוזמנים שפילסו דרכם החוצה ממרכז יעבץ, אחרי שהמסיבה שהובטחה להם הפכה לתהלוכת אבל, הפנו אליו מבט. הם נראו כאילו זה באמת מה שהם היו צריכים: נחמה אחרי ההתרסקות, כתף להישען עליה אחרי שהאופוריה התחלפה תוך כמה שעות והפכה לדיכאון. ואכן, היו שם הרבה חיבוקים.
השדרה השישית במנהטן, מבצרם של הדמוקרטים הליברלים, נשטפה בזרם של אוהדי טראמפ שעטפו עצמם בדגלים וחבשו את כובעי המצחייה עם הלוגו "נהפוך את אמריקה לנהדרת מחדש". אלו מראות שלא היו לפני כן בניו־יורק: האוהדים יצאו מהמחבוא, כפי שעשו גם במהלך ההצבעה ברחבי ארצות־הברית. הם התהלכו כאילו נכנסו לאקסטזה והשמיעו את הקריאות שהפכו לפסקול הקמפיין שלו: "תכלאו אותה" ו"תבנה לנו חומה". טראמפ חגג את ניצחונו בנאום מתון, כאילו הוא ממציא את עצמו מחדש כפוליטיקאי אחראי וממלכתי, אלא שהרעל שהחדיר למרקם החברתי של ארצות־הברית חילחל אצל אוהדיו: הם לא היו מוכנים לשמוע אפילו מילה אחת של פיוס. "כן, הוא צריך לשלוח אותה לכלא. היא מושחתת ונוכלת", אמר לי אוהד שלו ברחוב בשעה ארבע לפנות בוקר, כשעל חולצתו שורת כפתורי של טראמפ ותמונה של הילארי קלינטון במדים כתומים של אסירה מאחורי סורגים. "אנחנו נחזיר לעצמנו את אמריקה הישנה והטובה", אמר. שאלתי אותו למה הוא מתכוון, והוא הצביע בידו לעבר קבוצה קטנה של אפרו־אמריקאים ואמר בלי בושה: "אנחנו נראה להם ולכל המהגרים מי האדון של המדינה הזאת. עכשיו הם בטראמפלנד ואנחנו נקבע מה החוקים".
יום לאחר הבחירות הגיעו הכלבים של השירות החשאי למגדלי טראמפ בשדרה החמישית. האבטחה עליו הפכה להיות בסדר גודל של נשיא מכהן, וכלבים המאומנים בגילוי חומרי נפץ הפכו להיות חלק מהטבעת שמקיפה אותו. הפנטהאוז שלו הפך להיות חדר מלחמה לכל דבר: שגרירים באו ויצאו, עוזרים הביאו ערימות של קורות חיים של מבקשי עבודה, והטלפונים הוצפו בהודעות חנופה מצד פוליטיקאים במפלגה הרפובליקנית שסירבו לתמוך בו ועכשיו הם לוטשים עיניים לג'ובים.
"בתחילת הערב לא היו במטה של טראמפ אנשים. האולם שלו היה ריק", סיפר לי יועץ בכיר שלו. "אנשים שהוזמנו לא באמת האמינו שהוא ינצח. אבל ברגע שהיה ברור שניצח, האנשים זרמו לאולם. מי שלא דאג מראש להשיג הזמנה התחנן בטלפון שייתנו לו להיכנס. אנשים צבועים: כשהוא היה צריך אותם הם נעלמו. כשהוא ניצח כולם קפצו על העגלה. לא היה מקום להכניס סיכה".
קושנר יסדר
טראמפ כבר החל לבחון מועמדים לתפקידי שרים בקבינט. המניות של ניוט גינגריץ', שהביע בו תמיכה פומבית, נמצאות בעלייה, והוא המיועד להיות שר החוץ בממשל שלו. גינגריץ', לשעבר יו"ר בית הנבחרים ובעצמו מועמד לנשיאות שכשל, נחשב לידיד ישראל, והוא מתנגד נחרץ לפתרון שתי המדינות. לטראמפ יש מחויבות כלפי אותם רפובליקנים שהיו הראשונים לתמוך בו ועכשיו, יחד עם חתנו ג'ארד קושניר, הבעל של איוונקה, הם עסוקים במלאכת השיבוצים. מושל ניו־ג'רזי כריס כריסטי וראש עיריית ניו־יורק לשעבר רודי ג'וליאני נאבקים על משרת היוקרה של שר המשפטים והתובע הכללי. קושניר מתנגד למינויו של כריסטי, כי כשהיה התובע הכללי של ניו־ג'רזי הוא שלח את אביו לשנתיים לכלא על עבירת מסים. לכן נראה כאילו התפקיד מונח בכיסו של ג'וליאני. גם לשרה פיילין, מושלת אלסקה לשעבר ומי שהייתה בשעתו מועמדת לתפקיד סגנית הנשיא, מיועד תפקיד בכיר בקבינט: היא חרשה למענו את ארצות־הברית והעצימה את גלי השנאה שעל גביהם נישא לבית הלבן. היא מדברת בדיוק כמוהו, בגזענות ובפלגנות, וטראמפ אמר לא פעם במהלך הקמפיין: "אני מאוד מעריך אותה, אם היא תרצה היא תהיה שרת הפנים שלי". לא סתם מייחס טראמפ חשיבות לתפקיד הזה: שר הפנים הוא זה שיצטרך לממש את המדיניות של בלימת המהגרים בכניסה לאמריקה ואת גירוש המהגרים הלא חוקיים, ופיילין — שהשיבה בחיוב להצעה — תעשה זאת בשמחה.
גם למנתח המוח בן קרסון מיועד תפקיד: הוא הצטרף אל טראמפ לאחר שבעצמו נכשל בפריימריז של הרפובליקנים ושימש בעצם עלה תאנה. קרסון האפרו־אמריקאי ניסה לקרב את טראמפ אל המצביעים השחורים ולפוגג את החשש כי הוא מפלה שחורים.
תובע מיוחד נגד הילארי
כריס כריסטי הוא האחראי על צוות המעבר לבית הלבן, ומשימתו כעת היא לאייש אלפי תפקידים: שגרירים, פקידים בכירים, ראשי סוכנויות מודיעין ומנהלי השירותים ציבוריים. כריסטי החל לבנות את מינהלת המעבר כבר לפני כמה חודשים, וחוץ מלשכור אלפי עובדים הוא מעסיק צוותי מומחים שכותבים עבור טראמפ את תוכנית מאה הימים בתחומים השונים.
העיתונים "וול סטריט ג'ורנל" ו"וושינגטון פוסט" ואתר "בלומברג" דיווחו אתמול כי טראמפ נערך לממש כמה מהבטחות הבחירות השנויות במחלוקת שלו כבר בשבועות הראשונים שלו בתפקיד. למשל, פרויקט בניית החומה בגבול מקסיקו. מדובר בפרויקט גרנדיוזי שעלותו מיליארדים רבים של דולרים, וטראמפ בונה על כך שהרוב הרפובליקני בקונגרס יאשר לו את התקציב. יהיה לו קשה הרבה יותר לחייב את מקסיקו לשלם על הפרויקט, כפי שהבטיח לעשות.
הבטחה נוספת שמתכוון טראמפ ליישם מיד עם כניסתו לבית הלבן היא ביטול הצו הנשיאותי של אובמה משנת 2012, שהגן מפני גירוש על מיליוני מהגרים בלתי חוקיים שהובאו לארה"ב בילדותם. הדבר יביא לגירוש המוני של מהגרים ששוהים באמריקה כבר שנים רבים, ואפשר להניח שזה לא יעבור בשקט. לפי הדיווחים, ארגוני זכויות אזרח כבר נערכים לפעול משפטית נגד התוכנית הזו. עוד דווח כי צוותי מאה הימים שוקלים למנות בהקדם תובע מיוחד שיעסוק בפרשת האימיילים של הילארי קלינטון.
אמריקה של טראמפ תהיה היפוכה של אמריקה של אובמה: בכוונתו לייצר סדר עולמי חדש. זה לא מקרה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה בין הראשונים לברך אותו. בין השניים התפתחה חברות מוזרה. טראמפ מתכוון להקים קואליציה עם רוסיה וסין כדי לטפל מחדש בנושא האיראני. במהלך הקמפיין שלו הוא הודיע כי ביום הראשון לתפקידו בבית הלבן הוא יבטל את ההסכם שחתם אובמה עם איראן. האם באמת כך יעשה?
