שתף קטע נבחר

היום בו אני, אשתי והתינוקת יצאנו יחד לבר

אז ככה נראה היום הדייט שלנו, חשבתי לעצמי. בחוץ אור יום, על השולחן שתי כוסות בירה ובקבוק אחד של חלב. חלקים גדולים מהשיחה כוללים את ההברות גה-גה-גה, צ'ו-צ'ו-צ'ו, ואותי משמיע קולות נפיחה כשאני מאיים על בתי שאני אוכל לה את הבטן. מה שנקרא: גיים אובר

בשבת האחרונה יצאתי עם אשתי לדייט. מזמן לא עשינו את זה כי בתור הורים טריים זה... איך נאמר? מורכב. אי אפשר לצאת אחר הצהריים או בשעות הערב המוקדמות - כי אלו מועדי האכלה והשכבה וכל השטויות האלה שעושים הורים. רק אחרי שהילדה נרדמת אפשר לצאת, אבל גם זה במידה וסבא וסבתא הסכימו לעשות בייביסיטר. שמרטפית חיצונית אינה אופציה, כי עוד מלחיץ אותנו להפקיד את האוצר בידי נער או נערה פוחזים, כפי שאנחנו היינו כשעשינו לראשונה בייביסיטר. מי כמונו יודע עד כמה לא היינו כשירים לכך.

 

אז מה עושים? יוצאים עם הילדה בספונטניות. כך גם מצאנו את עצמנו בפאב ביום שבת בצהריים. טוב, ייתכן שזה לא היה ממש ספונטני. כבר היינו מחוץ לבית עם העגלה ועם התיק של הקטנה שמכיל את אותה כמות דברים בערך שנכנסת בצ'ימידן צבאי, וחשבנו לעצמנו שאם אנחנו כבר בחוץ ואנחנו ארוזים, והקטנה במצב רוח ידידותי לסביבה ונינוחה באופן כללי, ובדיוק עברנו עם הרכב בסמוך לפאב שהקדים להיפתח, סימן שזה גם הקיו שלנו להיכנס.

 

אם בעבר מה שהנחה אותנו כשרצינו לצאת היה מי יצטרף אלינו או עד כמה טובה המוזיקה שבמקום, הפעם בכלל לא בדקנו מי פנוי לנדוד מזרחה מאיילון. מה שבעיקר הכריע את הכף היה העובדה שהייתה חנייה ממש מול הפאב. והמוזיקה? בכלל לא שמתי לב איזו ואם בכלל הייתה כזאת. כל מה שעניין אותי זה האופציה הנדירה הזאת לשתות בירה מחוץ לבית, בירה מהחבית.

 

פעם זה היה עניין שבשגרה. לפחות פעם בשבוע, אם לא שלוש. בימים האלה, של הורות טרייה וסידורים של אנשים בוגרים, שכוללים: משכנתא, חיפוש של דירה עם עוד חדר, איסופים מהגן – בימים האלה בירה מהחבית היא משהו שאני נתקל בו פעם בחודש, וגם זה במקרה הטוב. עד לפני שנה, כשהיינו יושבים ושותים, לא היה כל כך משנה לנו אם מעשנים לידנו או לא. היינו מעדיפים שלא יעשנו, אבל זה לא היה קריטי. עכשיו זה הפך להיות משהו שמפריע. מפריע לילדה, כמובן. היא לא יודעת שזה מפריע לה אבל אנחנו יודעים זאת בשבילה.

 

בימים ההם היינו מתלבשים לפני יציאה, אולי לא בגנדור, אבל שמים איזה טי-שירט במצב סביר, אולי אפילו משהו עם צווארון וכפתורים. אשתי הייתה מתאפרת בקטנה ומודדת מכנסיים או שניים לפני שהייתה נופלת החלטה. בשבת הזו מצאנו את עצמנו עם הבגדים שאיתם יצאנו מהבית, מקריים לחלוטין, ובמקריים אני מדבר על הדבר הראשון שנפל מהארון ולא נתקע בפקק של הררי הכביסה שמחכה בסלון וממאן לקפל את עצמו. התהדרנו במעט רוק על הזרועות שמשחה עלינו בנדיבותה הנסיכה שלנו, וקינחנו בפליטת חלב שנוקתה בחופזה במטלית לחה. סקסי.

את חושבת שהיא תרצה שסבתא תשמור עליה? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
את חושבת שהיא תרצה שסבתא תשמור עליה?(צילום: Shutterstock)
 

בזמן שאני ואשתי ניסינו לנהל שיחה של מבוגרים שכללה משפטים כמו: "מה סיפר השבוע הגנן?", "איך מתמודדים עם ההתעוררויות התכופות בלילה?", ו"האם החיתולים החדשים סופגים יותר טוב?", הנסיכה המסוקרנת דיברה עם העצים. אחרי חמש דקות בה הם מיאנו להשיב לה היא ניסתה לדובב את העגלה לשיחה צפופה על מהות החיים, בעיקר מאחר והן באותו הגיל בערך. אלא שגם זו שיחקה אותה סנובית. לבסוף הקטנה פשוט נכנסה לשיחה שלנו, וביקשה לצאת מהעגלה.

 

אז ככה נראה היום הדייט שלנו, חשבתי לעצמי. בחוץ אור יום, כי ברגע שיורד האור בבית משפחת און כולם כבר ישנים. על השולחן שתי כוסות בירה ובקבוק אחד של חלב. חלקים גדולים מהשיחה כוללים את ההברות גה-גה-גה, צ'ו-צ'ו-צ'ו, ואותי משמיע קולות נפיחה כשאני מאיים על בתי שאני אוכל לה את הבטן.

 

 

תם עידן. למרות הבירה, אף אחד לא יחזור יותר הביתה בזיגזגים. אין סיכוי שמישהו מאיתנו יחבק הלילה את האסלה. הסיכוי לסקס פרוע ירד פלאים למרות המשיכה שנותרה בעינה, מאחר והביצוע חייב להיות אילם. אבל עזבו את השקט, למי בכלל יישאר כוח לסקס אחרי עוד שעה של נדנודים בניסיון להרדים את הצלע השלישית שלנו?

 

בעבר, למרות שאשתי הייתה יושבת איתי בפאב, עדיין נהניתי לראות מדי פעם בחורות עוברות ומתלחששות, אפילו מגניבות איזה מבט. זה היה 'בוסט' טוב לאגו, לדעת שאם במקרה הייתי היום רווק, אני עדיין במשחק. באותו אחר הצהריים עברו שתי בחורות, הגניבו מבט והתלחששו. לרגע חשבתי על המשחק, אבל אז הבנתי – 'גיים-אובר'. אני כבר לא רלוונטי. הקטנה שבזרועותיי שמוקפצת מעלה ומטה וצוחקת בשאגה עם חיוך עקום כמו החיוך של אבא שלה, היא-היא מוקד המשיכה. וחוץ מאשתי, היא האישה היחידה פה שבאמת מעניינת אותי. השעון כבר הראה ארבע וחצי. לא, לא ארבע וחצי לפנות בוקר, ובכל זאת – עוד מעט הולכים לישון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
כבר לא דייט זוגי אלא שלישייה
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים