שומר אחי אנוכי

ב-2006 יצאנו לתקופה של חמש שנים בארה"ב, זוג ותינוקת. בשבילי זה היה זמן לחשוב ולשקול דברים. בעשר השנים לפני-כן צעדתי לקראת הקמת עסק. החלום שלי - אכסניית מטיילים בנגב. ביקרתי במקומות בארץ ובחו"ל, קראתי ואספתי מידע, יצרתי קשרים ולמדתי מלונאות. לקראת הנסיעה הייתי בקשר עם הפקח של אזור דרום ברשות הטבע והגנים. חיפשנו מקום שיהיה מוסכם על חובבי הסביבה. רציתי את ברכתם ותמיכתם.

פתאום הפסקה מהמרוץ, במרילנד ארה"ב, היה לי זמן לעצור ולחשוב. ואז צצו סימני שאלה חדשים. גנבות זה נושא מוכר, מה קורה כשאתה לבד בשטח? בדקתי. גילתי שיש לי חור בידע הגיאוגרפי. מסתבר שהנגב לא בדרום, הנגב במערב... הפרוע! הבנתי שבנגב, מנותק מכל ישוב, אאלץ להקדיש זמן ומשאבים להגנת רכוש במקום לאורחי. הלילות שלי יהיו לבנים. במוקדם או במאוחר יהיו מי שידרשו דמי חסות (פרוטקשן), המשטרה לא תעזור לי וחברות הביטוח לא ישרתו אותי.

מטוסי אל-על נקראים בשמות ערים בישראל. ב-2011 שבנו למולדת ב"באר שבע" היישר לבירת הנגב. בחרנו בנגב מתוך עקרון. אשתי הגיעה להיות חוקרת באוניברסיטת בן גוריון. אני החלטתי עוד בארה"ב, להיות מורה דרך בארץ. עוד בגלות, על נהרות האינטרנט החלטתי גם להתנדב ל'שומר החדש'.

אתי, בת הדודה הנפלאה שלי ואחת מאלו שאני באמת מעריך, סיפרה לי בהתלהבות על ארגון צעיר המחדש את הערכים הציוניים של תנועת 'השומר' (ההיא משיעורי ההיסטוריה) במעשה. בחיפושי ברשת נחשפתי לדברים של מנכ"ל 'השומר החדש' - יואל זילברמן. צודק מי שדורש משילות מהמדינה. אבל יואל נאה דרש ונאה קיים.

מסתבר שהנגב לא בדרום, הנגב במערב... הפרוע!

אחרי הכשרה קצרה אך מצוינת, התחלתי לשמור עם אתי בחוות בנגב הצפוני: הר שמש, אגן שקמה והחווה של ניסים. אנחנו מגיעים בשעה תשע בערב, לרוב פוגשים חקלאי עייף מיום עבודה שעדיין מוצא כוח וזמן לחיוך ושיחה. השמירה היא גם הפגנת נוכחות והדרך הטובה והנעימה ביותר היא מדורה קטנה הנראית למרחק. עצים, תה וקפה כבר שם.

תדריך השמירה נעשה ע"י החקלאי או רכז המצפה – עובד 'השומר החדש'. אנחנו שומעים קצת על הפשיעה החקלאית במקום ("מאיפה הכוח להמשיך אחרי דברים כאלה?"). התבקשנו לא להביא נשק לשמירה, רק טלפונים לצלם בשעת צורך. אחת לחצי שעה אנחנו צרכים לקום מפינוק המדורה ולסייר במשק.

לילות של שיחה ליד מדורה

יצא לי, במשך השנים, לשמור עם סטודנטים, קצינים בשלל דרגות, חברים וותיקים וכאלו שהרגישו ככאלה אחרי לילה של שיחה ליד מדורה. מלילות קפואים מלווים בתה ותבשיל פוייקה ועד לילות קיץ של שחיתות גרגרנית עלי מנגל.

לנו המתנדבים ניתנה הזדמנות לשמור על הארץ שלנו

לעיתים מבקרים רכז המצפה או אחד מראשי 'השומר'. השיחה לא פעם סובבת סביב ערכים ועשייה אבל בשומר הגדילו לעשות –דפי למידה נפלאים גדושים במקורות יהודיים, ציוניים וגם מתרבות העולם. המשותף לכל הלילות הוא זה – בחמש בבוקר כשמשכימים את החקלאי הוא תמיד מודה לשומרים מקרב לב. ואני תמיד שואל את עצמי: 'הוא בכלל מבין כמה זה הדדי?'

כשעולה הבוקר אני זוכר שאם החקלאי לא יחזיק באדמה היא תהיה חלק מ"המערב הפרוע". לנו המתנדבים ניתנה הזדמנות לשמור על הארץ שלנו. כל לילה כזה הוא חיבור למציאות בשטח ובלעדיו קל כל כך לשקוע בשגרה ולהתנתק מהצרות של כולנו. אני רואה בבקרים צעירים שעובדים במקום. כל חווה מספקת מקומות עבודה וצורכת שירותים בפריפריה. בכל חווה מגדלים תוצר מקומי מעולה. זו ציונות.

מה כבר עושים השומרים עושים? נותנים לחקלאי מה שלרובנו ברור מעליו – לישון לילה בשקט. אנחנו, אם יד על הלב, נהנים יותר מעובדים. בסה"כ זה לילה נעים ליד מדורה. אני מחכה שהילדים יגדלו ונוכל אשתי ואני לשמור ביחד. כשהחקלאי מודה לנו אני תמיד משיב: "תודה לך!".

התנדבות בשמירה היא אחד הפרויקטים הראשונים והמרכזיים בארגון השומר החדש. השמירה מייצרת נוכחות בשטח, הרתעה והפחתה בפועל של הפשיעה החקלאית. נוכחותם של המתנדבים בשטח במקרים רבים מונעת נזק או גניבה בזמן ובמקום השמירה.

מעוררת את האהבה לארץ ומייצרת רשת של ערבות הדדית.

באמצעות מאות מתנדבים ומתנדבות השומרים בנקודות אסטרטגיות בגליל ובנגב, מסייעים לחקלאים ולבוקרים להגן על השטחים הפתוחים בנגב ובגליל, מחזקים את רוחם ואת תחושת הביטחון שלהם.

עד כה, נוכחותם של המתנדבים הצליחה למנוע פלישות וגניבות רבות ואפשרה לחקלאים לישון לפחות לילה אחד בשבוע שקט. חוויות השמירה מאפשרת למתנדבים להכיר אנשים ממגוון גילאים ורקעים שונים, לחוש יחד את רגש הרעות, להתנתק מחיי היומיום עבור מטרה משמעותית ולהעביר לילה שלם בשטח עם מדורה. היא בעיקר מעוררת את האהבה לארץ ומייצרת רשת של ערבות הדדית.

• להצטרפות לשמירה באזור הנגב צרו קשר עם אלה בטל' 050-8818191 או במייל: shomernegev@gmail.com .
• להצטרפות לשמירה באזור הגליל צרו קשר עם דורון בטל' 054-5286200 או במייל: galilshomer@gmail.com .