שתף קטע נבחר

כך אפשר לצאת מ"עמק המוות" של יוזמות הסביבה

מחקרי הקלינטק - אנרגיה, מים, חקלאות, בינוי ומחזור - שוקעים בישראל בהיעדר לקוחות. חבורת סטודנטים חקרה את הבעיות, וגיבשה שורת הצעות לפתרונות

כך נוכל אולי למצוא פתרון לבעיה שמשפיעה על החיים שלנו יותר ממה שנדמה: קבוצת סטודנטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה יזמה באחרונה מחקר מקיף שנועד להבין מדוע כושלים בזה אחר זה מיזמי הקלינטק בישראל. בסיכומו הם מציעים פתרונות אפקטיביים לבעיה.

מציגים את המחקר (צילום: אורן שלו) (צילום: אורן שלו)
מציגים את המחקר(צילום: אורן שלו)

"רואים שינוי שמתחיל בעיקר מצד התעשייה והחברות הגדולות" (צילום: אורן שלו) (צילום: אורן שלו)
"רואים שינוי שמתחיל בעיקר מצד התעשייה והחברות הגדולות"(צילום: אורן שלו)
 

מיזמי קלינטק כוללים אנרגיה, מים, כימיקלים, חקלאות, בינוי, מחזור פסולת ועוד - תחומים קריטיים לחיים בהווה ובעתיד. הלכה למעשה הם לא מצליחים להתרומם בישראל, ולא מעט סיבות מותירות את המיזמים תקועים במקרה הטוב, וקורסים עד כדי היעלמות במקרה הרע.

 

מהמחקר עולה כי הבעיה העיקרית היא שאותם יזמים מצליחים לגייס משקיעים, אבל מתקשים מאוד בגיוס לקוחות. כשאין לקוחות אין הכנסות, כשאין הכנסות המשקיעים מעדיפים להתרחק, ומכאן הדרך להיעלמותו של המיזם קצרה מאוד. תופעה זו מכונה "עמק המוות".

 

במסגרת עבודת הגמר של התואר הראשון שלהם בקיימות וממשל או קיימות וכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה, חברו יניב יצחקי, זיו אליהו, אלינור אזואלוס וג'יין מיכאלוב למשרדו של המדען הראשי במשרד הכלכלה וביקשו לספק פתרונות לבעיה.

 

במשך שנה הם ראיינו גורמים מ-21 חברות מעולם הקלינטק, בהן לקוחות כמו חברת החשמל, מקורות, שיכון ובינוי, במקביל לחברות שפשטו את הרגל כמו בטר פלייס, מיזמים שעברו את "עמק המוות" וכאלה שטרם עברו אותו. מטרתם הייתה להבין מהן הסיבות לקריסתם של אותם מיזמים, לאחר שנים של מחקר ופיתוח, וכיצד ניתן להאריך את חייהם של המיזמים שבסופו של דבר מבקשים לשפר את איכות חיינו.

 

"בתחילת הדרך שיערנו שהבעיה המרכזית היא חוסר העניין של החברות הגדולות בשילוב פתרונות חדשניים בתחומן", הם מסבירים, "אבל במהלך המחקר הבנו שהחסמים העיקריים הם רגולטיביים וכלכליים-עסקיים". ארבעת הסטודנטים הסיקו במהלך עבודתם בין היתר כי המדינה מגבילה את החופש של הגופים הגדולים להתנסות בטכנולוגיה חדשנית, שעלולה להוביל לתקלות, כמו כל דבר חדשני ופורץ דרך.

 

עוד הם הסיקו כי תעשיית הקלינטק מוגבלת ברגולציה בת שנים רבות - מה שמקשה על התקדמות הפיתוח - ואינה מתומרצת מספיק ולא מדוברת מספיק בשיח הציבורי. "בפן העסקי-כלכלי, ישראל היא מדינה שבה עולם התשתיות הוא מאוד ריכוזי, כדוגמת חשמל ומים. בכל מקום בעולם שבו יש שוק ריכוזי, המוטיבציה לחדשנות נופלת, וישראל אינה שונה בכך", מוסיפים הסטודנטים. "כיום רוב קרנות הון הסיכון לא בנויות להשקעה במיזמי קלינטק, מפני שהן נדרשות להחזר השקעה בתקופת זמן שבקלינטק מספיקה ברוב המקרים רק לשלב המחקר והפיתוח".

 

במסגרת המחקר המליצו הסטודנטים לספק תמריצים ללקוחות הקלינטק, לקדם פיילוטים למיזמים חדשים; לסייע בהחדרת טכנולוגיות חדשניות ללקוחות קלינטק בתמיכת המדינה; ולעודד הקמת עוד חממות למחקר ופיתוח טכנולוגי בתוך החברות, מה שיאפשר בסופו של דבר גם את קניית המיזם על ידי החברה. עוד הומלץ לתמרץ את הגופים שראוי שיממנו את המחקר והפיתוח של הקלינטק, ועוד. "אנחנו רואים שינוי שמתחיל בעיקר מצד התעשייה והחברות הגדולות, שמתחילות להקים חממות ליזמות בתוך החברה עצמה, ומחפשות יזמים וטכנולוגיות בהתאם לצרכים העדכניים בשוק", סיכמו הסטודנטים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן שלו
עורכי המחקר
צילום: אורן שלו
מומלצים