"למעשה, נתנו לאיראנים כל מה שהם רצו", הסביר לי דיויד פרידמן. "נתנו להם את הכספים שלהם שהוקפאו, הסרנו את הסנקציות. כאשר טראמפ אומר שהוא יבטל את ההסכם איתם, הוא מתכוון לזה שהוא ישיג אתם עסקה טובה יותר שתבטיח שלעולם לא יהיה להם נשק גרעיני".
איך בדיוק הוא מתכוון לעשות את זה?
"טראמפ מצטיין במשא ומתן. על כך אין מחלוקת. הוא יודע להגיע לעסקאות הכי טובות. הוא ווינר. הוא יתאם עמדות עם רוסיה ומדינות נוספות, ייכנס עם האיראנים למשא ומתן וישיג עסקה יותר טובה. הוא יבטיח שגם אחרי עשר שנים איראן לא תוכל להתקרב לנשק גרעיני".
טראמפ חוזר ואומר שהוא יהפוך את אמריקה לנהדרת מחדש. הוא מעולם לא הציג תוכנית איך לעשות זאת. יש לו בכלל תוכנית?
"כמובן שיש לו. צוותים מיוחדים עם מיטב המומחים עובדים איתו. התוכנית המיידית שלו היא להוריד מסים על עסקים כדי לאפשר צמיחה. לבנות מחדש את התשתיות של ארצות־הברית שהן במצב של הזנחה: גשרים, שדות תעופה, בתי חולים. לבנות מחדש את הצבא במתכונת אחרת. לבטל את ביטוח הבריאות של אובמה, שזה כישלון חרוץ, הפרמיות כל כך גבוהות שאנשים לא יכולים לשלם. ובמקביל הוא יציג תוכנית בריאות ציבורית שתאפשר לכל אחד להיות מבוטח".
עכשיו, כשהוא נשיא, ימנה טראמפ את המחליף לשופט בית המשפט העליון אנטונין סקאליה, שהלך לעולמו. בית המשפט העליון של ארצות־הברית, המעורב במרקם החיים האמריקאי באופן מובהק כבר לא יהיה עם ניחוח ליברלי. בתקופת כהונתו של טראמפ הוא יבנה בית משפט עליון בצלמו.
במהלך הקמפיין הופעל עליו לחץ חזק מצד האוונגליסטים שיחמיר את המדיניות בנושא ההפלות, וטראמפ אף הצהיר: "אישה שעושה הפלה צריכה להיענש". גם בנושא זה הוא לא פרסם את תכנית הפעולה שלו. הוא השמיע הרבה מילים, אבל לא הציג תוכנית פעולה שהציבור יוכל לבחון אותה.
טראמפ הצהיר שהוא אוהב את ישראל וידאג לביטחונה. יועצו דיויד פרידמן אף חיבר מסמך המפרט את מדיניות טראמפ כנשיא מול ישראל. טראמפ הודיע כי יכיר בירושלים כבירתה הנצחית והמאוחדת של ישראל, יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, לא יגביל את התקציב שישראל מקבלת לסיוע ולא ימנע מהקונגרס לאשר לה סיוע נוסף. הוא איננו מתכוון לפתוח ביוזמה לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני. "אם ישראל תרצה ללכת למשא ומתן ולהסכם הוא כמובן יתמוך בישראל, אבל הוא לא יכפה עליה דבר", אמר לי אחד מיועציו הבכירים. "בעיניו ישראל היא בעלת הברית החשובה ביותר של ארצות־הברית".
להיחשף לסודות הכמוסים
ב־20 בינואר יושבע דונלד טראמפ לנשיא, ומיד לאחר טקס ההשבעה יעבור להתגורר בבבית הלבן עם רעייתו מלניה ובנם המשותף ברון. איוונקה וג'ארד שוקלים לעבור לוושינגטון עם שלושת ילדיהם כדי להיות קרובים לראש המשפחה ולילדים האחרים. דון ג'וניור, אריק וטיפאני עדיין לא החליטו. על פי אחד ממקורבי המשפחה צפויים כולם להיות בעלי תפקידים כאלו או אחרים בממשל של טראמפ, בין אם התפקידים רשמיים ובין אם פחות רשמיים. ככה הם רגילים לעבוד: כל המשפחה ביחד.
השבוע נפגש טראמפ עם אובמה בבית הלבן בפעם הראשונה כדי להתחיל בהעברת התפקיד בצורה מסודרת. מעתה והלאה הוא יקבל מדי יום תדריכים בסיווג הגבוה ביותר וייחשף לסודות הכמוסים של המעצמה ופעילותה החובקת עולם.
עד שיעברו לוושינגטון צפויה מלניה טראמפ להיפגש כמה פעמים עם מישל אובמה כדי ללמוד על אופן הפעלת הבית והאירועים השונים שמתקיימים בו. "בהתחלה מלניה מאוד התנגדה למרוץ שלו. היא אוהבת את הפרטיות שלה, ורצתה לשמור על חיי משפחה הרחק מאור הזרקורים", אמר לי אחד ממקורביו. "אבל עכשיו היא כולה בתוך העניין. היא רוצה להכניס סטייל משלה לבית הלבן. היא מעריצה את ז'קלין קנדי והיא רואה בה מודל לחיקוי".
בסביבתו של טראמפ טוענים כי מלניה מאוד מחבבת את מישל אובמה ומעריכה אותה, וכי היא מתכוונת לבקש ממנה עצות בנושא המטריד אותה במיוחד: איך זה לגדל ילד קטן בבית הלבן ואיך להגן עליו מפני חשיפה לתקשורת. "הבן של מלניה הוא בן עשר, בערך בגיל שבו היתה מאליה כשבני הזוג אובמה נכנסו לבית הלבן", אמר לי מקורב למשפחה. "היא רוצה לשמוע מה דעתה ומה היא חושבת, כי יש לה הרבה ניסיון. כל נושא הילדים מאוד קרוב ללבה של מלניה, והתוכניות שלה הן להקדיש זמן רב לתלמידים, לילדים ולמשפחות החיילים. בזה היא רוצה להתמקד. וכן, היא תמשיך לטפח את גינת הירק ששתלה מישל בבית הלבן. היא מאוד מודעת לתזונה בריאותית, וגם לספורט. צריך לזכור שמלניה היא אם במשרה מלאה כך שהיא לא תנהל פעילות עצמאית ענפה בבית הלבן. היא תעשה הכל בדרכה ויש לה סגנון".
בבית הלבן יש שף שנשכר לעבודה על ידי בני הזוג אובמה, ועל פי הוראותיה של מישל הוא מכין להם אוכל דל קלוריות ועשיר בירקות. הוא צפוי להיות מוחלף: טראמפ אוהב אוכל אמריקאי נוטף שומנים, והמאכל האהוב עליו הוא המבורגר בלחמניה עם הרבה מיונז. גם בתחום השתייה הוא צפוי להכניס הרגלים חדשים: מאז שאחיו מת מבעיית אלכוהוליזם, טרמאפ איננו נוגע במשקאות חריפים, ובארוחות הערב שלו הוא שותה מיצי פירות בגביעים של יין.
בני הזוג טראמפ יחלקו את זמנם בין הבית הלבן לבין אחוזת הפאר שלהם בפלורידה, ובכל שבוע הם מתכוונים לבלות לפחות לילה אחד בפנטהאוז בניו־יורק. טראמפ אוהב את מגרש הגולף שלו בניו־יורק, ורוצה להיות קרוב לילדיו אם לא כולם יעברו איתו לוושינגטון.
ארצות־הברית החליפה השבוע צבעים וסגנון: היא בחרה בנשיא שהוא היפוכו הגמור של אובמה. הרוח הטובה מלפני שמונה שנים הפכה לרוח רעה. אמריקה כבר לא תהיה מה שהייתה עד כה. פרק חדש ולא ידוע נפתח בדברי ימיה של האומה. נציגי ההיספאנים הפוחדים מגירוש, השחורים הפוחדים מחזרתה של האפליה הגזעית אכזרית וקבוצות המיעוטים האחרות כבר החלו לקיים התייעצויות, בינתיים בשקט וללא פרסום, כדי להתמודד עם המציאות החדשה. כמו כל העולם, הם עדיין מנסים לעכל.
