אמיר כבירי נטש אותנו
כשרכש את הפועל ת"א הצהיר הבעלים שהוא בא לבנות אימפריה ושהוא כאן כדי להישאר. מכל ההבטחות נשאר מועדון מרוסק, אוהדים שמרגישים מרומים ובעלים שחושב קודם כל על עצמו. למרות הכל, צו 8 למושבה בשבת
כשאמיר כבירי הגיע להפועל ת"א הוא מיהר לפזר הצהרות: "אני אבנה כאן אימפריה", "אני כאן כדי להישאר", "רק אם יהיה רוכש אעזוב". מיותר לציין שההבטחות לא התממשו והוא הוביל את המועדון לשפל חדש: הקפאת הליכים.
כבירי בתמימותו חשב שהכל יילך לו פשוט וקל. הוא לא לקח בחשבון את המהמורות הצפויות. את ההשלכות בקניית מועדון עם עבר ניהולי בעייתי. מהר מאוד ובדרך הקשה הוא הבין שהקבוצה במצב הרבה יותר קשה ממה שחשב. הבעלים החדש נתן את המילה שלו לקהל. טען שיש לו את הכסף ושהוא יעמוד בפני כל הקשיים באשר יהיו.
(צילום: אובן שוורץ)
החובות הצטברו והתביעות לא הפסיקו להגיע, עד שזה הפך לבור ללא תחתית. כבירי הבין שאם הוא הוציא כבר עכשיו 35 מיליון שקל מכיסו, מה יהיה הלאה? למרות שזה המועדון שהוא אוהב ושגדל עליו, האם באמת שווה לו להשקיע את הכסף הזה? כבירי ככל הנראה מתבייש בעובדה שהוא לא עמד בהבטחותיו, ולכן לא הוציא הודעה ולא התייצב מול האוהדים. והאוהדים כועסים. פגועים. דורשים תשובות והבהרות.
כבירי הביא את הפועל ת"א למצב שאף אחד לא חשב שיגיע אליו. כולם תמיד טענו שעם כל הקשיים הפועל חסינה, שהיא תשרוד בכל מקרה. יומיים לפני הקפאת ההליכים עוד היו דיבורים על הבאת עומר דמארי, וכיום המועדון נמצא בתחתית ליגת העל עם חמש נקודות בלבד. איך הקהל יכול לקבל את זה שביום אחד מדברים על החתמה יקרה בעסקת ענק, שרוב קבוצות ליגת העל לא היו עומדים בה, גם אם מדובר במימון חיצוני? אמיר כבירי החזיר את האמונה אצל האוהדים כאשר הגיע, נתן להם תקווה לעתיד טוב יותר, נתן את ההרגשה שאולי באמת אפשר לחזור לימים הגדולים.
זה לא רק הפחתת תשע הנקודות. זו ההרגשה שהפועל ת"א הולכת לאבדון, למקום שאי אפשר לדעת אם תצליח להתרומם ממנו חזרה. שאין על מי לסמוך, שאפילו האדם שהצהיר שהוא האוהד מספר אחת ושלא יעזוב לעולם, נוטש את הספינה בזמן שהיא טובעת ולקח ממנה את טיפת החמצן שנשארה לה. הקהל מעריך את מאמציו של כבירי, אבל מרגיש שרימו אותו. שמי שהבטיח להישאר כאן ולבנות אימפריה קם והולך.
האוהדים ימשיכו להגיע למשחקים ולתמוך עם שאריות התקווה שנשארו מהשנים האחרונות.
עמותת האוהדים חייבת להתעורר ולקחת תפקיד במינוי הנאמן, כי כבירי כבר רגוע, לו אין חובות, והמועדון כבר לא שלו. לכל הסיפור הזה יכול להיות סיום טוב או סיום רע. סיום רע זה שלא יימצא רוכש והמועדון ילך לפירוק. סיום טוב זה הגעת רוכש שיהיה מוכן לשים הרבה כסף, מישהו שבשבילו הכדורגל הישראלי זו השקעה קטנה. רק ככה הלב האדום ייטען מחדש ויהיה מלא בתקווה לעתיד טוב יותר. ככה או ככה האוהדים האדומים לא יוותרו על הקבוצה, שבלעדיה חייהם ריקים ואין להם שמחה.
אוהד הפועל רגיל לסבל וכשלוקחים ממך משהו שאתה רגיל אליו אתה נהיה עצוב. בשבת הקהל האדום יוכיח שהוא לא ינטוש את הספינה הטובעת כפי שכבר עשה כבירי וימלא את אצטדיון המושבה. כי אם אין כסף אז לפחות יש קהל. ויש סמל שנלחמים למענו.
לפנייה לכתב/ת 
אז הבטיח. כבירי
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
