שתף קטע נבחר

ישר ללב: הצילומים הזוכים ב"עדות מקומית"

אחמד דוואבשה המאושפז בבית החולים, פצועים מהפגנות במזרח ירושלים, ומשפחתה של דפנה מאיר במהלך הלווייתה הם רק חלק מהצילומים שיקחו חלק השנה בתערוכת "עדות מקומית" 2016, שתוצג במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב עד ה-28 בינואר 2017. צפו בתמונות הזוכות

הוכרזו הזוכים בתערוכת הצילום "עדות מקומית", שנפתחה הערב (ה') במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב, ותוצג עד ה-28 בינואר 2017. 250 צילומים של 57 צלמות וצלמים זכו בתחרות - זאת מתוך 5400 תצלומים שהוגשו בסך הכל, על ידי 270 צלמים.  

 

בקטגוריית תמונת השנה זכה צילומו של רונן זבולון, בו נראה נתן מאיר, בעלה של דפנה מאיר שנרצחה בידי מחבל פלסטיני, מוקף בילדיו ובבני משפחה, בטקס הלווייתה של אם המשפחה. התמונה צולמה בעתניאל שבדרום הר חברון.

התמונה הזוכה בקטגוריית תמונת השנה, שצולמה בעת הלווייתה של דפנה מאיר (צילום: רונן זבולון) (צילום: רונן זבולון)
התמונה הזוכה בקטגוריית תמונת השנה, שצולמה בעת הלווייתה של דפנה מאיר(צילום: רונן זבולון)

מיכה קירשנר, אוצר "עדות מקומית" ושופט בתחרות, נימק את בחירת השופטים: "הצילום של רונן זבולון בולט ממספר היבטים. נוכחותה החרישית של המצלמה אינה מפרה את ההתכנסות האינטימית של המשפחה. זבולון הצליח להנציח, את שאנו מכנים 'הרגע המכריע'. אותו שבריר של זמן שלפניו או אחריו כבר פגה היתכנותו של הדימוי.

המבנה הפנימי של התצלום מורכב ממעגלי ראשים מורכנים, כמעט משיקים האחד לשני, שיחד מייצרים מעגל נוסף, רחב ועוטף, המכיל בתוכו תא משפחתי גרעיני וכאוב. כלומר, הכאב אינו מבקש מאיש להצטרף אל המתאבלים, ובכל זאת הצופה נסחף פנימה. הצבעים החמים - אדום וכתום בקצוות המנוגדים - מציעים מטאפורה של דרמה. ושוב, ללא צעקה. בעדינות המתבקשת. והצעקה? היא כבר שם וכבר מהדהדת בקרביו של הצופה".

סדרת השנה - דיוקנאות של מי שנפגעו מכדורי ספוג (צילום: טלי מאייר) (צילום: טלי מאייר)
סדרת השנה - דיוקנאות של מי שנפגעו מכדורי ספוג(צילום: טלי מאייר)
בקטגוריית סדרת השנה זכתה טלי מאייר על צילומיה - דיוקנאות של קורבנות ירי כדורי-ספוג. הכדור, המכונה "כדור ספוג שחור", עשוי גומי סינתטי ומשמש נשק אַל-הרג לדיכוי הפגנות במזרח ירושלים. נוהל השימוש בכדור קובע כי ירי לעבר פלג הגוף העליון אסור וכי אין להשתמש בו נגד ילדים, קשישים או נשים בהיריון. דגם כדור זה, הנמצא בשימוש רק כשנתיים, גרם כבר לעשרות פציעות ראש קשות, וכמחצית מהנפגעים הם קטינים. ארבעה-עשר תושבים איבדו את עיניהם. המצולמים בפרויקט לא נחשדו בהפרות סדר ולא ננקטו נגדם הליכים משפטיים. הפרויקט צולם כשנה וחצי לאחר פציעתה של מאייר בפניה מכדור ספוג שחור, בעת שתיעדה הפגנת מחאה בשכונת שועפאט שבמזרח ירושלים.

 

אחמד דוואבשה בעת אשפוזו בבית החולים (צילום: יהושע יוסף) (צילום: יהושע יוסף)
אחמד דוואבשה בעת אשפוזו בבית החולים(צילום: יהושע יוסף)

מנימוקי חבר השופטים: "טלי מאייר עוסקת בצילום ממיין של ילדים ומבוגרים פלסטינים פגועים. הסאבטקסט מצהיר: זה המוצר, וזהו מחירו האנושי. והצופה מתבקש לשקלל את המחיר".  


בקטגוריית החדשות לצילום בודד, זכה במקום הראשון יהושע יוסף על צילומו של אחמד דוואבשה, ניצול הפיגוע בדומא, בתקופת אשפוזו בבית החולים. במקום הראשון לסדרת צילומים בקטגוריית חדשות זכה אוהד צויגנברג על צילומיו של "אינתיפאדת היחידים".

 

בקטגוריית טבע וסביבה זכה אביר סולטן כשצילם חרדים מכסים עצמם בבוץ במהלך "בין הזמנים" (תקופת חופשה המקובלת בעולם הישיבות) באחד מחופיו של ים המלח המיועד לגברים בלבד.

 

מקום ראשון בקטגוריית טבע וסביבה (צילום: אביר סולטן) (צילום: אביר סולטן)
מקום ראשון בקטגוריית טבע וסביבה(צילום: אביר סולטן)

בקטגוריית דת ואמונה זכה במקום הראשון על צילום בודד יעקב לדרמן, כשצילם את נכדת המקובל גמליאל רבינוביץ ממתינה בעזרת הגברים לקיים מצוות ריקוד, בעוד אחיותיה, בעזרת הנשים, מציצות בסקרנות דרך המחיצה הקרועה.

 

הזוכה בקטגוריית דת ואמונה (צילום: יעקב לדרמן) (צילום: יעקב לדרמן)
הזוכה בקטגוריית דת ואמונה(צילום: יעקב לדרמן)

בקטגוריית חברה וקהילה זכה אורן זיו, שצילם צעירים פלסטינים אבלים ליד גופתו של מוחמד אבו השהש, בן 18, שנהרג מירי חיילים ישראלים, במחנה הפליטים אל-פוואר.

הזוכה בקטגוריית הספורט (צילום: עודד קרני) (צילום: עודד קרני)
הזוכה בקטגוריית הספורט(צילום: עודד קרני)

בקטגוריית הספורט זכה עודד קרני על תמונת שחקני הפועל באר שבע מניפים את אלונה ברקת, בעלת הקבוצה, לאחר זכייתם באליפות המדינה בכדורגל.

 

"יש טעם לפגם לפתוח תערוכת צילומי עיתונות בשנת 2016 כאילו העולם כמנהגו נוהג", אמר עו"ד צבי האוזר, יו"ר דירקטוריון מוזיאון ארץ ישראל, שנאם באירוע. "יש טעם לפגם לפתוח כרגיל, את תערוכת עדות מקומית ולהתגדר בדלת הבעיות והמראות שלנו כאן בישראל. יש טעם לפגם, דווקא במקום שבו נפגשים חדשות אקטואליה וויזואליה, לעבור לסדר היום, כאילו שום דבר לא קורה כאן מסביב. כשבן אדם משתמש במצלמה ומנציח בצילום סטילס את המציאות, הוא פוקח עין אחת לרווחה למציאות המציצה דרך העדשה, ועוצם עינו השנייה אל מה שמתרחש סביב.

 

"30 שניות של דממה". האוזר ()
"30 שניות של דממה". האוזר

"היום ערב חג החנוכה היהודי, חג המסמל מעבר מחושך לאור", המשיך ואמר האוזר, "איננו יכולים להמשיך לעצום עיניים למציאות שמתרחשת סביב המקום הנוח, הבטוח והיציב שלנו. בסוריה, בעירק, בלוב, בתימן נהרגים מידי יום מאות אנשים. גברים נשים זקנים וטף. כ-700 אלף בני אדם עד היום. אני מבקש לעצום ל-30 שניות את העין הפקוחה לעדות המקומית כאן במוזיאון, העין המדחיקה באופן מתוחכם הדחקה קולקטיבית את מה שמתרחש סביב. אני מבקש שלושים שניות של דממה, שכל אחד מאתנו יהיה עם מחשבותיו הוא, על הנעשה כאן באזורינו. דממה צועקת אל מול הקורבנות, דממה זועמת אל מול שתיקתו של העולם. תהיה זו המחאה הקטנה שלנו, של כולנו כאן, הערב".

 

לכל הפרטים על התערוכה - היכנסו לכאן

   

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עודד קרני
זכתה באליפות ובתמונת השנה בקטגוריית הספורט
צילום: עודד קרני
לאתר ההטבות
מומלצים