אפס משלוש
מה הקשר בין מכבי ת"א כדורסל למאמן שלי בילדים א' בהפועל טבריה?
אחד משלוש, זה מה שהיה אומר לנו המאמן עת התרוצצנו על המגרש שטופי זיעה ואושר. על כל שלוש זריקות מאותו המקום – אחת חייבת ללטף את הרשת מבפנים. הראשונה – מרחק וכוח, השנייה את הזווית והכיוון. ואז השלישית. היא חייבת להצליח.
אבל זה היה בילדים א', הפועל טבריה ואנו במכבי ת"א עסקינן. את כישלונות העונות הקודמות נניח בצד, שכן השנה יש מנהל מקצועי שלא היה בעונות האימה שחלפו עלינו בפיהוקים קצרים ומלאי אדישות, בדיוק כמו הראיונות של הניצב האחרון בסרט הצהוב. ארז ורמי וליאור ואז רמי וליאור ועוד בחורצ'יק שהגיש קורות חיים באנגליזית מדוברת. אלה כבר שתיים. המרחק והזווית כבר מאחור. אנחנו בשלישית, זו שאתם זוכרים – חייבת להצליח. היו רגועים אוהדי הפועל, נשמו לרווחה בחוצות ירושלים. היא לא תצליח.
(צילום: אורן אהרוני)
קבלת ההחלטות לא נכונה, הזווית עקומה והכוח? כנראה שכבר לא במותניים הנכונות. האימפריה לא נפלה, היא גם לא נופלת. היא פשוט הפכה לנחמדה. מפזרת חיוך פה, מבקשת יפה במנהלת שם. היא כבר לא רוצחת, היא כבר ממש לא מנצחת. קונצרני פדרמן את רקנאטי, כנראה ולכאורה ועל פניו, מתעניינים יותר ביחסי הציבור לחברות שלהם ולשמם הטוב והם, כידוע טרם זכו בפרס ישראל. אבל יש שם אחד שכן זכה.
אחד שיודע שפרסים וגביעים לא מביאים עם חיוך, אלא עם סכין בין השיניים, מצ'טה על הגב ותת מקלע לווידוא הריגה.
זה כמה שנים טובות (בעיקר לאוהדי הפועל) שהוא יושב לו בהיכל עם הפרצוף הכי חתום בהיסטוריה האנושית פשוט אומר את מה שהאחרים מסרבים להפנים - מכבי לא מתה, היא פשוט יושבת על הספסל. או מאחוריו. או מצדדיו. וההוא שיודע מה צריך כבר מזמן לא העומד. ומה היה אומר לנו אותו מאמן מהולל בקבוצת ילדים א' של הפועל טבריה? מי שעושה אפס משלוש – מקומו לא איתנו.
אז בדש ושי, וניקו ודני ודייויד מלך ישראל. כולם החטיאו כבר. אפס מתשע מאות ארבעים ושש. פעם הם זרקו אבן ופעם גילגלו טבק. וארז ופיני וצביקה ואלה שמות.
זה לא עובד, זה לא יעבוד.
לפנייה לכתב/ת 
ניקולה ופדרמן
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
