שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לבקשת אלמנה: הורים לא יוכלו להשתמש בזרע בנם המנוח
    בית משפט לענייני משפחה ובית משפט מחוזי אפשרו להורים שבנם נהרג בתאונת דרכים לעשות שימוש בזרעו כדי להפרות אישה שלא הייתה זוגתו. אלמנתו התנגדה, וערערה לבית המשפט העליון שקיבל את דרישתה: "רק בת הזוג, ולא איש מלבדה, לרבות הורי הנפטר, רשאית לעשות שימוש בזרע"

    דרמה בבית המשפט העליון: ברוב של ארבעה שופטים מול אחד קיבל היום (ה') בית המשפט העליון את ערעורה של אלמנה שביקשה למנוע מהוריו של בעלה המנוח להשתמש בזרע בנם כדי להפרות אישה אחרת. בהחלטה קבעו השופטים כי "ככלל, תהא בת הזוג ולא איש מלבדה - לרבות הורי הנפטר - רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא". בכך קיבל בית המשפט את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפיה שימוש בזרע המנוח לאחר המוות יכול להיעשות רק על-ידי בת הזוג של המנוח, ורק היא יכולה להעיד על רצון המנוח לאחר מותו. 

     

    התיק שהובא לפתחו של בית המשפט העליון עסק באדם שנהרג ב-2004 במהלך שירות מילואים בעת שהיה בן 28. הוריו ביקשו לאפשר להפרות את זרעו עם אישה אחרת למרות שהייתה לו אישה אחרת בחייו. האלמנה מצדה לא הייתה מוכנה לאפשר שימוש בזרע לצורך הפריית אישה אחרת.

     

    ההחלטה בסוגיה ניתנה בהרכב מורחב של חמישה שופטים. ארבעה שופטים - אסתר חיות, יורם דנציגר, יצחק עמית ומני מזוז - תמכו לערעור, ואילו השופט חנן מלצר שנותר בדעת מיעוט התנגד לערעור. השופטים המתנגדים ציינו כי "מקום שבו נפטר אדם שהייתה לו בת זוג קבועה מבלי שנתן ביטוי מפורש (בכתב או בדרך אחרת) לרצונו או להסכמתו לעניין נטילת זרע מגופו ושימוש בו לאחר מותו, קמה חזקה הניתנת לסתירה לקיומו של 'רצון משוער' של הנפטר להביא ילדים לעולם גם לאחר מותו עם בת זוגו".

     

    האלמנה ובן זוגה המנוח התחתנו שלושה חודשים לפני מותו. מיד לאחר קביעת המוות הודיעו שלטונות הצבא לאלמנה כי אם היא רוצה, ניתן לשאוב זרע מגופו ולשמרו לצורך הפריה. האלמנה החליטה לשאוב זרע שהוקפא. אלא שלאחר מכן התחרטה האלמנה בשימוש בזרע, אולם הוריו רצו לעשות שימוש בזרע.

     

    בית המשפט לענייני משפחה אישר להורים לעשות שימוש בזרע והאישה ערערה לבית משפט מחוזי, שגם הוא אישר את ההחלטה. האלמנה ערערה לבית המשפט העליון, שהפך כאמור את ההחלטה והורה שלא לאפשר להורים לעשות שימוש בזרע. יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה צידד גם הוא בעמדת האלמנה וקבע כי הזכות שמורה לה ולא להוריו.

      

    "לא אוכל לסיים את חוות דעתי מבלי לבטא את ההבנה ואת האמפתיה הרבה שאני חשה כלפי ההורים במקרה דנן", כתבה השופט חיות. "ואולם, לא תמיד אנו כשופטים יכולים להוליך את תוצאת ההתדיינות למקום שאליו יוצא לבנו כבני אנוש. במקרה דנן לא נמצאה לי לצערי דרך משפטית כזו וכפי שכבר ציינתי בפרשה יוצאת דופן אחרת בהקשר זה "קוצר ידו של המשפט הוא גם קוצר ידו של השופט".

     

    את האלמנה ייצגה עו"ד דיינה הר אבן, את ההורים ייצגה עו"ד דורית ארבל ואת היועץ המשפטי לממשלה ייצגה עו"ד רות גורדין.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים