"The Voice": פלסטיק מצופה זהב

ושוב הגיע הזמן הזה בשנה שריאליטי מוזיקה כלשהו עולה לאוויר. כמו בפגישה ברחוב עם מישהו שמוכר לנו אבל אין לנו מושג מאיפה, ולא נעים לנו להראות את זה אז אנחנו מדברים איתו ברמת פתיחות גמישה, כזאת שאפשר להתאים לכל מיני מערכות יחסים ורמות קרבה, כשתוך כדי זה אנחנו מנסים לדלות מהשיחה פרטים שיזכירו לנו במי לעזאזל מדובר. אז הגיעו כל מיני מתמודדים ושרו שירים? מממ.. מעניין. והיו להם סיפורים מרגשים? וואלה. וכל אחד מהשופטים קיבל כמה מתמודדים לקבוצה שלו? איזה יופי, ממש. ואיך בערוץ? מתפצלים? אחלה, אז.. שיהיה בהצלחה.. אה.. בנאדם. תמסור ד"ש.

אז הפעם זו "דה ווייס" שחזרה לעונת חורף (הערב, 21:00, ערוץ 2), והיא מתווספת למצבת הריאליטי ההולך ומתהווה של "רשת" (שמגלה תאווה לקלאסיקות של הז'אנר, יחד עם "הישרדות" ובעתיד הלא רחוק גם "האח הגדול"). אם הפרק הראשון הוא סימן לבאות, העונה הזאת היא עונת העוללים, כמו למשל שחקנית כדוריד בת 17 שאולי רוצה לעשות מוזיקה ואולי לא, או מתמודדת באותו הגיל שרוצה להצליח בתחום המוזיקה כי ממנו אפשר להמריא לדוגמנות. שאר המתמודדים פחות או יותר חולקים את אותו מסטינג גילאי ורובם מגלים פרקטיות בלתי-מתנצלת כשהם משנעים את עצמם לאודישנים, בכל זאת "דה ווייס" היא פלטפורמה מצויינת לניצול הדדי של הצדדים, והבמה גדולה מספיק בשביל כולם.

השופטים של "דה ווייס"(צילום: אוהד רומנו)

ביקורות טלוויזיה נוספות:

"ווסטוורלד": במערב יש הרבה חדש

"הנעדרת": כל מה שצריך בסדרה

"בנות גילמור": איבדו את הרגש

מנחי התכנית. מלכה ואלוני(צילום: אוהד רומנו)

הגיל הצעיר של המתמודדים מקשה מן הסתם על ההפקה בבואה להעשיר את הרזומה שלהם ולהסמיך אותו לדרגת סיפור נוגע ללב, עד כדי כך שהצופים מתבקשים להתעניין באותה נערה נאה בת 17 בגלל שהיא סובלת – לא תאמינו מה קורה אחר כך – מטורט של ציוצים, זאת אומרת שהגוף שלה מנפיק אחת לכמה זמן ציוץ עצמוני, וזה הפרט שמאפיין אותה, לפחות עד שיהיו לה חיים של ממש לספר עליהם. בעונה הזאת מתמודדים שהשופטים לא יסתובבו אליהם ירדו מהבמה בסוף האודישן בלי לעבור בדרך צלחה ובלי לזכות בניחומי השופטים, מה שבטח מעמיד את ההפקה בפני לא מעט דילמות – אם הם לא יסתובבו, איך הם יוכלו לדבר על הפציעה סלש החיפוש העצמי סלש הפעם האיומה ההיא שהם יצאו מהבית בלי האייפון?

לפחות פאנל השופטים, שעד עכשיו התחלפו שם יותר אנשים ממשרת המאמן של מכבי תל אביב, נראה כאילו הוא התייצב על הרכב מרענן. קודם כל ארבעתם לא התקבלו ללהקה צבאית, שזה כבר טוב, מירי מסיקה היא אשה מצחיקה, היא רוצה את כולם, ואם מצליחים להסתנכרן עם הנטייה שלה לרגשנות, שנראית בו זמנית כמו כנות וכמו פארודיה, היא בהחלט נוכחות חיובית. כמוה גם אברהם טל שמביא איתו חן פרדס-חנאי כלשהו, ולא פחות חשוב – יחד הם יתנו קונטרה טובה לאביב גפן, שתהרגו אותי, אין לי מושג באיזה קטע הנוער הזה שמגיע ל"דה וויס" ממשיך לראות בו את האנדרדוג. אם ההבטחות של ההפקה יתקיימו, טל וגפן הולכים לריב הרבה העונה, ואולי, רק אולי, זה יצליח להשתיל קצת עוקץ להפקה, שלא פעם נדמה שהיא עשויה מפלסטיק מצופה זהב.