יו"ר עמותת חרשים "סיבך" אותה בשוק האפור

כדי לממן נסיעת ספורטאים חרשים לחו"ל נטל יו"ר הארגון הלוואה וטען שמדובר ב"קרוב משפחה". כשהעסק הסתבך, הוא חויב לפצות את העמותה

עו"ד חן אלוניפורסם: 21.12.16 , 07:24

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שהיו"ר לשעבר של עמותת "ארגון הספורט של החרשים בישראל", משה איבגי, יפצה אותה ב-22.5 אלף שקל, מאחר שנעזר בשוק האפור כדי לממן נסיעת שחקני קט-רגל לחו"ל. בהליך התברר שהמלווה מימש בטחונות של העמותה בסך 60 אלף שקל, ייתכן שחלקם שימשו בכלל לחוב פרטי של איבגי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את התביעה נגד איבגי הגישה העמותה ב-2012. היא טענה שבשלהי 2010 ביקשה להוציא משלחת של קבוצת קט-רגל לאליפות העולם בשוויץ ונדרשה לגייס מימון לשם כך. איבגי הודיע לה שהצליח לגייס 40 אלף שקל "מקרוב משפחה", וחברי הוועד אישרו לו לקחת ממנו הלוואה בשם העמותה. הם מסרו לו צ'קים פתוחים שהיו אמורים לשמש ביטחונות להחזר ההלוואה.

דעה

מי העלים מיליונים? הטריק של רשות המסים

עו"ד אליהו סרור

בכתבי אישום נהוג לציין את גובה ההכנסה שהנישום העלים ולא את סכום המס שלא שילם. כך מעוותים את התמונה המוצגת בפני בית המשפט

מי העלים מיליונים? הטריק של רשות המסים

על פי העמותה, בדיעבד התברר שהמלווה היה מהשוק האפור ואיבגי נטל ממנו גם הלוואה פרטית. במהלך 2011, נטען, מימש המלווה צ'קים של העמותה גם עבור ההלוואה שלה וגם עבור 60 אלף שקל שהיוו את החוב הפרטי של איבגי.

איבגי טען מנגד שההלוואה אושרה על ידי חברי הוועד שידעו כי מדובר במלווה פרטי אך הסתירו עובדה זו במסמכים הרשמיים של העמותה מאחר שהדבר נוגד את נהלי הארגון ואת חוק העמותות. הוא הוסיף ששימש מתווך בלבד ולא ידע שמדובר במלווה מהשוק האפור.

לדבריו, לאחר שנפרעו הצ'קים עבור החזר ההלוואה של העמותה הודיע המלווה כי עליה לשלם ריבית של 10,000 שקל. העמותה והמלווה לא הגיעו להסכמות בעניין והוא עצמו נותר בתווך והחל לקבל איומים על חייו. בשל המחלוקת, בחר המלווה להפקיד את השיקים שניתנו לו כערבונות. לטענת איבגי, חברי הוועד הפילו עליו את האשמה רק כדי לנקות את עצמם.

בעייתית בכל היבט אפשרי

ואכן, השופטת שרה מאירי השתכנעה שנטילת ההלוואה מהגורם הפרטי אושרה על ידי חברי הוועד. לדבריה לא הוכח שבעת נטילת ההלוואה ידע איבגי שמדובר בגורם מהשוק האפור, וחברי הוועד מצדם לא ביצעו בדיקות כלשהן ביחס לזהותו, כמתחייב מתפקידם.

עם זאת, השופטת קבעה שראוי היה שהנתבע יידע את העמותה שנטל במקביל הלוואה פרטית מאותו מלווה. לדבריה, מאחר שהמלווה עצמו לא זומן לעדות, לא הוכח אם הסכום שמומש על ידו, מעבר להחזר ההלוואה, היה קשור לאותה הלוואה פרטית או למחלוקת על הריבית.

להתרשמות השופטת מאירי, לא סביר שסכום של 60 אלף שקל נמשך רק עבור הריבית שכן המלווה דרש ריבית של 10,000 שקל בלבד. לדבריה, נראה כי לפחות חלק מהסכום שימש להחזר חוב פרטי של איבגי, שענייניו הפרטיים "עורבבו" עם ענייני העמותה.

השופטת ייחסה אחריות מסוימת גם לחברי הוועד וציינה שהיה ראוי שיבטלו את ההמחאות הפתוחות בזמן אמת, לנוכח הסיכון שבו העמידו את העמותה. בסיכומו של דבר חויב איבגי לשלם לעמותה 22,500 שקל בתוספת הוצאות של 4,000 שקל.