נער פוסטר
מכבי ת"א הביאה את יוסי בניון כמנהיג מנוסה וכשחקן מוביל, וקיבלה שחקן ספסל שנעלם מהרדאר. אחת האפשרויות עבור הכוכב בן ה־36: פרישה בקיץ ומעבר לתפקיד מקצועי ניהולי בקריית שלום
ג'ורדי קרויף טיפס שלשום, אחרי התיקו מול הפועל אשקלון, בגרם המדרגות באזור חדרי ההלבשה באצטדיון בנתניה לכיוון מכוניתו בחניית האח"מים. אלא שאז הוצע לו לצאת ביציאה צדדית. האוהדים כועסים, אמרו לו. עוזרו הביא את הרכב. לראשונה מאז נחת במכבי ת"א המנהל המקצועי מצא עצמו בסיטואציה לא מוכרת. כמה דקות לאחר מכן עלה גם יוסי בניון באותן מדרגות וביקש להתעדכן בעוצמת המחאה. הוא כבר רגיל לקהל עצבני.
מעברו של בניון לקריית־שלום היה הרועש ביותר בקיץ בליגה שלנו. רגע אחרי שהניף את גביע המדינה על חשבון מכבי ת"א, קפטן מכבי חיפה עזב את המועדון שבו אמור היה לסיים את הקריירה. בניון מזוהה עם הירוקים יותר מכל, אבל השנתיים בחיפה היו קשות ומרובות עימותים עם האוהדים. היום כבר אפשר לומר שההחלטה השנויה במחלוקת ללבוש את המדים הצהובים אינה מוכיחה את עצמה. לא מבחינתו, וגם לא עבור קרויף והמועדון.
בניון. המעבר שלו למכבי ת"א נכון?(צילום: אורן אהרוני)
"אני שמח מאוד לקראת האתגר החדש ומקווה מאוד שנצליח ביחד", היה המשפט היחיד שאמר בניון כשחתם במכבי ת"א. בינתיים, ההגדרה הטובה ביותר לתקופה בקבוצתו החדשה, לפחות מבחינה מקצועית, היא "נער פוסטר". "במכבי ת"א יוסי בניון לא מעניין אף אחד, כי הוא לא סמל שם, אין קהל שגדל עליו, ואפילו לא את יענקל'ה שחר להתבכיין אצלו בכל פעם", אמר גורם בסביבתו.
"גם יוסי לא האמין שיהיה אחד השחקנים הכי משניים"
מי שנחשב לאחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, אולי הגדול מכולם, אינו רלוונטי כרגע בקבוצה שדועכת משבת לשבת. זו העונה החלשה של הצהובים בעידן קרויף, ולבניון יש חלק בכך. אין ספק, הוא לא אמור למלא את מקומו של ערן זהבי, ואי־אפשר להפיל עליו את תיק הכישלון. אבל ברור גם שבקבוצה ציפו ממנו ליותר.
קרויף. העונה הגרועה בתולדות מכבי בעידן שלו(צילום: עוז מועלם)
בניון שיחק רק 307 דקות בליגה, כלומר 28 אחוז מהדקות האפשריות, ולא כבש אפילו שער ליגה אחד. הוא פתח בשלושה משחקים, בארבעה עלה מהספסל, בחמישה לא ראה מגרש. זו, כמובן, צניחה דרמטית בהשוואה לנתונים שלו בעונה שעברה במכבי חיפה - בעיקר בחצי השני של השנה, שבה הציג יכולת טובה.
"אחרי הזכייה בגביע הוא היה צריך לפרוש באותו רגע, באיזה שיא בקריירה, או להישאר בחיפה", אומר אחד מחבריו בחיפה. "אבל הוא רוצה להוכיח לכולם שהנה מכבי חיפה התמהמהה איתו, אז הוא הולך לקבוצה החזקה ביותר, להראות לכולם שהיא רצתה אותו. והנה התוצאות".
אחת הסיבות להבאתו של בניון הייתה העזיבה של מספר מנהיגים בקרב השחקנים. שרן ייני, קרלוס גרסיה, זהבי ואפילו יואב זיו החזיקו את חדר ההלבשה, ובניון היה אמור להיות אחד מאלו שייכנסו לנעליהם, גם אם לא יהיה לו תפקיד מרכזי מבחינה מקצועית.
בניון. לא מחזיק את חדר ההלבשה(צילום: עוז מועלם)
ייתכן כי דבריו הבוטים של קרויף בימים האחרונים כוונו בין היתר גם לבניון. "איבדנו שחקנים רבים בפגרה, ידענו שנרגיש את זה, איבדנו מנהיגים עם ניסיון", אמר המנהל המקצועי. "מובן שאתה מקווה שאחרים ימלאו את החלל, אבל זה לא קרה כפי שקיווינו ורצינו. ברגעים קריטיים אנחנו לא כובשים ונותנים שערים רכים, וזה משהו שקשור לאופי, לאישיות ולנחישות שאנחנו מצפים לראות במכבי ת"א".
למרות זאת, ובניגוד לטענות של יעקב שחר על תקופתו של בניון במכבי חיפה ("חשבתי שיהיה גורם מלכד, וכנראה פה טעיתי"), השחקן אינו גורם מפלג בחדר ההלבשה. המאמן שוטה ארבלזדה, שמייבש את בניון על הספסל, דווקא מעניק לו יחס מועדף. "שוטה נותן לו כבוד של שחקן גדול", אומר אחד האנשים הקרובים לבניון. "הוא מתייעץ איתו הרבה, אפילו תוך כדי משחק, הוא מדבר איתו כדי להעביר מסרים לשחקנים. גם ג'ורדי מדבר איתו הרבה".
בסביבתו של בניון עדיין לא מדברים על גורלו בחלון ההעברות של ינואר, ומחכים בין היתר לראות מה יקרה אם ארבלדזה יעזוב, אבל מדברים על שחקן מתוסכל. "זה טבעי, מראש הוא לא ציפה להיות השחקן המרכזי במכבי, אבל גם הוא לא האמין שיהיה אחד השחקנים הכי משניים בקבוצה", מספר אחד מחבריו.
תפקיד מקצועי: אם לא אצל שחר, אולי אצל גולדהאר
בכלל, נראה שזה בניון אחר. מאז עזב את חיפה הוא התנתק לחלוטין מהרשתות החברתיות והחליף מספר טלפון, שאותו מסר רק לחבריו הקרובים ביותר. "משהו קרה לו", טוען אחד מחבריו. "הוא השתנה מאוד, פחות חברותי, פחות נחמד".
גולדהאר. ישבץ את בניון בכוורת המקצועית?(צילום: ראובן שוורץ)
בניגוד לתקופה בחיפה, שבה כל חילוף שלו גרם לסערה, בניון שומר על שתיקה ולא מבקר את הצוות המקצועי. "כל אחד רוצה לתרום כמה שיותר, אבל יש פה סגל גדול", אמר לאחרונה. "מי שלא מקבל הזדמנות צריך לעבוד עוד יותר קשה כדי לקבל אותה, וזה מה שכולנו עושים. אני מרגיש שאני נותן מנהיגות, אבל יש בקבוצה המון שחקנים עם ניסיון".
גם אחרי המשחק מול מכבי חיפה, האחרון שבו פתח בחודש וחצי האחרונים (מאז קיבל רק פירורי דקות בליגה), הוא אמר: "ההחלטה הכי קלה מבחינתי הייתה לחתום במכבי ת"א. ברגע שידעתי שרוצים אותי, עשיתי הכל כדי לחתום פה. ידעתי שכאן אקבל את השקט, אהנה ואתעסק בכדורגל, מה שלא התאפשר לי בחיפה. אני שלם לחלוטין עם המעבר. כל שחקן רוצה לשחק, באתי בידיעה שזה יכול לקרות".
עם זאת, ל"ידיעות אחרונות" נודע כי אחת הסיבות להתנהגותו הסובלנית היא האפשרות כי יקבל תפקיד מקצועי־ניהולי בקריית שלום לקראת העונה הבאה. כשחקן, ככל הנראה, לא יהיה לו מקום שם. בניון בן ה־36 אמנם מצהיר כי היה מעדיף לשחק עוד עונה, אבל נראה כי במכבי ת"א לא מתכוונים להציע לו חוזה, וספק אם יעבור לקבוצה אחרת. אף שהדבר אינו מופיע בחוזהו (300 אלף דולר), גורמים במועדון ובסביבתו אישרו כי זו המגמה.
בחוזה לא מצויין שום דבר על תפקיד מקצועי(צילום: עוז מועלם)
רק לפני מספר שבועות חשף שחר בראיון ל"ידיעות אחרונות" את אחורי הקלעים במשא ומתן עם בניון. "הצעתי לו להישאר עונה נוספת במכבי חיפה, אבל הוא ביקש חוזה לשלוש שנים - עונה כשחקן ועוד שנתיים בצוות המקצועי", סיפר. "שאלתי מה בדיוק הוא רוצה לעשות, אז הוא אמר לי בלי בעיה שהוא רוצה להיות המנג'ר. כלומר, הסמכות המקצועית העליונה, מעל המאמן והמנהל הספורטיבי. פה נגמר העסק". דבריו שופכים אור על הדינמיקה המתרחשת כעת במכבי ת"א. בסופו של דבר, מי שכיוון לתפקיד מקצועי במכבי חיפה עשוי לקבל אותו אצל מיץ' גולדהאר.
אגב, בחיפה בהחלט לא מצטערים על לכתו, שלוותה בטונים צורמים. גורמים במועדון אף מייחסים לכך חלק מתהליך ההבראה של הקבוצה. "תראה מה קורה בחדר ההלבשה שלנו. את הקהל המלוכד, החיוכים והשמחה, אווירת הביחד, בלי תסכולים ומרמורים, תראה מה קורה לאלירן עטר", אמר גורם בחיפה. "כשבניון היה פה, האווירה הייתה שונה, הכל היה סביבו. עכשיו מתרכזים כאן רק בכדורגל".
ויש כמובן את פרק הנבחרת, ששיאן ההופעות כבר לא חלק ממנה. אלישע לוי הציע לו את תפקיד עוזר המאמן, אך בניון לא רצה לפרוש. כעת הוא לא בתמונה, ודאי כשחקן. "לא תלוי בי אם סיימתי את הפרק שלי בנבחרת", אמר בניון לאחרונה. "כל עוד אני משחק כדורגל, אני רוצה להיות זמין לנבחרת, אבל קרו הרבה דברים בשנים האחרונות. כשאפרוש יהיו לי הרבה דברים להגיד על הנבחרת".
לפנייה לכתב/ת 
יוסי בניון
צילום: עוז מועלם
מומלצים
