שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    להזדהות עם המטופלים: צוותים רפואיים ידמו על עצמם מוגבלויות פיזיות בסדנאות ייחודיות

    פרויקט חדשני, ששם למטרה להעביר לצוותים שמטפלים בקשישים ובאנשים עם מוגבלויות את התחושה האמיתית שחשים המטופלים שלהם, משתמש בעזרים מיוחדים כדי לדמות ליקויים גופניים מהם סובלים המאושפזים. "זאת חוויה מטלטלת", אומרת אחת מנשות צוות מטפל שעברה את הסדנה, "תמיד הזדהיתי עם המטופלים שלי אבל עכשיו אני מרגישה שאני ברמה אחרת. היה בסדנה משהו אנושי"

    בשיתוף בית בלב

     

    דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה. אתם מתארגנים בבוקר לצאת לפגישה חשובה. השעה כבר מאוחרת ואתם מתחילים למהר. המשימות שעומדות לפניכם הן לסיים לרכוס את כפתורי החולצה, לוודא שיש ברשותכם ארנק ושיש בו סכום מסוים של כסף שנדרש לכם, לכבות את האורות בבית, לנעול את הבית ולצאת.

     

    עד כאן, נשמע פשוט למדי, לא? מדובר ברצף בסיסי של פעולות שכל אחת ואחד מאיתנו מבצע על בסיס יומיומי כמעט. עכשיו נסו לדמיין איך זה לעשות את הפעולות הללו כשהראייה שלכם חלשה מאוד או לא קיימת כלל, או כשהידיים שלכם חסרות תחושה. 

     

     

    איך באמת מרגישים אנשים עם מוגבלות? (צילום: index open) (צילום: index open)
    איך באמת מרגישים אנשים עם מוגבלות?(צילום: index open)

     

     בואו ניקח את זה עוד שלב. דמיינו שאתם לא בדיוק יודעים מה אתם צריכים לעשות כדי לבצע משימה ויש מולכם אדם שמסביר לכם מה אתם צריכים לעשות. הוא מסביר לכם בסבלנות, ואתם מאוד מתאמצים להבין את ההוראות, אבל אתם לא שומעים היטב, ולא תמיד מצליחים לסדר את הדברים בסדר הגיוני בראש.

     

    וגם כשאתם מבינים, המגבלה הפיזית מונעת מכם לבצע את הפעולות לפי הסדר הנכון, וגורמת לכם לבצע אותה לאט מאוד. זוהי ההתמודדות של עשרות אלפי מאושפזים בבתי חולים, במחלקות שיקום, הנשמה וסיעוד ברחבי הארץ.

     

    פרויקט ייחודי שמתקיים במרכזי האשפוז של רשת "בית בלב", המתמחה ברצף הטיפולי לגיל השלישי – מדיור מוגן לאנשים עצמאיים ועד מרכזי אשפוז ושיקום, מציע התנסות אישית המציבה את המטפל במקומו של המטופל.

     

    "העלאת המודעות היא ברמה הרגשית, זה מעבר לרציונליות"

    "מטרת הסדנה, שמעבירים עובדים סוציאליים, היא העלאת מודעות הצוותים המטפלים לתחושות המטופלים", מסבירה מרב וקסמן, MSW, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז גריאטרי שיקומי "בית בלב" בבת-ים. "העלאת המודעות היא לא רק ברמה הרציונלית של הבנת הקשיים", היא מדגישה, "אלא ממש ברמה תחושתית ורגשית".

     

    נעזרות בכפפות מיוחדות ומנסות לעשות פעולות יומיות כמו קיפול כביסה. תמונות מתוך הסדנה ()
    נעזרות בכפפות מיוחדות ומנסות לעשות פעולות יומיות כמו קיפול כביסה. תמונות מתוך הסדנה

     

    הסדנאות מאפשרות לכלל אנשי הצוות, מרופאות ורופאים, דרך אחים ואחיות ועד קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסטים, להיכנס לנעליהם של המטופלים ולחוש על בשרם כיצד מרגיש המטופל, שפעמים רבות הוא סיעודי או מוגבל ותלוי לחלוטין בעזרתם.

