הורים יפוצו כי לא קיבלו מידע על לידת ואקום

ילדה נולדה עם שיתוק ביד והוריה תבעו את אסף הרופא. ביהמ"ש קבע: לא הייתה רשלנות רפואית, אבל ההורים לא עודכנו כראוי. הפיצוי: 100 אלף ש'

עו"ד אורלי שפיפורסם: 12.12.16 , 18:05

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו הורים לילדה בת 10 שנולדה עם שיתוק ביד שמאל, בטענה שבית החולים אסף הרופא לא עדכן אותם בסיכונים בלידה בוואקום. השופטת סיגל דומניץ סומך דחתה את טענת ההורים לרשלנות של הצוות רפואי, אבל פסקה שמשרד הבריאות יפצה אותם בכ-100 אלף שקל על כך שלא קיבלו הסבר הולם על ההליך.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התפיסה המשפטית בישראל לגבי זכויות חולים היא שהבחירה בהליך רפואי צריכה להישאר בידי החולה. "תפקידו של הרופא לטפל בגוף המטופל אינו מקנה לו את זכות הבחירה בטיפול, ההפך הוא הנכון", כתב שופט העליון ניל הנדל (ראו: ע"א 2342/09), שהגדיר יפה את מה שמכונה "הזכות לאוטונומיה". על כן, כשמתגלה שצוות רפואי פגע באוטונומיה של המטופל להחליט אם לבצע טיפול מסוים, על הסיכונים הכרוכים בו, עליו לשלם על כך.

תביעה

25 שנה אחרי הלידה: פיצוי על רשלנות ביה"ח

עו"ד שגיא דותן

ב-1991 הסתבכה לידה בביה"ח זיו צפת, והתינוקת נולדה עם נכות קשה. בית המשפט קבע שהמדינה תשלם לה ולהוריה פיצוי של כ-2.6 מיליון שקל

25 שנה אחרי הלידה: פיצוי על רשלנות ביה"ח

טענה כזו עלתה בתביעה שהגישו הוריה של הילדה בת ה-10, שאובחנה לאחר הלידה עם שיתוק "ארב" ביד שמאל (שיתוק בעצבי החוליות הצוואריות). הלידה התבצעה בבית החולים אסף הרופא שבצריפין. האם התקבלה כשהייתה בשבוע ה-40 להיריון. בגלל התארכות השלב השני בלידה וממצאי בדיקות שנערכו לה, התלבטו הרופאים בין ניתוח קיסרי לבין לידה רגילה – כפי שביקשה האם. לבסוף הוחלט על האפשרות האחרונה אך הלידה בוצעה בעזרת מכשירי ואקום.

ההורים טענו שההחלטה לגבי הוואקום הייתה רשלנית ושגויה, ושגרמה לשיתוק שממנו סובלת בתם. הם טענו שלא היה צריך לבצע את ההליך לנוכח גורמי הסיכון שהתקיימו אצל האם – גודל העובר, התארכות הלידה והעובדה שהלידה הקודמת שלה התבצעה בניתוח קיסרי. הם הוסיפו שהרשומות הרפואיות מהלידה לוקות בחסר ולא משקפות את מהלך הלידה האמיתי.

על פי ההורים, אף אחד לא הסביר להם על הפעולה ומשמעויותיה, ולכן הם זכאים לפיצוי על "היעדר הסכמה מדעת", בנוסף לפיצוי על הפגיעה באוטונומיה שלהם – שכן נמנעה מהם האפשרות להגיע לבחירה מושכלת לגבי אופן ביצוע הלידה.

לאחר שהשופטת סיגל דומניץ סומך שמעה את הטיעונים הנגדיים של משרד הבריאות, שעמד על כך שהטיפול בתובעת נעשה במקצועיות, במסירות ובמיומנות, היא דחתה את עילת הרשלנות הרפואית. היא קבעה שהתובעים לא הוכיחו שהבחירה ליילד בוואקום הייתה רשלנית או גרמה לשיתוק (שייתכן כי מקורו בהיריון עצמו). השופטת התרשמה שתיאור מהלך הלידה במסמכים היה מדויק, ועדות הרופא המיילד הייתה אמינה עליה.

עם זאת, התביעה לא נדחתה לחלוטין. היעדר תיעוד בדבר ההסברים לגבי ההליך הביא את השופטת דומניץ סומך למסקנה שלתובעים לא ניתן מלוא המידע על אודות סיכוני הוואקום, סיכוייו והאפשרויות החלופיות העומדות בפניהם.

היא קבעה שאמנם לא מתקיימת כאן עילה לפיצוי בגין "היעדר הסכמה מדעת", בין היתר כיוון שלא הוכח שביצוע הלידה בדרך אחרת היה מונע את הנזק לבתם, אך כן הוכחה פגיעה באוטונומיה (עילה שלא דורשת קשר סיבתי בין הנזק לבין הפרת החובה).

לפיכך פסקה השופטת שהתובעים זכאים לפיצוי על הפגיעה בחירותם להחליט על הטיפול הרפואי הנכון עבורם. סכום הפיצוי הועמד על 100 אלף שקל בתוספת 8,000 שקל הוצאות משפט חלקיות ושכר טרחת עו"ד של 23,400 שקל.