שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הקרב על האישה בטנק: "יש עוד לאן לצעוד קדימה"
    ותיקי השריון יפתח רון טל ואביגדור קהלני עוררו סערה לאחר שהתבטאו נגד שילוב חיילות כלוחמות בטנקים. קצינה בכירה בצבא אומרת: "הלוחמות מגיעות עם ברק בעיניים, נקבל החלטות באחריות". חימושניקית בגדוד טנקים חושבת אחרת: "אפילו לגברים קשה". בכיר לשעבר בצה"ל: "חיילת יכולה לשבת בטנק"

    תקרת הפלדה שלהן: רב-סמל במיל' אלינור אלגזר נמנתה עם החימושניקיות הבודדות שטיפלו במהלך מבצע צוק איתן תחת השמש הקופחת ומטר רקטות על גבול עזה בעשרות טנקי מרכבה סימן 3 שנפגעו או התקלקלו. ברקע הזימון לשירות המילואים בחודש הבא קובעת אלגזר באופן נחרץ כי לוחמות לא יכולות לשרת בטנק בשום צורה לנוכח הוויכוח שהתחדד בימים האחרונים בסוגיית שירות של חיילות כלוחמות בטנקים.

     

    ראשון המתנגדים היה מפקד זרוע היבשה לשעבר וכיום יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אלוף במיל' יפתח רון-טל, שהתבטא בראיון ברדיו בגנות ההצעות לשילוב נשים כלוחמות בחיל השריון. "להכניס בנים ובנות ביחד לתוך טנק זה טירוף מערכות". ביקורת נוספת למהלך השמיע תת-אלוף במיל' אביגדור קהלני שאמר בין היתר כי "תפקידה של האישה הוא להיות אימא ולהביא ילדים לעולם. אין שום סיבה בעולם לקחת נשים להיות טנקיסטיות, להסתער עם סכין בין השיניים".

     

    האזינו לדברי אלוף במיל' רון-טל    (באדיבות: גלי ישראל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "תפקידה של האישה הוא להיות אימא". תא"ל במיל' קהלני (צילום: ניב קלדרון)
    "תפקידה של האישה הוא להיות אימא". תא"ל במיל' קהלני(צילום: ניב קלדרון)

    בחודש מאי השנה פורסם לראשונה ב-ynet כי נכשלה סדרת בדיקות וניסויים שערכו בזרוע היבשה בצבא עם חיילות במטרה לשלבן כלוחמות שריון. הכישלון התרחש בעיקר בגלל נשיאת המשקלים הכבדים של הפגזים ואורח החיים הצפוף בתא הלוחמים שבכלי המשוריין. ואולם, באחרונה הוחלט שוב בצה"ל לבחון את המהלך, כחלק ממדיניות הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, להגדיל ככל הניתן את גיוס החיילות לתפקידי לחימה.

     

    מדיניות זו מתכתבת עם הזינוק של 40% אשתקד במוטיבציה של נערות לשרת כלוחמות, בגידול מספרי של אלפי נערות דתיות שבחרו להתגייס לצבא בשנים האחרונות, ובפתיחה של שלושה גדודי ביטחון שוטף מעורבים כדוגמת גדוד קרקל הוותיק.

     

    בנוסף, בתחילת השבוע מונתה ליחידת המזל"טים של חיל התותחנים, "רוכב שמיים", מפקדת גדוד ראשונה ביחידה שהצטרפה לסגן-אלוף אושרה בכר - המג"דית הקרבית הראשונה, שמונתה לפני כשלוש שנים למפקדת גדוד האיסוף הקרבי של אוגדת אדום החולשת על הגבול עם סיני. הבוקר נרשמה אף היסטוריה נוספת עם מינויה של סגן-אלוף לירון דונל למפקדת המחוז הראשונה של פיקוד העורף בדרגת אלוף-משנה.

     

    בשיחה אמש עם קצינה בכירה בצה"ל נשמע כי ההליך שאליו פונה צה"ל הוא בלתי הפיך, בכל הקשור לשילוב לוחמות בתפקידים נוספים כצורך מבצעי בכוח אדם איכותי וכמימוש עקרון השוויון בין המינים: "אנו במקום טוב ויש לנו לאן עוד לצעוד קדימה", אומרת הקצינה. "צעדנו כברת דרך מאז בג"ץ אליס מילר ב-1995. בימים האחרונים גייסנו 900 לוחמות נוספות, חדורות מוטיבציה ועם ברק בעיניים. אשתקד שירתו בצבא 2104 לוחמות – פי ארבעה מכמות הלוחמות לפני חמש שנים".

     

    הקצינה הוסיפה כי מלבד שילוב הלוחמות בשריון, נרשמו בצה"ל יעדים נוספים שנבחנים, כמו שילוב לוחמות בספינות המגן החדשות להגנה על אסדות הגז וכן ביחידת החילוץ של חיל האוויר 669: "כל הגורמים ייבחנו, נקבל החלטות באחריות תוך בחינת הפיזיולוגיה של המשרתות, סרגל המאמצים והתזונה הנכונה".

     

    הקצינה ציינה עוד כי אין מה להשוות בין צה"ל לצבאות מערביים אחרים שבהם לוחמות כן משרתות בטנקים או בצוללות: "אין מודל שירות חובה ייחודי כמו בצה"ל". בצבא הדגישו עוד כי הרחבת תפקידי הלחימה לנשים מגיעה בהלימה אחת עם הצורך של צה"ל שעלה מחדש למקבלי ההחלטות, להרחיב את משך השירות לתפקידי לחימה לנשים משנתיים לשנתיים וארבע, מהלך שצפוי לספוג שוב התנגדות בקרב גורמים דתיים בקואליציה.

    המדיניות: להגדיל את גיוס החיילות לתפקידי לחימה (צילום: AFP)
    המדיניות: להגדיל את גיוס החיילות לתפקידי לחימה(צילום: AFP)

    על רקע הסערה שעוררו דברי השריונרים המנוסים נגד המהלך שנבחן שוב בצה"ל, מתח אתמול דובר צה"ל, תת-אלוף מוטי אלמוז, ביקורת מרומזת כלפי המתנגדים. "מדובר על בחינה לשילוב נשים בגדודים לביטחון שוטף בלבד, ובסוף הבחינה נדע אם המהלך אפשרי", ציין דובר צה"ל בהודעה שפרסם.

     

    משמעות דבריו של תא"ל אלמוז: כצעד ראשון, בצבא בודקים אם ניתן להכשיר לוחמות טנק למשימות ביטחון שוטף בגזרות השונות, בדומה לנעשה בגדודים המעורבים כיום שמבצעים תעסוקות מבצעיות בגבולות וביהודה ושומרון – ועדיין לא לתמרון קרקעי במלחמה.

     

    תא"ל אלמוז ציין עוד כי "אין לנו שום כוונה לפגוע בחיילינו. צה"ל הוא צבא העם, והנשים הן חלק מהעם. אחד התפקידים הנחשקים זה שנים בקרב המתגייסות הוא מדריכות שריון. בתפקיד זה מבצעות המדריכות את כל תפקידי הלחימה בטנק, נהגות, תותחניות וטענות, בהצלחה רבה".

    "נשים הן חלק מהעם". תא"ל אלמוז (צילום: מוטי קמחי)
    "נשים הן חלק מהעם". תא"ל אלמוז(צילום: מוטי קמחי)

    לצד הביקורות שהשמיעו ותיקי השריון נגד היוזמה לשלב לוחמות בטנקים, מתברר שהרעיון נבחן בחיוב בזרוע היבשה זה קרוב לחמש שנים. קצינים בכירים, ובכללם קציני חיל השריון האחרונים, הביעו בו תמיכה עקרונית.

     

    אם סדרת הניסויים החדשה תצלח - עשוי בסופו של דבר להתנפץ מחסום התמרון של הלוחמות בצה"ל, ולראשונה לוחמות יוכלו להשתתף במלחמה ככוח מתמרן קרקעי, מעבר לקווי האויב. הפריווילגיה הזאת לא קיימת כיום בקרב לוחמות גדודי הבט"ש, התותחנים, פיקוד העורף, יחידת עוקץ, האיסוף הקרבי ומג"ב.

     

    "לוחמות כבר נפצעו, נדקרו ונורו" 

    "כבר מזמן לוחמים ולוחמות 'אוכלים מאותו מסטינג' בצה"ל, שוכבים זה לצד זה במארבים מול סיני, ברצועת עזה וברמת הגולן. כמעט ואין לילה שבו לוחמות וקצינות לא משתתפות ככוח ראשון במבצעים נגד מבוקשים באיו"ש, בעומק השטח הפלסטיני. לוחמות כבר נפצעו, נדקרו, נורו וחיסלו מחבלים", הסביר קצין מזרוע היבשה. "הסיבות העיקריות לכך שלוחמות עדיין לא מתמרנות הן פיזיולוגיות, ולכן זה נבחן שוב ושוב על ידי גורמי חיל הרפואה, על מנת שלא לפגוע בבריאות החיילות מחד ולא לשבש את התקדמות הכוח המתמרן מאידך".

     

    אלא שלא בכל מקום מתרחש שילוב של לוחמות באופן מלא. כך למשל, בחיל הים לוחמות אמנם יכולות להפליג מול רצועת עזה ובקרבת חופי דרום לבנון, ואף מונתה מפקדת ספינה דבורה ראשונה, אך בשייטת הצוללות עדיין לא שוקלים לשלב לוחמות.

    "הנושא נבחן שוב ושוב על ידי גורמי חיל הרפואה" (צילום: רועי עידן)
    "הנושא נבחן שוב ושוב על ידי גורמי חיל הרפואה"(צילום: רועי עידן)

    כמו בטנקים, גם בצוללות בצבאות מערביים זרים משולבות לוחמות, אך בצוללות הישראליות עדיין לא נמצא להן מקום, אף על פי שהתפקידים בצוללות כמעט ולא דורשים מאמץ גופני משמעותי אלא בעיקר יכולות וכוחות מנטליים שכמותם אין ביחידות אחרות.

     

    "כשהולכים מצד לצד בצוללת, אי-אפשר להימנע ממגע פיזי זה בזה בגלל הצפיפות והמרחב האישי הקטן", הסביר באחרונה מפקד שייטת הצוללות, אלוף-משנה ד', בהתייחסו למדיניות בנושא. "יש תרבויות כמו אצל הדנים והשבדים, שמבחינתם מקלחות ומגורים משותפים הם חלק מהתרבות, ואין בעיה מבחינתם. יש ציים אחרים שבנו צוללות אחרות, משמעותית גדולות יותר, ושמו חדרים, שירותים, מקלחות ומרחבים ללוחמות, שמאפשרים להן לשרת לצד הלוחמים תוך הפרדה ברורה מאוד".

     

    מפקד שייטת הצוללות אמר אז עוד כי "אצלנו הצוללות קטנות ואני לא רואה בתרבות שלנו, עם מרחב מצומצם מאוד, שהדבר הזה יכול להיות בכפיפה אחת. לא שיש לי ספק לגבי יכולותיהן, אני בטוח שנשים יכולות להיות צוללניות טובות לא פחות מגברים, אבל בצוללת לא ניתן להימנע ממגע אישי וזה ייצור מצבים שברמה התרבותית לא מקובלים בצה"ל ובחברה הישראלית. אולי בעתיד, אם יבנו אצלנו צוללות גדולות פי שלושה". יצוין כי בחיל האוויר הפכו כבר מזמן טייסות קרב לדבר מובן מאליו, אף שטרם מונתה מפקדת טייסת קרב ראשונה.

    "אי אפשר להימנע ממגע פיזי בצוללת" (צילום: דובר צה"ל)
    "אי אפשר להימנע ממגע פיזי בצוללת"(צילום: דובר צה"ל)

    רב-סמל במיל' אלגזר, ששירתה במשך ארבע שנים - מהן שנתיים בקבע - בתפקיד התובעני שמוגדר כטכנאית מערכות בקרת אש בצריח של הטנק, אמרה כאמור בראיון ל-ynet כי לא ניתן לשלב חיילות כלוחמות בטנקים. לדבריה, "השריונרים משתינים בתוך בקבוקים בתא לוחמים קטן, מה תעשה הלוחמת? אז נכון שחילקו לנו התקן מיוחד לחיילות בנגמ"שים, אבל זה היה קשה לשימוש ומצאתי את עצמי מתאפקת לא פעם. מה יקרה במארב? הלוחמת תצא מהטנק לעשות את צרכיה ותחטוף כדור מצלף?"

     

    אלגזר הייתה חימושניקית יחידה במחלקה בגדוד בחטיבה 188. "במלחמה וגם בשגרה מצאתי את עצמי סוחבת עם חבריי מגברי הספק של הטנק ששוקלים פי שלושה מפגז, ומגיעים ל-40 עד 60 ק"ג. היה אסור לי לסחוב, אבל רציתי לתקתק את העבודה, ולפעמים, בעיקר בצוק איתן, לא הייתה לי ברירה. השריונרים היו עסוקים בלחימה ולא תמיד היו גברים לידי. לפעמים נגדים העירו לי 'אל תרימי חלקים כבדים, אחרת לא יהיו לך ילדים'".

    "נשיאת משקלים כבדים יכולה להביא להפלת רחם". רס"ל אלינור
    "נשיאת משקלים כבדים יכולה להביא להפלת רחם". רס"ל אלינור

     

    שילוב נשים ביחידת "רוכב שמיים"    (צילום: דו"צ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    היא אמרה עוד בסוגיה שבמחלוקת כי "הלוחמים הם אלה שיסבלו אם יהיו איתם לוחמות בטנק. מה יקרה בסיטואציה הכי פשוטה שכל שריונר מכיר בטנק וכל חי"רניק יודע בנגמ"ש שלו – פריסת זחל? כדי לפרק את החוליות דופקים בסבב את החוליות של הזחל עם פטיש 5 ק"ג, ואפילו לשריונרים זה קשה. ראיתי אותם עם יבלות בידיים בגלל זה. אלה דברים אלמנטריים שקורים בכל אימון, ובטח בלחימה".

     

    המילואימניקית מספרת על סימנים כחולים שספגה בגפיה בצוק איתן כתוצאה מהפעילות האינטנסיבית של טיפול בטנקים. "עם כל הרצון לשוויון - אין שוויון במבנה האנטומי של הגבר לזה של האישה. נשיאת משקלים כבדים היא סכנה לאישה. צריך לשלב לוחמות קודם בגדודי החי"ר המתמרנים, שם נשיאת המשקלים קטנה בהרבה מבשריון".

     

    בהקשר זה יצוין כי בכמה מקומות בצה"ל נמצאו פתרונות יצירתיים לחלוקת הנטל הפיזי בין לוחמים ללוחמות. כך למשל, ביחידת המזל"טים הקטנים "רוכב שמיים", שהחלה לשלב לוחמות רק בשנתיים האחרונות, בנו התקן מיוחד לשיגור המזל"ט מהקרקע כחלופה למתיחה הפיזית של גומיית השיגור.

     

    שיח קצינים: בעד ונגד שילוב בשריון 

    מפקד פיקוד העורף לשעבר, אלוף במיל' גבי אופיר, תומך בשירות נשים כלוחמות בשריון. לדבריו, "חיילת יכולה לשבת בטנק וביצועיה יהיו מצוינים. אני לא רואה שום פסול בדבר הזה, הן גם יכולות לשרת בתותחנים ועל הספינות. בנות חיילות יכולות להשתלב בתפקידי לחימה והן איכותיות מאוד. להבנתי הן לא מספיק מנוצלות במאמץ הלאומי בנושא ביטחון. לא באשמתן אלא בגלל התודעה שחדרה למפקדים".

    "זה לא מעשי, לא כלכלי ולא הגיוני". מזרחי (צילום: שאול גולן, "ידיעות אחרונות")
    "זה לא מעשי, לא כלכלי ולא הגיוני". מזרחי(צילום: שאול גולן, "ידיעות אחרונות")

    "תומך בשוויון מלא לנשים". דיין (צילום: מוטי קמחי)
    "תומך בשוויון מלא לנשים". דיין(צילום: מוטי קמחי)

    מפקד פיקוד מרכז לשעבר, אלוף במיל' אבי מזרחי, טוען שנשים צריכות להילחם בכל התפקידים האפשריים שפתוחים כיום לשירות נשים. "מדובר בערך ב-93 אחוזים מהתפקידים בצה"ל, ויש מספר קטן של תפקידי לחימה שסגורים לנשים. גם מספרן של מי שירצו להתגייס ליחידות אלו לא גדול, ולכן אי-אפשר לבנות מהן גדודים או פלוגות בתפקידי חי"ר או שריון בניגוד לתפקיד הביטחון השוטף. לכן, זה לא מעשי, לא כלכלי ולא הגיוני ולא בגלל שאין להן יכולת".

     

    מזרחי אמר עוד כי "מדובר על סחיבת מסע ואורך מסע שאי-אפשר לעשות בהם הנחות ביחס למשקל גוף ועניינים פיזיולוגיים שנבדקו בעבר. נשים מצוינות וצריך לקדם נשים. אם לאותו תפקיד מתמודדים שני קצינים בעלי אותן יכולות – צריך לבחור באישה. אני בשירות שלי קידמתי נשים. יש היום חובלות וטייסות ומדריכות חי"ר, שריון וארטילריה".

     

    אלוף במיל' עוזי דיין שימש בשורת תפקידי פיקוד ולחימה ובכללם סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי. האיש שמכהן כיום כנשיא מועצת הביטחון לישראל ציין בנוגע למחלוקת: "אני תומך בשוויון מלא לנשים ואף בהעדפה מתקנת בכל מקום שאפשר. חברה שלא נוהגת בשוויון מבזבזת יותר ממחצית הפוטנציאל שלה. בנוסף, הגיוון נותן כוח".

     

    דיין הוסיף כי "אם נתמקד בשיחת היום והיא השירות הקרבי, אז נשים יכולות להתנדב לתפקידי לחימה ויש לאפשר זאת, אבל לא צריך לכפות את זה עליהן. יש לבדוק התאמה, בדיוק כפי שבודקים גם לגברים, ובסוף הכול בהתאם לצורכי הצבא. זה נכון לגבי כולם וגם לגבי נשים". דיין ציין כי הוא רואה חשיבות מיוחדת במינוי נשים לתפקידי פיקוד: "אני מיניתי את קצינת שלישות האוגדה הראשונה - אורנה ברביבאי, ואם היא לא הייתה ממלאת תפקיד זה לא היו ממנים אותה לראש אכ"א".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הקרב על האישה בטנק: "יש עוד לאן לצעוד קדימה""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוצר השנה
    מומלצים