     

    כדי ליצור הזדהות עם הקשישים, שסובלים לפעמים מחוסר תחושה בגפיים כתוצאה משבץ או ממחלת הסוכרת, מירידה בשמיעה ובראייה וממחלות רקע שונות, נעזרים משתתפי הסדנה באמצעים ייחודיים שמגבילים את הפעילות ואת יכולת החישה שלהם – משקפיים שיוצרים תחושות עיוורון, אוזניות שיוצרות רעשי רקע או מחלישות את השמיעה, כפפות מיוחדות שמגבילות את השימוש בידיים, ועוד.

     

    אנשי הצוות שהשתתפו בסדנאות חוו את ההתמודדות של הקשישים על בשרם והפכו, לכמה שעות, להיות המטופלים שלהם. וקסמן מספרת על הסדנה:

     

    "המטפלות נעזרו בכפפות מיוחדות עם בליטות פלסטיק שמקשות על תחושה בידיים, והתבקשו ללבוש פיג'מה של בית החולים ולרכוס את הכפתורים. בשלב השני הן התבקשו להוציא מארנק קטן שנמצא בכיס הפיג'מה סכום כסף מדויק במטבעות – זאת כדי להמחיש את הקושי בתפקוד הידיים שמטופלים רבים סובלים ממנו.

     

    בהפעלה נוספת, קיבלו המטפלות אוזניות שמשמיעות רעש סטטי לא ברור בעוצמה גבוהה, והתבקשו לשמוע הנחיות בנושאים שונים – נטילת תרופות בשעה מסוימת או סדר היום במחלקה. המטרה הייתה להעלות את המודעות לקשיים שנובעים מירידה בשמיעה. עוד הפעלה הייתה לנסות להאכיל זו את זו במעדן חלב ולתאר את תחושותיהן".

     

    לאחר התרגולים, מקיימים המטפלים שיחות עומק ודיונים על הרגשות שהתעוררו ומה הם לוקחים איתם מהחוויה.

     

    "פתאום ידעתי איך מרגיש אדם זקן וחולה"

    דפנה, מטפלת מנוסה עם ותק של למעלה מעשרים שנה, מספרת שעברה חוויה משמעותית, ומציינת את תחושת ההזדהות שהתעוררה בה בעקבות ההשתתפות. "פתאום הבנתי ממש על גופי מה זה אומר שיש לך מגבלה פיזית", היא מספרת. "תמיד חשתי תחושות של הזדהות עם המטופלים שלי ועם הצרכים שלהם, אבל זה היה משהו ברמה אחרת לגמרי של הזדהות. הרבה מעבר לצורך המקצועי היה בסדנה משהו אנושי. מיד חשבתי על ההורים שלי, על עצמי, פתאום ההבנה הפכה עמוקה יותר. אף אחד לא רוצה להיות במקום הזה, התלות כל כך גדולה במטפלים וזה קושי עצום".

     

    את מרגישה שהיחס שלך למטופלים השתנה מאז הסדנה?

     

    "תמיד הייתה לי אמפטיה ותמיד ידעתי שצריך רגש כדי לטפל בקשישים, אבל עד עכשיו לא חוויתי באופן אישי עד כמה. פתאום ידעתי איך מרגיש אדם זקן וחולה, הרגשתי את זה באופן הכי עמוק, בכיתי, התפרצתי. אני מבינה עכשיו אפילו יותר כמה הם זקוקים לנו".

     

    דפנה מסיימת בהמלצה לכל אנשי הצוות הרפואי שעובדים עם אנשים עם מוגבלויות לעבור את הסדנה. "אני מציעה לכולם לעבור את החוויה הזאת, לזכור, לשנן, להדריך שוב ושוב ולהרגיש באמת מה שהם מרגישים. לי זה מאוד עזר".

     

    בשיתוף בית בלב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אמפטיה ברמה אחרת לגמרי
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים