בית הדין לגרושה: אל תארחי את "הידיד" שלך

גבר ביקש מבית הדין הרבני לאפשר לו לאסור על גרושתו, השוכרת ממנו דירה, לארח בה אדם שלדבריו ניהל איתה רומן בזמן נישואיהם. הדיינים הסכימו

עו"ד אריה לרנרפורסם: 17.11.16 , 07:10

החלטה מיוחדת התקבלה לאחרונה בבית הדין הרבני בבאר שבע: שלושה דיינים קבעו שניתן לאסור על אישה ששוכרת דירה מהגרוש שלה לארח בה ידיד מסוים בנימוק שהוא מבקר אצלה קצת יותר מדי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

כלל פשוט וידוע, שמעוגן גם בחוק, קובע שכשאנו שוכרים דירה זכותנו להשתמש בה כרצוננו - כל עוד השימוש חוקי כמובן - ולהכניס אליה אורחים כאוות נפשנו. אבל המוסכמה הפשוטה הזו לא הייתה מקובלת על בית הדין.

תביעה

בגד באשתו - וישלם 240 אלף ש' על הכתובה

עו"ד איריס מנור

אישה שגילתה כי בעלה ניהל קשר עם אחרת, תבעה לקבל את מלוא סכום הכתובה - מיליון שקל. אחרי הגירושים קבע ביה"ד: תקבל פחות מרבע מהסכום

בגד באשתו - וישלם 240 אלף ש' על הכתובה

ההחלטה ניתנה לבקשת בעלה לשעבר של האישה, ששוכרת את דירתו עד לסיום ההליך הרכושי שמתנהל ביניהם. מדובר בהסכמה שאליה הגיעו בני הזוג לשעבר בעל-פה, במסגרת הליך שגישור שקיימו לפני גירושיהם. לפי החוק, אין צורך בקיומו של חוזה כתוב כשמדובר בשכירות קצרת טווח.

אלא שזמן מה לאחר הגירושים פנה הגבר לבית הדין וביקש למנוע מאשתו לשעבר להכניס לדירה ידיד, שהפך לבן בית בדירה שלו, ולדבריו ניהל עם גרושתו קשר אינטימי כשהיו נשואים.

האישה הכחישה קשר רומנטי עם הבחור בתקופת הנישואים. לגופו של עניין היא טענה שלא יעלה על הדעת לאסור עליה לארח את מי שהיא רוצה בבית שהיא שוכרת כחוק ומשלמת עליו דמי שכירות. לדבריה, החלטה כזאת סותרת את חוק יסוד כבוד האדם בחירותו ותפגע קשות בזכויותיה.

אלא ששלושת הדיינים שפסקו בבקשה - אב בית הדין הרב ציון לוז-אילוז, הרב מאיר כהנא והרב אבידן משה שפנייר - דנו בכובד ראש בבקשת הגרוש. הם סקרו את עמדת הרמב"ם וחכמי הלכה האחרים בנושא, וקבעו כי אפשר לאסור על שוכר לארח אורחים בתדירות גבוהה.

איסור זה נשען על שני נימוקים נוספים מלבד פסיקת ההלכה העברית: הראשון, שאפשר להבין את עמדת הגרוש – בעל הדירה – שאינו מעוניין שאשתו לשעבר תארח בביתו את מי שתפס כאחראי לפירוק הנישואים.

השני, שההסכמה לגבי מגורי האישה בבית לא קיבלה תוקף של פסק דין, ולטעמם של הדיינים אין זה בטוח שיש לה תוקף מחייב לעתיד. כלומר, בהיעדר חוזה או פסק דין, זכותו של בעל הדירה לשנות את תנאי השכירות ולהציב לשוכרת דרישות חדשות.

לפיכך נפסק כי דרישת הבעל מתקבלת. הדיינים הוציאו צו האוסר על האישה להכניס את אותו ידיד עד לסיום ההליך הרכושי.