שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח העוני: ירידה קלה, אך ישראל נותרה הענייה במערב
    דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם היום מגלה שכמעט כל משפחה חמישית בישראל מוגדרת כענייה. בקרב האוכלוסיה החרדית נרשם שיפור קל, לעומת הרעה במגזר הערבי שבו כל משפחה שנייה היא ענייה. שיעור העוני בישראל - הגבוה במערב


    העניים נעשו עניים יותר ב-2015 (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
    העניים נעשו עניים יותר ב-2015(צילום: שאול גולן)
    שיפור מסוים בשיעור העוני בקרב ילדים וקשישים, אך העניים נעשו עניים יותר, שיעורי העוני במשפחות עם מפרנס אחד ובאוכלוסייה הערבית עלו, וישראל ממשיכה להוביל את העולם המערבי בשיעור העוני. על פי "דו"ח העוני והפערים החברתיים" שמפרסם הבוקר (יום ה') המוסד לביטוח לאומי ומתייחס לשנת 2015, כמעט כל משפחה חמישית בישראל (19.1%) היא ענייה. במגזר הערבי המצב גרוע בהרבה -  53.3% מהמשפחות בשנת 2015 מוגדרות עניות.

      

    מגמת עלייה במספר המשפחות העניות מ-2013 ()
    מגמת עלייה במספר המשפחות העניות מ-2013

     

    על-פי הדו"ח, בישראל חיים בעוני 460,800 משפחות, 1,712,900 נפשות ומהם 764,200 ילדים. רמת החיים עלתה ריאלית ב-3.3% ב-2015, וכך גם קו העוני הנגזר ממנה. כלומר, יחיד המתקיים מהכנסה של פחות מ-3,158 שקל בחודש מוגדר כעני. לעומת זאת, הקצבאות של הביטוח הלאומי לא עודכנו שכן מדד המחירים, אליו מוצמדות הקצבאות, לא עלה.

     

    בהשוואה למדינות ה-OECD נותרה ישראל בצמרת סולם העוני. ב-2015 שיעור העוני של נפשות בישראל הגיע ל-19.6% (לפי הגדרת ה-OECD) והיא הגבוהה ביותר בין מדינות ה-OECD. לעומת זאת, יש ירידה משמעותית בשיעורי העוני בקרב החרדים, בנתוני האי-שוויון מצבה של ישראל השתפר בהשוואה ל-2014, אם כי הוא עדיין גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. יש לציין כי הממשלה מעולם לא אימצה באופן רשמי את מסקנות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) שהממשלה הקימה בעצמה והוגשו כבר ביוני 2014. מטרת התוכנית הייתה להשוות בתוך עשור בין שיעורי העוני בישראל לממוצע בעולם המערבי. עם זאת הממשלה מיישמת רק חלקים מסוימים מאותן המלצות.

    הוצאות המדינה לרווחה נמוכות מהממוצע ב-OECD ()
    הוצאות המדינה לרווחה נמוכות מהממוצע ב-OECD

    ירידה של אחוז במספר הילדים העניים ב-2015 ()
    ירידה של אחוז במספר הילדים העניים ב-2015

    לפי חוקרי מנהל התכנון והמחקר במוסד לביטוח לאומי שחיברו את הדו"ח, ב-2015 העניים נעשו עניים יותר והמדדים לעומק העוני ולחומרתו עלו, בין השאר בגלל אי-עדכון הקצבאות של הביטוח הלאומי. על פי הדו"ח, יש ירידה קלה בשיעור העניים בקרב נפשות, ילדים וקשישים. הירידה בנפשות הייתה מ-22% ב-2014 ל-21.7% ב-2015, בקרב ילדים מ-31% ל-30%, ובקרב קשישים מ-23.1% ב-2014 ל-21.7% בשנת 2015.

     

    עם זאת, במקביל נרשמה גם עלייה מתונה בשיעור העוני בקרב משפחות - מ-18.8% ב-2014 ל-19.1% ב-2015. ירידה חדה בשיעור העוני, של כ-13%, נרשמה במשפחות החד הוריות, שחלקן באוכלוסייה הענייה ירד בכ-16% בהשוואה לשנים אלה. לעומת זאת עומק העוני - מדד המשקף את חומרת העוני בקרב העניים - עלה בקרב משפחות עם ילדים בכ-4%.

     (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    (צילום: ג'ורג' גינסברג)

     

    עלייה בשיעור העוני במשפחות עם מפרנס אחד (צילום: ערן גרנות) (צילום: ערן גרנות)
    עלייה בשיעור העוני במשפחות עם מפרנס אחד(צילום: ערן גרנות)

    מדד ג'יני לאי שוויון, המגדיר את הפערים החברתיים, ירד ב-2015 ב-1.6%. על פי חוקרי המוסד לביטוח לאומי, הירידה במדד משקפת בעיקר את ההטבה במצבן של האוכלוסיות העובדות בקרב מעמד הביניים, שהושפעו מהעלייה בשכר המינימום שהגיעה ל-6.8%, ומשינויים חיוביים בהיקף התעסוקה. על פי הדו"ח, הירידה בשיעור העוני של נפשות וילדים ובמדדי אי-השוויון ב-2015, משקפת את הגידול המתמשך בשיעורי התעסוקה, בפרט בקרב נשים ערביות וגברים חרדים, וכמו כן את העלייה בשכר שנבעה בין השאר מהעלאת שכר המינימום בשיעור ניכר בין שתי השנים. החוקרים מציינים גם את העלאת קצבאות הילדים במהלך 2015 לאחר הקיצוץ בהן ב-2013, כאחד הגורמים שהביאו לירידה במספר העניים.

