פרשת החשבוניות הפיקטיביות: מובטל "ניהל" 21 חברות
על פי החשד, חברי הרשת איתרו חסרי כל ומובטלים, רשמו על שמם חברות בתמורה לסכומים שנעו בין 1,000 ל-1,500 שקל, והוציאו מהמדינה מיליוני שקלים. באחד המקרים, נעצר מובטל ששימש "בעל תפקיד" בעשרות חברות
פרשת החשבוניות הפיקטיביות שנחשפה לפני יומיים על ידי המשטרה ורשות המסים הולכת ומסתעפת: חלק מהעצורים שבידי המשטרה התגלו כאנשים חסרי כול, שחברי הרשת ניצלו את מצוקתם ורשמו על שמם חברות. באחד המקרים, נרשמו על שמו של מובטל מאשקלון לא פחות מ-21 חברות, שבהן "כיהן" בתפקידים שונים.
המשטרה עצרה 20 מחברי הרשת, ששילמו כסף קטן לאותם חסרי כל והצליחו באמצעותם וללא ידיעתם להוציא מהמדינה כסף גדול. מהחקירה עולה כי בתמורה ל-1,000 עד 1,500 שקלים, היו "מאתרים" חברי הרשת אנשים ללא אמצעים, הנקראים בשפה המקצועית "קופים", ורושמים על שמם חברות שמגלגלות מיליוני שקלים. "פשוט לא נתפסת הקלות שבה אפשר להוציא כסף מהמדינה", אמר גורם המעורה בפרשה, והצביע על שיטת חברי הרשת.
העובדה כי לאותו "בעל שליטה" בחברה אין רכב, אין דירה, והוא לא משלם ביטוח לאומי, לא הדליקה נורות אזהרה לאיש. באחד המקרים הצליחו החוקרים להגיע לתושב אשקלון, כבן 50, שכבר שנים רשום כמובטל. בדיקה שערכו חוקרי רשות המסים גילתה כי האיש הוא "בעלים" של לא פחות מ-21 חברות והוא נושא בתפקידים שונים: מנכ"ל, סמנכ"ל, בעל זכות חתימה ועוד. האיש עצמו התוודה בפני החוקרים ואמר כי אין לו מושג איך לנהל חברה, וכי בכל פעם שחתם על מסמכים הממנים אותו לתפקידים זכה לקבל בתמורה כ-1,500 שקלים.
"מרשי מכחיש כל קשר לביצוען של העבירות", אמר עו"ד עדי כרמלי, סנגורו של החשוד בבית המשפט. "הוא מסר גרסה מפורטת לחוקרים, ואני בטוח שחקירת המשטרה תביא להוכחת טענתו זו".
על פי החוקרים, השיטה הייתה פשוטה, וכללה הפצת אלפי חשבוניות פיקטיביות בתחום השמירה, כוח אדם, עבודות בנייה ועוד. החשבוניות הפיקטיביות הופצו לפי החשד לבתי עסק פעילים באופן שהגדיל פיקטיבית את הוצאותיהם, וכך נהנו החשודים מתשלומי מע"מ מופחתים באמצעות החשבוניות המזויפות.
בחקירה עלה כי הרשת פעלה בשיטתיות בכל רחבי הארץ במשך ארבע השנים האחרונות. על פי החשד, חברי הרשת איתרו חברות שמירה, חברות כוח אדם ושירותי בנייה - חלקן לא פעילות וחלקן כאלה שבעליהן אפשרו להם להוציא חשבוניות פיקטיביות שעמן הם סחרו.
במהלך החקירה הסמויה התברר כאמור כי עם הרשת נמנו גם עורכי דין ורואי חשבון. אלה היו פונים לבעלי עסק ומוציאים להם חשבוניות פיקטיביות על שכירת שירותי שמירה, שירותי ניקיון או שירותי שיפוצים. בתמורה לחשבונית הפיקטיבית שקיבל בעל בית העסק, הוא הוציא להם המחאה על הסכום האמור. את ההמחאה היו לוקחים חברי הרשת לעסקים להמרת מטבע זר (צ'יינג'ים), ושם הם פרטו אותו והחזירו את הכסף לבעל העסק בניכוי העמלה שלהם.
עו״ד רועי אטיאס, המייצג חלק מהעצורים, מסר בתגובה: "על פניו נראה שהפרשה אינה בגודל שמנסים לייחס לה ומעורבת בה, בין היתר, גם פעילות כשרה לטענת המשטרה. בעבירה כגון הלבנת הון תצטרך המדינה להוכיח שהייתה ידיעה וכוונה מפורשת לפעול בניגוד לחוק להבדיל מעבירות פליליות אחרות. לא ראינו שיש אינדיקציה כזו ובפרט לא שמענו שנתגלה או נתפס הון כלשהו, עובדה שבוודאי תקשה על המשטרה לבסס את חשדותיה".
לפנייה לכתב/ת 
