שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "קוורי": סדרה משובחת שמשחירה את הנשמה

    חזקה, סוחפת וקולנועית להפליא - "קוורי" היא סדרה עשויה היטב שמתארת מציאות מייאשת. אולי אפילו מייאשת מדי

    "קוורי" - מחצבה בעברית - מלאה עד גדותיה בדימויים של טביעה. בין אם זו הבריכה שבה צף שיכור גיבורה, מאק קונוויי (לוגן מרשל־גרין), או ההזיות/חלומות בהקיץ התכופים שלו שבהם הוא שקוע במים עמוקים עד מעבר לראשו, מנסה לשלוח יד אל פני השטח, או הרכב שהוא ושותף לפשע מטביעים בפרק השני - מהרגע שחזר ממלחמת וייטנאם, מאק טובע, ודרמת הפשע העוצמתית הזו אודותיו לא מהססת לנצל אף הזדמנות כדי להדגיש את זה.

     

    השנה היא 1972, ומאק חוזר הביתה לממפיס, טנסי. הזוועות שחווה במלחמה - ואלה שביצע - הותירו את רישומן: הוא אדם רדוף, מיוסר, וזה לא שבאמת יש לו למה לחזור. עבודה - אין, מאחר ששמו של מאק נקשר לפרשת טבח בווייטנאמים שדווחה בהרחבה בארצות הברית; משפחתו שומרת על מרחק ממנו, וגם עם אשתו, ג'ואני (ג'ודי בלפור), המצב מגיע במהירות לכדי משבר. מיואש, מאק מוצא את עצמו שותה עד אובדן הכרה, צף בבריכה ושומע תקליטים ישנים, אבוד.

     

    "קוורי". גרוב דרומי (באדיבות yes) (באדיבות yes)
    "קוורי". גרוב דרומי(באדיבות yes)
     

    ואז מגיע אדם, "המתווך" הוא קורא לעצמו (בגילומו של פיטר מאלן, שחקן אדיר), המציע לו 30 אלף דולר במזומן. כל מה שהוא צריך לעשות בתמורה זה לחסל אנשים על פי דרישותיו של המתווך, 4,000 דולר לחיסול, עד שהוא מחזיר את הסכום. תחילה, מאק לא רוצה לשמוע מזה. אבל סדרה של אירועים המתרחשים בצמד הפרקים הראשונים דוחפת אותו אל זרועותיהם המפוקפקות של המתווך והטיפוסים המסוכנים המקיפים אותו. קוורי, מכנה אותו המתווך, כי כמו מחצבה, גם הוא חלול וקירותיו אבן. מי מתאים יותר להפוך לרוצח שכיר?

     

     

    מופקת ומבוצעת לעילא, "קוורי" (yes Oh ו-yes VOD) נהנית מהתחושה החזקה של זמן ומקום שמעניקים לה השחזור התקופתי המדוקדק והמשכנע, והגישה הקולנועית של הבמאי גרג יאיטאנס. מעבר לכך, לרגעים היא משדרת את הגרוב הדרומי הכה־ספציפי הזה שאפיין את "Justified" המופלאה, עם הבלחות של הומור־גרדומים ודיאלוגים מכוסים דוק של אירוניה דקה בין פרצי הברוטליות.

     

     (באדיבות yes) (באדיבות yes)
    (באדיבות yes)
     

    אבל בין הרגעים האלה היא נותרת כבדה, קודרת, מייאשת בתיאורה חסר הרחמים את המציאות של מאק, ומדכאת במעקבה אחר טביעתו האיטית בה. החום שקרן מ"ג'סטיפייד" גם ברגעים הכי חמורי סבר שלה נעדר פה, וגם אם חוויית הצפייה ב"קוורי" מתגמלת בסופו של דבר, היא מהסוג שקשה לשאת לפרקי זמן ארוכים מדי.

     

    מעבר לכך קיימת גם שאלת הפייאוף הממתין בסוף העלילה שיצרו גרהאם גורדי ומייקל ד.פולר על פי סדרת הרומנים של מקס אלן קולינס. אם נגזר עלינו לשאת את תחושת המחנק שעליה עובדת "קוורי" כה קשה, גם באופן סימבולי וגם באופן המעשי - כדאי שיהיה פיצוי, קתרזיס, רזון ד'אטר לכל זה. אחרי שדגמתי ארבעה פרקים משמונת פרקי העונה הראשונה, אני לא בטוח שממתין משהו בסוף הדרך מעבר לעוד מצוקה, שברון לב, גוף אנושי שצריך מאק לנקב בכדורים בדרך לגאולה, אם זו אפשרית בכלל. למרות שבהחלט אשאר איתה עד הסוף, אפילו אם יהיה מר, גם אני כבר מרגיש שאני זקוק לגאולה.

     

    הכתבה התפרסמה במגזין "פנאי פלוס"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים