אתמול, בעוד שעשרות עוזרות פרלמנטריות רועדות מקור מחוץ לכנסת כי הגיעו בחצאית קצרה מדי לטעמו של מישהו, הצלחתי אני, בסחבות הללו, להיכנס למשכן.
המטרה ברורה: לבדוק האם באמת מדובר ב"קוד לבוש" (כלומר: שמירה לגיטימית על לבישת בגדים שמכבדים את בית המחוקקים) או שמדובר במשוואה פשוטה בהרבה: כבודה של אישה הוא כאורך חצאיתה.
מיד כשהתקדמתי במעלה הכניסה לבנין הכנסת - זינק לעברי מאבטח מבוהל מביתן האבטחה ושאל למעשיי בחשדנות. נדרשתי להציג ת.ז. ולחשוף את פניי לצורך זיהוי. ביקשתי להיחשף רק בפני מאבטחת אישה. המאבטח הזעיק את קצין האבטחה שהתעקש שאחשוף את פניי ואזדהה וציין כי אין לו אפשרות להזעיק מאבטחת אישה. לבסוף ויתר לי על חשיפת הפנים והסכים להכניס אותי לעמדת הבידוק בכניסה.
בעמדת הבידוק התנפלו עלי קציני האבטחה. בתחילה הפנו אותי למאבטחת לצורך זיהוי, ובהמשך הודיע לי קצין האבטחה כי אינו יכול להכניס אותי כך למשכן - אלא אם אשאר בפנים חשופות.
המאבטח גם שאל מדוע אני מסתובבת לבושה כך, אך בפועל לא נדרשתי להחליף את התלבושת מפאת כללי 'קוד לבוש'.
עם כניסתי, הוצב בפני תנאי: "את לא מכסה את הפנים בשום שלב, כדי שלא נצטרך להוציא אותך". בנוסף, הוצמד לי מאבטח שילווה אותי ליעד ויוודא שאינני חורגת מהמסלול המתוכנן לפגישה שנקבעה לי.
נראיתי בהחלט בולטת והמאבטח, למוד פרובוקציות, הקפיד לקחת אותי בדרכים צדדיות כדי שלא אפגוש חברי כנסת שיזדעקו. גם כך יש די והותר מתח במסדרונות, יש לו מספיק על הראש.