שתף קטע נבחר

"המפגש בין המילים שלו לצלילים שלי לא היה תלוי בנו": יוני רכטר זוכר את עלי מוהר

"משהו בנוכחותו תמיד ריתק אותי. המפגש המשמעותי ביותר בינינו, שכמעט ולא היה תלוי בנו, היה בין המילים שלו לצלילים שלי - לאורך יותר מ-30 שנה. 'עוד אמַצֵא באיזה שיר גם אחרי שלא אשיר עוד', כתב בשירנו. מזה עשור, זוהי לצערי הרב המציאות". במלאת עשור לפטירתו של הפזמונאי עלי מוהר, מספר יוני רכטר על חברו הטוב, עמו יצר כמה מהקלאסיקות שהפכו לפסקול חיינו

 

"...ובית קפה קטן

כסא, פסנתר, פסנתרן

לקוח מבקש

נגן שוב את השיר

כי זה כל מה שיש"

 

זהו הבית האחרון בשיר הראשון שעלי מוהר ואני כתבנו, "זה כל מה שיש". זה היה ב-1976, השנה בה התחלנו לעבוד ביחד, ומאז נמשך הקשר החברי והמקצועי בינינו יותר מ-30 שנה.

 

אנשים נפגשים בכל מני צורות ואופנים. רכטר ומוהר ז"ל (אוסף פרטי) (אוסף פרטי)
אנשים נפגשים בכל מני צורות ואופנים. רכטר ומוהר ז"ל(אוסף פרטי)

לפעמים אנשים נפגשים בכל מיני צורות ואופנים - כך קרה לעלי ולי. ראיתיו לראשונה באמצע שנות ה-60, כשהייתי תלמיד כיתה ט' ב"תיכון חדש" בת"א, והוא כבר היה בכיתה י"ב. אני זוכר שהיה משהו בנוכחותו שמיד ריתק אותי.

 

הפגישה הראשונה בינינו הייתה בחזרה של להקת כוורת, כשעלי הביא את הטקסט של "שיעור מולדת", ללחנו של אפרים שמיר. משם הייתה הדרך קצרה והובילה לעבודה משותפת. עלי פנה אליי להלחין שירי מחזמר שכתב עם ידידו אורי קליין. המחזמר אמנם לא עלה לבסוף אך נותרו ממנו השירים,"זה כל מה שיש" ו"שוב היא כאן".

 

מפגש של מילים וצלילים. יוני ועלי (אוסף פרטי) (אוסף פרטי)
מפגש של מילים וצלילים. יוני ועלי(אוסף פרטי)
 

בהמשך נפגשנו במקומות רבים, כמו למשל בבריכת גורדון או במסעדת חיים, אך אולי המפגש המשמעותי ביותר, שכמעט ולא היה תלוי בנו, היה בין המילים שלו לצלילים שלי.

 

היו לנו כמה צורות עבודה. יש שירים, "נגיעה אחת רכה" או "ראה" למשל, שעלי הביא לי כטקסט גמור ואותו הלחנתי. היו גם מנגינות שאליהן התאים טקסט, כמו "העיקר זה הרומנטיקה" או "שטח ההפקר". אבל צורת העבודה שהייתה אהובה ביותר על שנינו הייתה לעבור ביחד את תהליך הכתיבה - זאת משום שהוא הביא לא פעם לתוצאה שהפתיעה את שנינו.

 

"העיקר זה הרומנטיקה". כשטקסט מתלבש על מנגינה

 

לפני כשבועיים הועלה ערב בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות אמנים רבים שעבדו עם עלי. היה מרגש לראות את הקהל הרב עומד בסיום על רגליו ומבטא את הערכתו ואהבתו.

 

אחד הנושאים עליהם אהב לכתוב היה העיר, פעמים רבות פריז אך גם תל אביב כמובן. בשירנו "נעלי הוגה" כתב "קם לי ויוצא ומטייל מעט בעיר. מה שלא מוצא, אולי אמצא באיזה שיר, עוד אמַצֵא באיזה שיר גם אחרי שלא אשיר עוד".

 

שורות אלו, מזה עשור, הן לצערי הרב המציאות.

עלי מוהר. עשור בלעדיו ()
עלי מוהר. עשור בלעדיו

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אוסף פרטי
עלי מוהר ויוני רכטר. חברות ויצירה, למעלה מ-30 שנה
אוסף פרטי
לאתר ההטבות
מומלצים