שופטת זיכתה נהג "שיכור" אף שלא האמינה לו

נהג שנתפס בת"א הואשם באי ציות לשוטר, נהיגה בשכרות, ללא רישיון וללא ביטוח. אבל שורת מחדלים של השוטרים חייבה לזכות אותו מחמת הספק

עו"ד רון מייסטרפורסם: 21.12.16 , 17:20

בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה נהג שהואשם בשורה ארוכה של עבירות תנועה – בהן אי ציות לשוטר, נהיגה בשכרות, ללא רישיון וללא ביטוח – בשל שורת מחדלים קשה של השוטרים שטיפלו באירוע. השופטת ענת יהב הודיעה כי היא לא מאמינה לנהג הנאשם, אבל התנהלות השוטרים לא הותירה לה ברירה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

על פי כתב האישום, לפנות בוקר במרס האחרון הגיע הנאשם במכונית סקודה לצומת הרחובות החשמונאים וקרליבך בתל אביב. כששוטרת שעמדה במקום הורתה לו להתקרב ולהזדהות הוא החל לברוח, אך בהמשך נתפס על ידי שוטרים ששמעו בקשר דיווח על האירוע. בהמשך, נטען, הנאשם "הכשיל" בדיקת אלכוהול (על ידי "נשיפה פסולה") ולאחר מכן סירב לבצעה שוב. בירור העלה שרישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2002.

תביעה

זוכה ותבע את המדינה: שלמי לי על עורך הדין

עו"ד כמיל מוויס

המדינה הגישה כתב אישום על נהיגה בשכרות אך מהר מאוד חזרה בה. הנאשם לשעבר תבע פיצוי על ההוצאות שנגרמו לו בהליך. מה קבע ביהמ"ש?

זוכה ותבע את המדינה: שלמי לי על עורך הדין

יוחסו לו עבירות של נהיגה בהיותו שיכור, סירוב לבדיקת שכרות, אי ציות להוראות שוטר במדים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון בתוקף ונהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח. הנאשם כפר באשמה וטען שלא הוא היה זה שנהג במכונית, ובשלב מאוחר יותר ביקש לזכות אותו והצביע על מחדלים שונים בהתנהלות המשטרה.

ואכן, חרף שישה שוטרים שזומנו להעיד, בהכרעת הדין פירטה השופטת ענת יהב שורה של מחדלים ושאלות שנותרו ללא מענה. כך למשל, השוטרת שראתה את הנהג הנמלט לא תיארה בקשר את דמותו ולא נתנה פרטים ספציפיים שיעזרו לזהות אותו, כך שלא ניתן לדעת בוודאות שהנהג שנתפס היה הנהג נמלט, מאחר שתפיסתו הייתה במנותק מעיני השוטרת.

עוד נכתב כי "לאחר תפיסתו של הנאשם, לא נרשם בשום דו"ח או זכ"ד שאותו מילאו השוטרים, האם הובא למקום בו עמדה השוטרת, האם היה מפגש בין השניים והאם זיהתה אותו מיד על אתר עם הבאתו למקום".

השופטת יהב הצביעה על מחדל נוסף: בבית המשפט העידה השוטרת שברכב היו עוד שלוש נשים, אלא שמאף אחת מהן לא נלקחו פרטים לצורך תחקור, כך שלא ניתן לקשור את היושבות במכונית לנאשם בכל צורה שהיא, ומכאן לקשור את הנאשם למכונית.

תעלומה נוספת התעוררה סביב תעודת הזהות שהשוטרים העידו שנמצאה בחיפוש במכונית. אף שמדובר לכאורה במה שאמורה להיות הראייה החשובה ביותר, היא לא צולמה על ידי אף שוטר, ובתיק אין מזכרים שמהם ניתן ללמוד מה עשה עמה השוטר וכיצד חזרה לחזקתו של הנאשם.

בנוגע לבדיקת הנשיפה, השופטת יהב ציינה ש"מן הראיות עולה באופן ברור שהנאשם לא הסכים לבצע בדיקת נשיפה, היה שיכור ואף התנהג באופן בוטה תוך קללות וצעקות, אולם ראייה מספיקה לנהיגה עצמה לא הובאה ובלעדיה אין התנהגויות אלו פליליות, אף כי הן נלוזות ויש להוקיען".

בסופו של דבר, אף שלא האמינה לנאשם וציינה כי הוא ניסה "לזרות חול בעיני בית המשפט", זיכתה אותו השופטת יהב מחמת הספק. במקביל היא ציינה שהאמינה לשוטרים, אך הבהירה שהמחדלים הרבים הביאו אותה לכך שנותר בלבה ספק שממנו ייהנה הנאשם.