יתר לחץ דם ריאתי – למה קשה כל-כך לאבחן?

ג' הגיעה אליי לפני כשלוש שנים לאחר שאובחנה עם אסתמה. היא הייתה אז בת 70 והתלוננה על קוצר נשימה במאמץ, שלא הוקל למרות התרופות שניתנו לה. קוצר הנשימה פגע עד מאוד באיכות חייה - היא לא יכלה לשיר במקהלה שכה אהבה או לצעוד בעלייה מתונה. לא עבר זמן רב עד שהסתבר שג' כלל לא חולה באסתמה אלא ביתר לחץ דם ריאתי – מחלה כרונית קשה, אשר הטיפול בה שונה בתכלית.

המקרה של ג' הוא אחד מיני רבים של מטופלים אשר משך שנים מסתובבים עם אבחנה שגויה, בעוד הם חולים ביתר לחץ דם ריאתי. לצערי המודעות למחלה בקרב רופאי משפחה ופנימאים היא נמוכה ביותר, מה שמוביל לתת אבחון.

קראו עוד

יתר לחץ דם ריאתי: זמן האבחון הוא קריטי

"האוויר נגמר לי". לחיות עם יתר לחץ דם ריאתי

אמנם הסימנים של המחלה אינם מובהקים והם כוללים, בין השאר, קוצר נשימה שמתחיל במאמץ אך עם הזמן מתרחש גם במנוחה, חולשה כללית, דפיקות לב ולפעמים סחרחורת והתעלפויות, אך לו הייתה מודעות מספקת למחלה ייתכן שהרופאים היו עורכים אבחנה מבדלת למחלה באמצעות אקו לב ובהמשך צנתור לב ימני.

יתר לחץ דם ריאתי, כאמור, היא מחלה כרונית וקשה הנובעת בשל היצרות של כלי הדם הריאתיים הגורמת לעלייה בלחץ בעורקים המובילים דם מן החדר הימני של הלב אל הריאות.

המחלה שכיחה יותר בקרב נשים צעירות, אך עלולה לפגוע גם בגברים, והביטוי העיקרי שלה הוא קוצר נשימה. לאורך זמן, בגלל העלייה בלחץ בעורקים, תפקוד הלב, בעיקר החדר הימני, עלול להיפגע ולהחמיר עד למצב של אי ספיקת לב ימני ומוות.

בחלק מהחולים הסיבה למחלה היא אדיופטית, כלומר ללא סיבה ידועה או מובהקת, אך יש גם חולים שנמצאים בקבוצות סיכון לחלות בה, כגון מי שיש להם מום מולד בכלי דם, מחלות חיבור (למשל, סקלרודרמה), מחלות כבד מסוימות, נשאי HIV, תסחיף ריאתי כרוני, פגמים גנטיים, או כאלה שהשתמשו בעבר בתרופות מיושנות להורדת משקל.

הטיפול הקיים כיום

קיימות היום שלוש קבוצות טיפול של תרופות - מעכבות האנזים PDE5, חוסמות הקולטן לאנדותלין, ומשפחת הפרוסטציקלינים, ולהן מוסיפים לא פעם גם טיפול לתסמינים נלווים למחלה - חולה הסובל מאי ספיקת לב ימני הסובל מבצקות יקבל גם תרופות משתנות; מי שמקור המחלה שלו הוא אדיופטי יקבל נוגדי קרישה; אם יש ירידה בחמצן בדם תהיה המלצה לחיבור לבלון חמצן, וכדומה;

כאשר מדובר בנשים צעירות יש מספר המלצות טיפוליות בנוסף לטיפול התרופתי. כך למשל, אם אין עדיין פגיעה בחדר הלב בימני, ניתן לעשות כושר רק במכוני שיקום ריאות תוך פיקוח קפדני. יש המלצה גורפת להימנע מהיריון ולידה, אך כל מקרה נדון לגופו וההמלצה האישית תינתן בהתאם למצבה של המטופלת.

מרגע שג' אובחנה כסובלת מיתר לחץ דם ריאתי היא החלה לקבל טיפול תרופתי שבבסיסו נועד להרחיב את כלי הדם ובכך להפחית את לחץ הדם העורקי, אך אחרי מספר חודשים מועט לא היה די בתרופה אחת והיה עלינו להוסיף תרופה נוספת. מצבה של ג' נותר יציב לעוד מספר חודשים, אך בבדיקת אקו לב נמצא שהלחץ העורקי היה גבוה והיה צורך בהוספת תרופה שלישית מקבוצת הפרוסטציקלינים, שעד היום אפשר היה לתת בצורות מתן של אינהלציה 4 עד 8 פעמים ביום,

מתן תת עורי או ורידי במשאבה – אופציות שג' פסלה, בעיקר משום שחשה שהפגיעה באיכות חייה תהיה קשה אם תאלץ להיות תלויה בטיפולים מסוג זה. ג' פנתה לחברת הביטוח הרפואי שלה וזו אפשרה לה מימון של תרופה חדשה, שנמצאת בהליכי רישום מתקדמים בישראל מאותה קבוצת טיפול, הניתנת בטבליות דרך הפה שנמצאה יעילה מאוד ובטוחה ליתר לחץ דם ריאתי, ולמעשה היא יכולה להחליף חלק מהטיפולים האחרים מקבוצת הפרוסטציקלינים שהיו עד כה בשימוש.

ההנחיות הטיפוליות של האיגודים המובילים בעולם, מצדדים במתן טיפול אגרסיבי למחלה כבר מראשית האבחון, כלומר לתת שילוב של מספר תרופות העובדות במנגנונים שונים, זאת על מנת להוריד את הלחץ הריאתי לנורמה עד כמה שניתן ובכך לעכב את הידרדרות המחלה, הפגיעה בחדר הלב הימני ואי ספיקת לב.

 הכותבת היא מומחית במחלות ריאה ודרכי נשימה, מנהלת מרפאת יל"ד ריאתי ותסחיפי ריאה, מערך ריאות וטיפול נמרץ נשימתי. מרכז רפואי 'מאיר'