     

    מהדוח עולה עוד כי הירידה בשיעור העוני של נפשות וילדים מצד אחד, והעלייה בשיעורי העוני של משפחות מהצד השני, מוסברת בירידה של שיעור העוני בקרב משפחות מרובות ילדים, לעומת עלייה מקבילה במשפחות בלי ילדים.

     

    נתוני הדו"ח מצביעים על כך שאלמלא התערבות הממשלה באמצעות קצבאות ומיסים, שיעור העוני היה גבוה יותר. עם זאת גם בתחום זה חלה נסיגה מדאיגה: מהדו"ח עולה כי תרומת אמצעי המדיניות להפחתת העוני ירדה ב-2.4% ב-2015.

     

    פחות קשישים עניים, יותר ערבים

    שיעור העוני של משפחות הקשישים ירד מ-23.1% ב-2014 ל-21.7% ב-2015. בדצמבר 2015 הועלו קצבאות זקנה ושאירים בתוספת השלמת הכנסה ובביטוח הלאומי צופים כי שיפור זה יתבטא בצורה מלאה בדו"ח של שנת 2016. עם זאת, יש להדגיש כי שורה של מומחים וארגונים חברתיים מדגישים כי העלאת הקצבאות אינה מספיקה והיא עדיין מותירה מאות אלפי קשישים במצב של עוני מהותי.

     

     

    שיעור העוני באוכלוסייה הערבית הוסיף לעלות מ-52.6% בשנת 2014 ל-53.3% בשנה לאחר מכן, וכך גם שיעור העוני בקרב ילדים ונפשות באוכלוסייה זו. העלייה היא בניגוד למגמה הכללית ולמרות הגידול בקצבאות הילדים.  לפי חוקרי הביטוח הלאומי הסיבה לכך היא ירידה בהכנסה מעבודה, כפי שנרשמה בסקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לעומת זאת, בדיקה שערך הביטוח הלאומי - לפי קובץ השכר של רשות המסים מ-2015 - מגלה שהן התעסוקה והן השכר עלו ריאלית באוכלוסייה הערבית, כך שלא ברור באיזו מידה מדובר בתוצאה אמיתית או ממצא הנובע ממיעוט תצפיות.

     

    יחיד המתקיים מהכנסה של פחות מ-3,158 שקל בחודש מוגדר כעני ()
    יחיד המתקיים מהכנסה של פחות מ-3,158 שקל בחודש מוגדר כעני

    במשפחות עובדות שיש בהן מפרנס אחד שיעור העוני עלה מ-25.4% בשנת 2014 ל-25.9% בשנה שלאחר מכן, ואילו שיעור העוני של משפחות עם שני מפרנסים נותר ברמתו מ-2014 - 5.6%. הדו"ח מלמד עוד כי שיעור העוני באוכלוסייה החרדית ירד באופן משמעותי בין שתי השנים, מ-54.3% ל-48.7%. החוקרים, בראשות סמנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' דניאל גוטליב, סבורים כי מקור הירידה בעוני של המשפחות החרדיות נובע לא רק מהגידול בקצבאות הילדים, אלא גם מהגידול בהכנסה מעבודה בשנה זו.

     

    עוד מלמד הדו"ח כי ב-2015 שיעור העוני של משפחות בגיל העבודה שאינן עובדות, בהם נכים רבים, עלה בשיעור של כ-9%, מ-68% לכ-74%. החוקרים מדגישים כי העניים בקבוצה זו הפכו לעניים יותר, "באופן ניכר".

     

    השר כץ: "להתאים הקצבאות לעלייה ברמת החיים"

    מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף הגיש השבוע את הדו"ח לשר העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, וציין את מגמת הירידה בנתוני העוני לנפשות, ילדים וקשישים. בביטוח הלאומי אומרים כי כמה צעדים שננקטו לאחרונה

    צפויים להשפיע לטובה על המצב החברתי. בין הצעדים שמציינים החוקרים: העלאת שכר המינימום, העלאת קצבאות הזקנה למקבלי השלמת הכנסה, הורדת שיעורי קיזוז הקצבאות להורים יחידנים היוצאים לעבודה, והשקת התכנית לחיסכון ארוך טווח לילדים.

     

    השר כץ הודיע השבוע במליאת הכנסת כי ימליץ לממשלה לשנות את שיטת העדכון של הקצבאות, כך שהן יותאמו לעלייה ברמת החיים ולא יתעדכנו, כפי שהיה עד כה, על פי מדד המחירים. "זה אבסורד שהשכר הממוצע במשק עולה בעוד שערך הקצבאות לא התעדכן כבר ארבע שנים", אמר כץ.

     

    פרופ' מור יוסף הדגיש גם הוא ש"חיוני לשנות את שיטת העדכון של הקצבאות, כך שהן יועלו בהתאם לעליית רמת החיים ולא לפי עליית מדד המחירים. העלאת שכר המינימום תורמת משמעותית לשיפור המצב החברתי. אני סבור שהצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות יתרמו להפחתת ממדי העוני בעתיד".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים