שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    השרים ידונו: החוזה לצרכנים - בשפה שבה מכרו להם

    ועדת שרים לחקיקה תדון ביום א' בהצעה לחייב בתי עסק לספק לצרכנים מסמך מסכם של עסקת המכירה, באותה השפה בה נערכו תהליכי השיווק והמו"מ לקראת מכירה. ח"כ קסניה סבטלובה: "הדבר ישפר את מעמדם של צרכנים שבשל גילם וקשיי קליטה, שליטתם בעברית אינה מספקת"

    המכירה נעשתה ברוסית, ערבית או אמהרית אבל החוזה הוא בעברית והצרכן חסר אונים: ביום א' תעלה לדיון הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, במסגרתו בתי עסק יחויבו להנגיש מסמך מסכם של עסקת המכירה, באותה השפה בה נערכו תהליכי השיווק והמו"מ לקראת מכירה. המטרה היא שהצרכן יוכל, בעת הצורך, לקבל שירות באותה השפה שבה נערכה המכירה.

     

    עשו לכם עוול כזה? כיתבו לנו >>

     

    לפי ההצעה, במקום המילה "בעברית" בסעיף 13ה(ב) לחוק הגנת הצרכן, יופיע המשפט, "מתן השירות בשפה שבה התבצעה המכירה". את ההצעה הגישו ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) וח"כ טלי פלוסקוב (כולנו).

     

    המטרה: שהשירות אחרי כן יהיה בשפת החוזה. ח"כ קסניה סבטלובה  (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    המטרה: שהשירות אחרי כן יהיה בשפת החוזה. ח"כ קסניה סבטלובה (צילום: גיל יוחנן)

     

    המטרה אינה לכפות שירות בכל השפות, אלא למנוע חוסר הגינות

    בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי: "מטרת ההצעה אינה לכפות על הספקים שירות בכל השפות, כי אם למנוע מצבים שבהם השיווק מתבצע בשפת הלקוח, בעוד המכירה והחוזה הנלווה לה נערכים בשפה העברית, וכך גם מתן השירות הנלווה לאחר הרכישה.

     

    "החוק ישפר את מעמדם של צרכנים רבים במדינה, ובפרט את מעמדם של צרכנים ישראלים שעלו מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, אשר בשל גילם וקשיי קליטה
    אינם שולטים בשפה העברית ברמה מספקת, וכן את מעמדם של אלו מבין הצרכנים אזרחי מדינת ישראל הערבים, ששליטתם בשפה העברית דלה".

     

    עוד נכתב בדברי ההסבר כי: " בישראל כמיליון דוברי רוסית ומעל 150 אלף דוברי אמהרית. רבים מהם לא שולטים בשפה העברית: 30% מדוברי השפה הרוסית ו-19% מדוברי השפה האמהרית". וכן כי: "הצעת החוק אינה מבקשת לשנות את הגדרת השפות הרשמיות במדינת ישראל, כי אם לאפשר קיום עסקים הוגנים".

     

    ח"כ סבטלובה מסרה כי: "הצעת החוק מיועדת להגן על צרכנים שאינם דוברי עברית, שרבים מהם מוצאים את עצמם חסרי אונים, לאחר שקנו מוצר או שירות, אך אינם יכולים לקבל שירות לאחר המכירה, בשפה אותה הם דוברים".

     

     

    רלוונטי גם לאזרחים ערבים

    ההצעה, שהוגשה בינואר 2016 וכעת עולה לדיון, "מבקשת לתקן עוול מתמשך, שבו בתי עסק רבים עורכים משא ומתן על עסקת מכירה בשפת האם של הצרכנים, אך אינם טורחים להנגיש להם חוזה עסקה באותה השפה", כך טוענת סבטלובה. "באופן זה, מוצאים את עצמם צרכנים רבים שאינם דוברי עברית ללא מענה, בבואם לבקש שירות לאחר מכירה.

     

    "הדבר רלוונטי גם לאזרחים ערבים, שעברית אינה תמיד שגורה בפיהם, ובמשך שנים מצאו את עצמם ללא מענה כאשר נזקקו לשירות ועזרה מבתי עסק, לאחר רכישת מוצר או שירות.

     

    "במדינות רבות בעולם הצעות מסוג זה כבר עוגנו בספר החוקים, בין היתר בארה"ב (תחת חוק פדרלי) ובמדינות האיחוד האירופי. התיקון להצעת החוק נתמך בין היתר על ידי ארגוני צרכנים שונים בישראל כגון: אמון הציבור, שירות יעוץ לאזרח, והמועצה הישראלית לצרכנות".

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים