"הצדיק" מהתוכנית של חיים הכט נחלץ ממצוקה בזכות כתיבת שירה

קובי זוארץ התפרסם כשעזר לאישה שגורשה מביתה, אבל בביוגרפיה שלו יש עוד חלקים מעניינים: חמישה ילדים מארבע נשים, מאסר, עבודות מגוונות. והוא בעיקר משורר

הילה יחימוביץ'

|

08.12.16 | 02:24

קובי זוארץ. "לא יודע מה אני: משורר, סופר, סאטיריקן. מתי ראית סופר עם תשע שנות לימוד?" (צילום: שאול גולן)
קובי זוארץ. "לא יודע מה אני: משורר, סופר, סאטיריקן. מתי ראית סופר עם תשע שנות לימוד?" (צילום: שאול גולן)

קובי זוארץ הפך בחודשים האחרונים לסלב של ממש בזכות סרטון שלקוח מהתוכנית "מה אתם הייתם עושים" של חיים הכט. זוארץ מצולם בו כשהוא פוגש ברחוב אישה שגורשה מביתה, ובלי לחשוב פעמיים, בזמן שהוא מספר לאישה שגם מצבו הכלכלי קשה, הוא מתקשר לבעל הבית שלה, מציע להחזיר את 3,000 השקלים שהיא חייבת, ועושה כמה טלפונים לחברים שיעזרו להחזיר את החפצים של האישה הביתה, "כדי שהילד שלה לא יצטרך לראות את הסיטואציה הזאת", לדבריו.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

התוכנית שודרה בערוץ 2 כבר לפני שלוש שנים, אבל לאחרונה נעשה הסרטון ויראלי וזכה למאות אלפי שיתופים. זוארץ עצמו הופתע: "בוקר אחד קמתי וראיתי אלפי בקשות חברות בפייסבוק", הוא מספר. "לא הבנתי מה קורה. אפילו כשהתוכנית שודרה לא היה כל כך הרבה רעש כמו עכשיו. יהודים מכל העולם פנו ועדיין פונים אליי. יש לי כרגע 84 אלף הודעות בפייסבוק". רבים מכנים אותו "צדיק", אבל הוא דוחה את התואר הזה, "כי אני לא מרגיש צדיק, אין לי כיפה וזקן, אבל זה כיף לדעת שנגעתי בלב של אנשים, ועוד יותר מרגש לדעת שאנשים רוצים לעשות דברים טובים בזכותי".

 

למה אתה חושב שאנשים כל כך התרגשו מהמעשה שלך?

"אין לי מושג. זה נראה לי ברור מאליו. הרי לפני 30 שנה כולם היו כאלה, אבל היום כל מה שמעניין אותנו זה כסף. הכל נהיה אינסטנט, אין יותר חמלה, לאנשים לא אכפת אחד מהשני, אף אחד לא מכיר את השכנים שלו, הכל חומרני ותחרותי. אפילו אחים תובעים אחד את השני בשביל כסף. לי יש שלושה אחים שהם הכל בשבילי. אמא שלי לימדה אותי שזה הכי חשוב בחיים: זה הגרעין, וזה מה שהכי חשוב בסוף היום".

 

צפו בסרטון:

 

 

1,000 הדמויות שלי

 

לזוארץ (46) יש סיפור חיים שיכול לכסות כמה כרכי ביוגרפיה עבים. יש לו חמישה ילדים מארבע נשים (בני 22, 18, שבע ותאומים בני שמונה חודשים), שעם כולם הוא בקשר יומיומי. הוא במקור מחולון, בן לאב שעוסק בשיפוצים ולאם עקרת בית.

 

"בכיתה י' עזבתי את בית הספר והתחלתי להתעסק בקנייה ובמכירה של כלי רכב", הוא משחזר. "בגיל 24 התחתנתי, עבדתי עם אבא של אשתי בחנות בשר ועשיתי לה ילד. כעבור כמה שנים התגרשנו, ואחרי שבוע התחתנתי עם אחרת ונולדה לי ילדה שנייה. התעסקתי בכספים בחנויות של פירות וירקות, הייתי מחובר לכל המי ומי ומטייל עם שני שומרי ראש. שם גם קרסתי כלכלית".

 

לפני 15 שנה נכנס לכלא לארבע שנים בעקבות הונאת בנקים. "אבל זה עבר אפל, בשביל מה להיזכר בזה? עכשיו אני אדם אחר". בין לבין, הוא גם נעשה חרדי לתקופה, ניהל סופרמרקט, עבד בתחנת מוניות – וזו רשימה חלקית בלבד. "אנשים מכירים אותי כ-1,000 דמויות", אומר זוארץ. "עבדתי בהמון עבודות, עשיתי הכל מהכל. עברתי תקופה מאוד לא פשוטה, שבה לא היה לי חשמל ולא כסף ללחם. לא הצלחתי להתאושש ופחדתי לעשות דברים לא טובים. מצאתי עבודות מזדמנות - צביעה, שיפוצים. כשצילמו אותי לתוכנית של חיים הכט היה לי יום קשה במיוחד מבחינה כלכלית, אז בכלל הרגשתי שזה בקטנה – יאללה, אני אעביר לבחורה הזו כסף ואהיה חייב עוד 3,000 שקל. מה שהחזיר אותי לקרקע היה העיסוק בשירה".

 

"לפני 30 שנה כולם היו כאלה, אבל היום כל מה שמעניין אותנו זה כסף. אין יותר חמלה, לאנשים לא אכפת אחד מהשני, אף אחד לא מכיר את השכנים שלו, הכל חומרני ותחרותי. אפילו אחים תובעים אחד את השני בשביל כסף"

זה התחיל מאס-אם-אסים. "לפני כמה שנים, בתחילת שנות האלפיים, התחלתי להתכתב עם בחורה בהודעות: היא כתבה לי הודעה, ואני עניתי בחרוז. פתאום החרוז הפך לבית שלם, וזה התחיל לרוץ. האס-אם-אסים שלי, שהם בעצם שירים קטנים, הועברו בהודעות שרשרת. לאט-לאט בניתי מהם ספר שלם שנקרא 'שומר על זכות השירה' ויצא ב-2010. כתבתי אותו ממקום מאוד עמוק, כי הייתי אז בשיאה של התקופה הקשה. אחריו כתבתי עוד ספר – 'ממשיך לשמור על זכות השירה', שגם שם רוב השירים נכתבו באס-אם-אסים".

 

איך אתה מגדיר את השירה שלך?

"שירה מדברת, מספרת. הכתיבה לוקחת לי כמה דקות. מה שעולה לי בראש, אני כותב מיד, בלי טיוטה, ואת הכל אני מעלה כסטטוסים בפייסבוק".

 

לדבריו, הוא אוהב לשלב בין שפה גבוהה ליומיומית. הנה שיר לדוגמה: "יש דבר לי לומר, גם לצאת פה חוצץ/ ותגידו חופר, סתם קנטרן מקרצץ/ רק נדמה שהסוף, אני לא מתלוצץ/ מתקרב, ונראה שאיננו נוצץ".

 

"הקשר בין המילים שאני כותב לעובדה שחלק מהן גבוהות הוא מקרי בהחלט", אומר זוארץ. "אני לא יודע מאיפה אני מכיר את המילים האלה, כי לא קראתי ספרים או שירים. יכול להיות שזה בגלל שאני פותר תשבצים או קורא עיתונים".

 

שיר של זוארץ:

 

 

עוד אחד:

 

 

זה שכותב וזה שגונב

 

החשיפה הרחבה שקיבל לאחרונה שינתה את חייו: ספריו נמכרים בקצב מואץ, הוא מקבל הזמנות לתת הרצאות ונהנה ממעמד חדש וייחודי כמשורר, על אף שהוא לא לגמרי מגדיר עצמו ככזה. "לא יודע מה אני: משורר, סופר, סאטיריקן. מתי ראית סופר עם תשע שנות לימוד?" הוא צוחק.

 

אנשים מופתעים מזה שאתה כותב?

"אני יודע שאנשים חושבים שאני נראה כמו אדם שגונב ספרים, לא כותב אותם, אבל עובדה שאני מדבר לכולם – לעקרות בית, לרופאים, לעורכי דין. אפילו בבית הספר לומדים אותי: ביסודי בפתח תקווה לומדים שיר שלי בשם 'יציאת מצרים'. אנשים אומרים שאני משקף להם תמונת מצב, שאני כותב בדיוק את מה שהם מרגישים על החיים. מישהו כתב לי: 'בזכותך אני יודע לקרוא עברית', אחרי שבמשך שנים הוא כמעט לא קרא. זה מרגש".

 

בעקבות הבאזז בפייסבוק הוא גם התחיל להדפיס את ספריו באופן עצמאי. "כשהוצאתי אותם דרך הוצאה לאור, כמעט לא הרווחתי מזה. היום התהפך הגלגל: אני מדפיס לבד ומשווק לבד, ואני אקבל את הרווח שאני ראוי לו. עכשיו תורי".

 

מה אתה מרגיש שהשירה העניקה לך?

"לא יכולתי לכתוב אותו דבר אם לא הייתי עובר את כל מה שעברתי, כי כתיבה אמיתית כותבים ממקום אמיתי. הייתי בכל מחוז - באשפתות וגם במקום הכי גבוה – וזה הופך את השירה שלי למשהו אחר. היום אני יודע שהשירה שינתה את התדמית שלי ב-180 מעלות. אחרי שהתחלתי לפרסם שירים בפייסבוק, אנשים שלא הכירו את העבר שלי הכירו דמות חיובית. ככה התנקיתי מהעבר וחזרתי לחיים יותר נורמליים. הפידבקים שאני מקבל ממי שקורא אותי הפכו אותי לאדם טוב יותר".

 

______________________________________________________

 

המשורר מעין אבן מנסה להבין "למה אני לא מתאבד". הקליקו על התמונה:

 

"הייתי רואה חלון ומת ליפול ממנו. כאילו שאיזה כוח יבוא וידחוף אותי". הקליקו על התמונה (צילום: ענבל מרמרי)
"הייתי רואה חלון ומת ליפול ממנו. כאילו שאיזה כוח יבוא וידחוף אותי". הקליקו על התמונה (צילום: ענבל מרמרי)

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד